לוח ארז החדש צג

יתר שאת ברכוש התורה והחכמת אשר יגע ומצא כדי מדתו לא הי' מקום לשנאתם כי אדרבה קנאת ספרים תרבה חכמה וישתדלו גם הם לאסוף סגלת ואוצר התורה והחכמה ואז את והב בסופה גם אותם יאהב אביהם כמוהו אבל אם אהבת יעקב ליוסף לא היתה סבתה לא נודעת ואינה תלוי' ביתרון ידיעותיו וחכמתו כי רבה אז אין ביכלתם להשתדל שגם אותם יאהב אחר שלא ידעו מה רכש ליוסף את אהבת אביו ואז"ל בשבת קמ"ה ת"ח מ"מ שבבבל מצויינים שאינם בני תורה ע"כ כאשר ראו שיעקב עשה לו כתונת פסים שהוא בגד מצויין ואם הי' מחשיבו לת"ח גדול לא הי' צריך לכך כפירש"י שם ע"כ לא קוו עוד להשיג אהבת יעקב וע"כ שנאוהו תכלית שנאה וז"ש ועשה לו כתונת פסים ומזה נוכחו שאינו ת"ח כיון שצריך לציין את עצמו בבגדי חמודות ע"כ ויראו כי "אותו" אהב אביהם בלי שום סבה ע"כ וישנאו אותו:

. וי"ל בזה מ"ש ז"ל פ"ק דשבת לעולם אל ישנה אדם בין הבנים שהרי בשביל משקל ב' סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים דנ"ז אמר שם בשבת שע"כ הם מצויינין בשביל שאינם בני מקומן דאמרו אינשי במתא שמאי בלא מתא תותבאי ע"כ סברו האחים שע"כ עשה לו בגד מצויין להורות לו שעתיד להיות בראש גולים ולעזוב את בית אביו להרחיק נדוד ויצטרך להצטיין בבגד חשוב ע"כ למען יקום דבר קדשו של אביהם מכרו אותו כי דברי אביהם לא ישובו ריקם:

ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו וכו' ויאמר שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי, ובמד"ר כן יהיו נביאכם מוכיחי' אתכם שנאמר שמעו דבר ד' כי י"ל למה אמר ויחלום חלום כיון שחלם ידענו שהוא חלום ועוד כפל הלשון ויגד ויאמר ונראה עפמ"ש שהים ראה וינוס ובמדרש ראה וינס החוצה ופי' בלוח את בשביל שיוסף כפה את יצרו ובטל רצונו מפני רצון הקב"ה בשכר זה שדד הקב"ה גם את הטבע לזרעו אחריו לפי"ז שיוסף ידע שמה שמראה לו הקב"ה שהוא ימשול באחיו הגדולי' הימנו הלא דבר הוא שלא כנימוס וכראוי לתת משפט הקדימה לצעיר מזה שפטו שאחיו אינם ראויי' לגדולה מחמת מעשיהם ומועלליהם הרעים ואחרי שלא יעשה ד' דבר כ"א גלה לעבדיו הנביאים ע"כ הוגד ליוסף בחלומו למען יספר לאחיו וידעו ויבינו ויחזרו בתשובה ושב ורפא להם ויחזרו לגדולה הראוי' להם לפי הנימוס ואף שידע שעי"ז שיוכיחם על פניהם ישנאו אותו על דבריו בכ"ז לא התמהמה לעשות רצון קונו וגוו נתן למכים ולחיו למורטים למען יקום דבר ד' וכן עשו גם הנביאים והמוכיחים אשר שנאו להו בני מתא משום דמוכח להו במילי דשמיא בכ"ז לא יחוסו על כבודם מפני כבוד שמים ולפי"ז י"ל דמתחלה חלם ליוסף חלום בתוך חלום דהיינו שחלם לו שחלם כבר דבר מה וגם זאת בחלומו שכבר הגיד להם את החלום וישנאו אותו כי הגיד להם דברים קשין כגידין למען יחזרו בתשובה וזהו התכת הכתובי' ויחלום יוסף ומה חלם? חלם לו שכבר חלם ממשלתו עליהם המורה על רוע מעלליהם וגם חלם לו שהגיד להם דברי מוסר קשין כגידין ועבור זה וישנאו אותו כל זאת חלם שהגיד להם וששנאו אותו וסיפר הכתוב צדקת יוסף אף שידע מקודם את אשר יעשה הסיפור להם שנאה ואיבה בכ"ז לא מנע הטוב מהם ואמר להם בבקשה שמעו והבינו נא את החלום הזה ותקחו מוסר וע"ז מייתי המדרש כן יהיו הנביאי' מוכיחי' אף שישנאו אותם על דבריהם ויקוצו בתוכחתם בכ"ז רוח ד' דבר בם ומלתו על לשונם וז"ש להלן ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ודקדק באו"הח הלא ע"ע לא חלם רק חלום א' ולמה אמר קרא חלומותיו לשון רבים ולהנ"ל כיון שהי' חלום בתוך חלום כנ"ל א"כ לם על חלום האחד צריך לשון רבים וסיפר הכתוב אף שחלם לו וישנאו אותו אבל שנאתם בהקיץ היתה במדת יתירה יותר ממה שחלם וזהו ויוסיפו שנוא אותו שהוסיפו בתוספת מרובה "על חלומותיו" יותר ממה שחלם שישנאו אותו וזהו על כלומר למעלה מחלומותיו:

והנה המה אלומתי וגם נצבה ובמסורת שבבע"הט בית נתיבות נצבה– עפ"י דברי הפלא"ה הידועי' שפי' אם הרב דומה למלאך ד' צבאות יבקשו תורה מפיהו שהרב אינו רשאי להשתדל עצמו כ"א כל חילו לאורייתא יהי' להשלמת תלמידיו ועי"ז יהא נשאר הוא עומד על מקומו כמלאך ד' צבאות וכ"כ י"ל בכל מלוכה וממשלה אין המושל יוכל להתאמץ בהשלמת עצמו כ"א כל כחותיו צריך להקדיש להנחות בתבונת כפיו את העם אשר אתו וזהו והנה קמה אלמתי למשול עליכם אבל עי"כ שכל רוחי אוציא לנהג אתכם וגם נצבה תשאר עומדת