לוח ארז החדש עח

וירא והנה באר בשדה וכו'– יש לרמז כי שלש הדתות והוא דת משה ולהבדיל בין קדש לחול נוצרית ומחמדנית תמיד יריבו ויתקוטטו זה עם זה וכ"א אומרת שרק לה האמונה האמתית כנודע מהמשל של ג' טבעות של החכם לעססינג ועי"כ האמונה נעשית לאבן נגף ולצור מכשול ורבים חללים הפילה מלחמת הדתות זו נגד זו וזהו והנה באר בשדה הוא באר האמונה אשר ממנו כובע תורת חיים לבני אדם ושלשה עדרי צאן המה ג' הדתות השונות רובצים עליה באמרם כאו"א לנו רק לנו המים הטהורים ועי"כ והאבן גדולה על "פי" הבאר כלומר פי הבאר הזה אשר יגיד שיחו לאדם כדת לעשות ממנו נתהווה אבן נגף גדול ורב וידוע שבימים הקדמונים כבר היו פעמים רבות וויכוחים בין העומדים בראש הדתות למען יכריע דת א' שרק לו האמת וצדק אבל לא לבד שהמוכיחים האלו לא עשו פרי יצלח להשוות המחלוקת כ"א אדרבה הוסיפו עצים על המדורה ועל ידיהם הבערה לחלק יצתה בין הדתות על אחת שבע וז"ש ונאספו כל העדרים ברצותם לגלול את האבן מכשול הנ"ל מעל פי הבאר אבל לא עלתה בידם כ"א והשיבו את האבן על מקומו:

אחי מאין אתם רמז להם עמ"ש דע מאין באת מטפה סרוחה ורק עם איש כזה אשר יודע שמאין ומאפס נוצר יוכל הצדיק להתחבר עמו כאח וכריע וז"ש רק אז אתם אחי ורעי אם נודע לכם כי מאין ומאפס אתם:

ויאמר להם השלום לו וכו' והנה רחל בתו באה עם הצאן – לכאן לא נאמר אסר לאביה) ולהלן נאמר ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רועה היא – ובמסורה שבבע"המו "שן רועה ורגל מועדת ויהי כאשר ראה יעקב וכו' ואת צאן לבן ויגש יעקב ויגל את האבן עפמ"ש בע"הט שע"כ לא השיבו על שאלת יעקב שלום לו כ"א רק שלום כי אין שלום אמר ד' לרשעים ולפי"ז י"ל שהביאו ראיי' לדבריהם שהוא רשע והנה רחל באה עם הצאן עפמ"ד פ"ק דב"מ דסתם רועה פסול לעדות משום רשע שהוא רועה בגזל בשדות של אחרים והני מילי ברועה בהמותיו אבל ברועה בהמות אחרים כשר דאין אדם חוטא ולא לו ולפ"ז לחזק את דבריהם שהוא רשע ואין שלום לו אמרו שהרי רחל בתו באה עם הצאן והעלימו שהצאן של אביה הוא כ"א אמרו שהוא לעצמה וכיון שאביה מניח אותה מוכח שהיא רשע ולהכחיש את זאת ולהצדיק את הצדיקת סיפר הכתוב שבאה עם הצאן אשר לאביה ולא לה א"כ אינה חשודה לרעות בשדות של אחרים דאין אדם חוטא ולא לו וצווח הכתוב שע"כ הוצרך להגיד שהצאן לאביה כי רועה היא ורועה בהמות של עצמו הלא פסול הוא וביאר' המסורה טעם הפסול כי שן רועה ורגל מועדת להזיק בשדות של אחרים ואחרי שאסור לסייע ידי עוברי עבירה ע"כ אם הי' הצאן של רחל לא הי' יעקב מסייע לה לגול את האבן מעל פי הבאר ע"כ אמר וירא יעקב וכו' את צאן לבן שלא שלעצמה הוא ע"כ סייע ויגל את האבן:

ויגש יעקב ויגל את האבן – במסור' שבבע"הט לכן שמח לבי ויגל כבודי – עפ"מ שפי' א"ד ז"ל בכ"ס מ"ש אני בינה לי גבורה שאף שהתורה מתשת כחו של אדם אשר עאל ויגע בה בכ"ז מי שלומד תוה"ק לשמה ולא לשם עצה להתפרנס ע"י הקב"ה לאין אונים עצמה ירבה וזהו אני בינה אם אני התו"ק היא התכלית ולא עצה ואמצעי להגיע ע"י לעושר וכבוד אז לי גבורה א"ד ז"ל. ועפ"ז י"ל מ"ש בברכת התורה והערב נא את דברי תורתך בפינו ונהיה לומדי תורתך לשמה, כי מי שעושה את התו"הק רק לכלי אומנות ולקרדום לחפור בה אינו חפץ ולא יערב לחכו הלימוד בעצמו כי נוח לו ביותר אם הי' יכול להשיג מטרת חפצו בלי לימוד ויגיעה בתוה"ק רק מה יעשה שבע"כ הוא מוכרח לעמול בה כי היא מחייתו ומקור פרנסתו אבל מי שלומד לשמה כל חפציו לא ישוו בה ומתוקה משנת הלומד לשמה מדבש ונופת צופים וז"ש והערב את דברי תורתך בפינו שיערבו לחכינו וינעמו לנפשינו ויהי' שיקוי עצמותינו וכ"ז לא יקום ולא יהי' רק אם נעסוק בה לשמה:

והנה מימות אבותינו לא פסקה ישיבה מהם ובפרט ביעקב נאמר וישכב במקום ההוא ופירש"י שי"ד שנים ששהה בבית עבר לא שכב בלילה כ"א עסק בתורה ויקשה כיון שהתורה מתשת כח מאין לקח הכח לגול את האבן כפקק מפי הצלוחית ולהנ"ל ניחא כיון שעסק בתורה לשמה אני בינה לי גבורה והראי' שלמד לשמה שהרי שמח בעת הלימוד ושמחה לאיש רק במענה פיו לשמה כנ"ל וזהו כוונת