לוח ארז החדש פד

ושמת אותם לשרים ולראשים אשר ימשלו בעמי ועי"כ יצמח פורה ראש שילקו ע"י ראשם ושמתם בארון שם תהא קבורתם ח"ו לולי ד' הי' בעוזרם וכבר פי' באו"הח עפ"י דרכו בקדש שמ"ש וישימו עליו שרי מסים ששמו את ישראל לממונים על המסים למען יהי' אחריותם עליהם ולדרכינו יאמר ג"כ ששמו את ישראל לראשים וחורים והראו בזה לפנים מדת סבלנותם טאלעראאין של מצריים ועי"ז עינו אותי באמרם כמו בימינו אלו הנה אנחנו היינו במדת סבלנות נגד ישראל ופתחנו להם שערי החירות והמה ישלמו רעה תחת טובה וכאשר יענו אותם לעתיד שבדעתם של מצרים הי' לענות את ישראל לעתיד ע"י שיאמרו שישראל הם כפויי טובה ע"כ למען ענותם ע"י סבלנות שהראו להם כן ירבה והגביהו אותם למעלה ראש כדי להורידם מטה משמי מעל וזהו ויעבידו את ישראל בפה שתחלתו רך שנטלום ונשאום למעלה ראש והראו להם אותות אהבה ואחוה ועי"כ סופו קשה הכבידו נחשתם וזהו ההתחכמות שלהם שכל תכלית הרמת קרן ישראל לא היתה אלא להשפילם אח"כ עדי ארץ ועיין לקמן פ' חקת:

עוד י"ל עפמ"ש רש"י שמחנה משמש בלשון זכר ונקיבה וי"ל שהמחנה החלש אשר תש כחו כנקיבה תקרא בלשון נקיבה ואשר אמיץ לבו בגבורים כאיש גבורתו יקרא בלשון זכר וזהו אם יבוא אל האחת החלשה הנקראת בלשון נקיבה והכהו לרוב חולשתו והיה המחנה החזק אשר לו כח גברא לפליטה:

הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי פן יבא והכני אם על בנים ובמסורה שבבע"הט אם יוכל להלחם אתי והכני עפמ"ש להלן ויפול על צואריו וישקהו ויבכו ודז"ל שבקש עשו לנשכו ונעשה צווארו של שיש כי או"ה הבאים לכלות את ישראל באים משני צדדים או שבאים בחרב וחנית לכלות ולאבד ח"ו שארית ישראל ועליך הורגנו כל היום ובראותם כי כל כלי יוצר עליהם לא יצלח והמה מחזיקי' במעוזם בתו"הק ולא ירפו ממנו וכל הסערות ורוחות אשר יעברו דאשם לא יזיזום מהמקום הקדוש אשר רגלם נצב עליו עכ"ז פנו אל צד ויראו לנו אותות אהבה ואחוה שלום וריעות ויאמרו לנו אחינו אתה ופורצים את המחיצה של ברזל אשר הקימה שנאתם אחר בינם לבינינו אולי עי"ז ישיגו את חפצם ומטרתם להעתיק צור ישראל ממקומו ולהעבירם על דתם כמו שהנסיון בימינו יוכיח למדי שהתקרבותם אלינו תכליתו להרחיק אותנו ממועוז צור ישועתינו היא תו"הק אבל לא פעלו מאומה במה שבקש לנשכו ולמצוץ את דמו כי צוארו נעשה כשיש כי ישראל עם קשה עורף ולא יכוף את ערפו לעבוד אלקים אחרים ע"י נשיכתן נשיכת עקרב ע"כ פנה עשו אל אופן אחר להסיתו ולהדיחו וישקהו והראה לו אותות אהבה אשר המה יסירו את לבבי מאחרי ד' ועל דא וודאי קא בכו שניהם עשו אשר השנאה ליעקב קשורה בלבו כאולת בלב נער בכה והתאונן על שהוצרך להורות סימני אהבה לישראל הרחוקים מלבו הרע ויעקב בכה אף שבטוח הי' בנפשו שעדיו לא יגיע נזק לא מנשיכתם ולא מאהבתם לא מעוקצם ולא מדובשם אבל על זה לבו עליו דוי ובכה ודאג אולי בניו וזרעו אחריו אשר לא ידעו עוד למדי שגם אהבתם גם שנאתם הם תהו ומאפע אולי להם יגרע נחלתם נחלם ד' ע"י הנשך אשר ישך או ע"י נשיקות שונא הנעתרות וע"ו נאמר להלן ויאבק איש עמו או שנלחם עמו אז שחבקו ונשקו כפי' חז"ל ושני הדרכים האלה הם בחזקת סכנה ואם גם לו ולגדולים אשר יודעי' קורות העתים ויש להם לב מבין לדעת ואין לדאוג עליהם שילכדו בפח יוקשים אשר טמנו להם באהבתם אשר היא רק לפנים ולבם בל עמם אבל הנערים הנעורים אשר רק למראה עין ישפטו ולא יבינו דבר מתוך דבר להם מסוכן מאוד אה בת העמים אלינו אשר בדעתם כי פיהם ולבם שוה ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם הרעים וזהו "וירא כי לא יכול לו" של יעקב עצמו לא יכול לכבשו לא ע"י מלחמה ולא ע"י מסוה האהבה אשר ישית על פניו ע"כ ויגע בכף ירך יעקב הם זרעי ויוצאי חלציו "יתקע כף ירך יעקב" בהאבקו או בהחבקו עמו ואחר שהנשים ג"כ דעתן קלות כמו הנערים ונוחין להתפתות מאותות האהבה של או"ה ע"כ התפלל יעקב הצילני נא מיד אחי שנוהג עמי כאח כי אם גם לעצמו איני ירא כי לא יכול לו באשר היא מגיד מראשית אחרית ויודע שתכלית אהבתם שנאה אבל לזאת אני ירא "פן יביא והכני אם על בנימ' שדעתם קלה אולי ילכו ע"י שנוהג עמם כאח וע"ז הוסיפה המסורה שיעקב אמר אם יבוא להלחם אתי והכני שבהראותו אותות האהבה אלי לא יוכל להכותי כי אני יודע ומבין מזמותיו