לוח ארז החדש פו

ד' כל גוים וכו' כי גבר עלינו חסדו ואמת ד' לעולם כי לע"ל כשיבואו גם אומות העולם לשאוב מבאר חפרוה שרים היא תו"הק יודו ויהללו וישבחו את עם ישראל שגבר עלינו חסד הקב"ה ששמרנו ונטרנו אותה בלי מגרעת אף שצרות רבות סבבונו ולא נפל ממנה ארצה אף דבר א' כי ע"י שהחזקנו בה ועליה הורגנו ולא עזבנוה עי"כ אמת ד' שהיא תו"הק הנקראת בשם אמת ד' הוא לעולם ועד ונצח:

ולפי"ז י"ל שע"כ ישראל נקראו ונברכו כחול הים לפי שהם בזה דומים לחול הים אשר גם הם ישימו מעצור ומחסום לגלי הרעות שלא ישטפו את העולם במים רוחם כי עז והעברתם כי קשתה שאלמלא שמרו ישראל את התורה ומסרו נפשם עליה גם היא כבר היתה חשו לאפס ותהו ואחרי שבלי רוח החיה באופני התורה אשר תשלח קרני וניצוצי זוהר אל עליון על יושבי תבל להאיר חשכם שלא יטבעו בטיט היון ובמצולות גלי התאות הי' כבר כל העולם נשקע בתהומות חיי בשרים הנקרא מאטעריאליסמוס ובנבכי השגיונות אסר יכאיבו כל חלקה טובה ע"כ נברכו בחול שהם כמו קיר וחומה (דהמס) נגד זרות המון מים רבים שלא יכבו את ניצוץ המוסרי אידעאליסמוס בלבות בר אדם. אבל אחרי שאמרנו שגם הספירה והמנין גם הוא כחול הים יחשב כנ"ל לשום מעצור לרוח אנוש שלא ילך אחרי שרירות לבו הרע א"כ לכאורה אין מן הצורך לישראל להיות כחול עפ"י כוונה הנ"ל אבל אחרי שרוב יושבי תבל לא ימנו ויספרו את ימיהם ואין להם שפוני טמוני חול הנ"ל לשם גבול לתאותיהם ע"כ צריכים ישראל להיות כחול למען לא יחזור העולם לתהו וז"ש ואתה אמרת הטיב איטיב עמך לא רק עמך לבדך כ"א ונברכו בך כל גויי הארץ עד שמברכתך גם המה יבורכו שאמת ד' ישאר לעולם ולא תאבד לנצח ע"כ ושמתי את זרעך כחול הים שהם יהיו לחול המעכב את בלי הים וכ"ת הלא לכל העולם כלו יש להם חול והוא המספר והמנין לז"א אשר לא יספר "מרוב" שרוב העולם אינם סופרים את ימיהם ואין להם השמירה שע"י הספירה ע"כ צריך זרעך להיות כחול ולהיות שומר ישראל ומדוקדק בזה מ"ש לא יספר מרוב דמשמע שרק ע"כ לא יספר כי רב הוא ויקשה הלא אם מעט היה ג"כ לא היו סופרים גרגרי חול למעוט ערכו ולהנ"ל הכוונה מרוב כמו מן רוב בנ"א יושבי חשך לא יספר זמנם ועתם כי לא ידעו ספירות למו:

ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו וכו' ורוח תשימו בין עדר ובין עדר ובמסורה שבבע"הט ורוח והעלה יעמוד ליהודים ממקום אחר עפמ"ש לפ' מ"ש פ' האזינו בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל כי מה שהקב"ה הנחיל את הארץ לעמים שונים זה מזה בדתיהם ונימוסיהם כל אחד ואחד גבול מיוחד ולא עשה שכל יושבי תבל ומלואה יהיו שפה אחת וכל העולם כלו יהי' ממשלה אחת מלבד חטא דור הפלגה י"ל שעשה כן לכל גוי להנחילו, ארץ מיוחד לו לבדו ואין לזרים אתו הוא עפמ"ש חז"ל אקרא דצדקת פזרונו בישראל צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפזרם לבין או"ה כי הקב"ה ראה מראשית אחרית שישראל מפני חטאם יגלו מארצם ויהיו בראש גולים ע"כ הפריד את האומות ללשונותם בגויהם ולאום מלאום יפרד כדי שאם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו שיעיקו ויצרו לישראל בארץ אחת ויכבודו עליהם אכפם את עול הגלות הקשה והיה המחנה הנשאר לפל טה והיתה להם הרוחה והצלה בארץ אחרת כמו שיספרו לנו קורות דברי הימים וכ"ז ע"י שיש אומות שונות אשר להם לבד ניתנה ארצם אבל אם כל יושבי תבל היו לאחדים ביד שר ומושל אי לבדו שימליך על כל העולם כלו בכבודו אז ח"ו לא הי' נשאר שריד ופליט לפליטת ישראל ואחרי שחכז"ל אמרו שמ"ש והיה מספר בני ישראל הוא באינם עושים רצינו של מקום ע"כ אמר בהנחל עליון גוים ארצות שונות והפריד בני אדם במדינות שונות במחיצה המפסקת בין עם לעם ומדינה למדינה עשה כן לכל גו' שגבולות חלק להם לאמר עד פה תבוא ולא תוסיף ואין מלכות אי נוגעת בחברתה עשה כן בהיותו רואה את הנולד שישראל יהי' אינם עושים רצונו ש"מ ויהיו בבחינת והיה מספר וזהו הסבה למספר בנ"י ויגלו לארץ לא להם ע"כ הפירוד לעולם נאה להם והנה האו"ה הרודים את ישראל נקראו עבדים למקום שהקב"ה שלח אותם לשבט אפו לנקות את ישראל ע"י יסורין וז"ש ויתן הקב"ה ביד עבדיו עדר עדר לבדו ולא שכל ישראל יהיו נתונים לאדון אחד המושל בהם בעים רוחו הקשה ועי"כ יקומו חי כל הימים ובית ישראל יעמוד לנצח נצחים כמ"ש רז"ל חציו כלין והם אינן כלין, כלומר או"ה שהם רק חצים באספת הקב"ה אשר יורה עליהם