לוח ארז החדש עז

דומה למזבח ח"ש והאבן הזאת ודייקא שנעשית מג' אבנים יהי' בית אלקים ואביו שבשמים אהבו:

ולכאורה כיון שנאמר עולם חסד יבנה א"כ הי' מקום לומר אף שאין העולם יוכל לעמוד על רגל א' בכ"ז על חסד יוכל עמוד כמפורש בקרא הנ"ל אבל כיון שרוב חסדים שהאדם עושה היא שלא לשמה ובפרט בצדקה שאז"ל עשר בשביל שתתעשר ע"כ ירופף עמוד החסד להיות אבן שתיה לבדו למען עליו תכון תבל בל תמוט כיון שבחסד שעשה כלול בו הנאת עצמו וחפצו להתעשר כמ"ש אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא בעשייתו הטוב ע"כ גם עם אבן החסד צריך לצרף עמו עמוד התורה ועבודה ובהתחברם יחד אף שאינם עושים כלם רק לשם שמים מ"מ פסא של ג' רגלים יוכל לעמוד אף אם כל רגל בפני עצמו איננו בריא אולם אבל אחרי שביעקב נאמר יש לי כל שהי' לו מדת ההסתפקות ולא רדף אחרי העושר והכבוד כ"א בקש רק לחם לאכול ובגד ללבוש ע"כ החסד שעשה היה רק לשם שמים בלי תערובת פניי' אחרת לפזר למען יוסיף עוד לעשות חיל ע"כ עליו נתקיים עולם חסד יבנה כי על חסדו הנקייה וזכה בלי שום פני' רק לעשות רצון קונו עליו לבדו העולם עומד ונתיישבה עוד הפעם מדוע הקים מצבה כי אצלו על אבן א' הי' יכול העולם להתקיים אחרי שחסדו הי' בלי שום שמץ דופי וז"ש ע"כ האבן הזאת יהיה מצבה ולא ישנא אותה השם כי מכל אשר תתן לי אחר שחנני בוראי במדת כל שיש לי די מה שיש לי ולא אשתדל להרבות הון ועושר ואני אם אעשה לא יהי' מחשבתי בשביל שאתעשר כ"א עשר אעשרנו לך לשמך כפירש"י ויקחו לי תרומה לשמי ע"כ גם אבן אז יהי' לי לעינים ועין ד' אל יראיו:

עוד י"ל עפמ"ש בעה"ט עשר אעשרנו שני מעשרות והוא חומש עפמ"ש לפרש סמיכות פ' נזיר לברכת כהנים והוא עפמ"ש פ' ראה מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך ד' אלקיך ולכאורה מסת נדבה הם שני דברים הסותרי' זה את זה כי מס הוא מן המחוייב ליתן מדינא דמלכותא ונדבה הוא רק אשר ידבנו לבו וי"ל עפמ"ש בתוי"ט פ"ז דברכות שע"כ מברכי' ברכת המזון בשם אלקינו שהוא דין וברכת התורה ברכו את ד' שהוא רחמים כי מזון מגיע לנו עפ"י הדין כי מאן דיהיב חיי יהיב מזונא אבל התורה לא נתן לנו הקב"ה רק ממדת טובו ורחמיו בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו א"ר ז"ל ונראה דמה"ט מחוייבי' אנחנו להביא קרבנות חובה כמצווה עלינו ולשלם לו ית' כתגמולוהי עלינו כי גם הוא נותן לנו מזונות מה שהוא כביכול מחוייב ועומד ובשביל מה שעושה עמנו לפנים משורת הדין בתורת רחמים ונדבה גם אנו צריכים לשלם מדה נגד מדה ולנדוב נדרים ונדבות יותר מהמחויב וז"ש מסת אתה מחוייב כמס המלך להביא קרבנות חובה וגם נדבת ידך יותר מן המחוייב והטעם כאשר יברכך ד' אלקיך בדין וברחמים ע"כ גם אתה תעשה כן והנה הנזיר אינו מחוייב להזיר והוא רק נדבה ממנו ועוד דקאמר קרא מלבד אשר תשיג ידו ופירש"י ורמב"ן שאם נדר להביא מאה קרבנות יביא ע"כ סמך לזה שע"כ צריך לעשות יותר מן הדין כי כה תברכו את בני ישראל בשם הקב"ה ברכתו אשר ישלח ע"י כהני שליחי דרחמנא הם ג"כ כפלים לתושיה כי יברכך ד' וישמרך כפי' מן המזיקין זהו צד החיוב אבל יאר ד' פניו אליך ע"י אור תורה שהופיע עליך ברחמי זהו רק ויחנך בתורת חסד וחנינה כדברי תויו"ט הנ"ל ע"כ גם אתם תעשו כן. וז"ש אם רק אלקים שהוא מדת הדין עמדי גם אז ינתן לי לחם לאכול כי כביכול מחוייב לזון אותנו כנ"ל אבל ושבתי בשלום אל בית אבי כפירש"י שלם מן החטא לזה צריך שיהי' ד' הוא מדת רחמיו לי לאלקים ועבור ב' דברים האלו אעשה גם אנכי ב' דברים והאבן הזאת וכו' יהיה בית אלקים זהו החיוב לעבוד את ד' עבודה שבלב זו תפלה ונגד מה שתוסיף לחנני ברחמים גם אני אוסיף על שורת הדין ועשר אעשרנו היינו חומש כפי' בע"הט הנ"ל אף שאינני מחוייב רק למעשר אוסיף מדילי עוד מעשר א':

ושבתי בשלום אל בית אבי– עפ"י מ"ש ואתה תבוא אל אבותיך בשלום שמי שהולך בדרך אבותיו הקדושים אשר בארץ המה ולא יעזוב ארחות יושר אז לעת קץ הימים כאשר ילך אל בית עולמו ויפגע באבותיו אשר בארצות החיים המה יהי' עמהם בשלום ושלוה וישמחו ויגילו עמו אבל מי שהלך בשרירות לבו הרע ועזב את האורח לחיים שהדריכוהו בו אבותיו לא יהי' לו שלום עמהם כי אין שלום אמר ד' לרשעים וזהו רק אז ושבתי בשלום אל בית אבי ואהי' עמהם בנחת ושלוה אם גם בעת נחבי אותם והי' ד' לי לאלקים: