לוח ארז החדש עג

מראשותיו כי הם יהיו לו לראש פנה ליסוד וחיזוק אמונתו בד':

וישכב במקום ההוא במד"ר הה"ד "אז תלך לבטח דרכך אם תשכב לא תפחד זה יעקב לא תפחד מעשו ולבן ושכבת וערבה שנתיך שנא' וישכב במקום ההוא" עפמ"ש בלוח ארז עקב לפ' מ"ש אני ישנה ולבי ער שיש לכל אדם רוח בקרבו המודיעו בבירור ומגיד לאדם מה טוב ע"כ אם האדם מסופק על דבר שעשה או שיעשה הטוב הוא אם לא אז באישון לילה בעת הוזה על מטתו אם לא יפעמו לבו ולא יתחלחל בקרבו אז נכון הדבר לעשות ואם לא טוב עשה בעמיו אז לבו הער יכאב עליו כמו שאומר המשל הידוע (איין גוטעס געוויססען איסט דאס בעסטע רוהעקיססען) וזהו אני ישנה ולבי ער ואמרו חז"ל דע מה למעלה "ממך" אם תרצה לידע דעת עליון אם רוחו נוחה ממעשיך אז תוכל לידע את זאת ממך ומעצמך וז"ש אז תלך לבטח דרכך ולא יעלה מורא על ראשך אולי הרע עשית אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתך ומתוקה שנתך אז תהי' נכון בטוח שאין במעשיך נפתל ועקש ע"כ אחרי שטענו על יעקב אבינו שעקב זה פעמים גם את עשו גם את לבן נוכח את פני כל שאמת ליעקב ולא רמה וצא הונה שהרי ישן במנוחה על רצפת אבנים בלי מצע מהשתרע ואם תוך ומרמה היה במעשיו אז הי' מתהפך על משכבו הקשה ולבו היה מכהו כהולם פעם וא"כ כוונת המדרש משנאמר וישכב במקום ההוא שגם על אבני המקום שכב וערבה שנתו מזה נגלה בעליל שלא הי' פחד ממעשה עשו ולבן כי מתוקה שנת העובד את ד' אשר לא עולתה בו:

וי"ל בזה מ"ש פ' בלק לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל וכו', לא הביט הקב"ה עמל ואון בישראל סבא שלא חטא בעשו ולבן והראיי' שהרי ד' אלקיו עמו ותרועת מלך בו והוא הקול הדופק שהוא תרועת מלך בו בקרבו קדוש ואחרי שלא הכהו לבו כ"א שכב השקט ובטח מזה נראה שלא נמצא בו שמץ דופי:

והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה וכו' עפמ"ש כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך ד' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם כי המאמין באלקי אבותיו טוב בזה מהחוקר וסוקר ואינו מאמין רק במקום ששכלו מגיע שהוא בשכר האמונה שגדלה מעלתה בעיני ד' הוא בעצמו ובכבודו ית"ש ישגיח עליו בעינא פקיחא אבל מי שרק אחרי החקירה והדרישה בעיניו הכהות יעשה כחק ומשפט ומה שלא ימצא חן לפני כסא תבונתו וזרה הלאה וצא יאמר לו איש כזה אינו ראוי שהקב"ה בעצמו ינטלהו וינשאהו כ"א רק ע"י מלאכיו עושי רצונו יונהג וזהו כי מלאכיו יצוה לך ולא הקב"ה בעצמו ישמרך בכל דרכיך אם רק עפ"י דרכך אשר כוננת לך מסילה אתה הולך בדרך הנכון אבל לא עפ"י הקבלה הנאמנה אשר הורישו לך אבותיך אשר מעולם אבל ד' בעצמו ובכבודו ישמור צאתך ובואך אם מעתה ועד עילם כלומר הקבלה מדור דור ודורשיו תנתק במעגלי צדק ומשנים קדמוניות תתבונן ותשאל אביך וזקניך ויאמרו לך וז"ש והנה סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה וזהו דרך החקירה אשר על ארץ יסודתה ומשם יעלה בסולם החקירה עד שמי השמים להכיר את האמת אז רק מלאכי אלקים עולים ויורדים בו כי רק מלאכיו יצוה לך אבל והנה ד' בעצמו ובכבודו נצב עליו כפירש"י לשומרו אם אני ד' אלקי אביך שקבלת אבותיך הוא לך ליתר נאמן. – וי"ל שע"ז רומז ג"כ מ"ש ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים אם הוא הולך רק לדרכו אשר בחר לו בשביל החקירה ולא הלך בדרך אבותיו אז רק מלאכים פגעו בו ולא הקב"ה בעצמו ובכבודו:

אני ד' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק מה שלא נאמר ביצחק אביך עיין בע"הט ואו"הח ונראה לפמ"ש בלוח את וירא שאלישע מצעק אבי אבי ואם האב מגביה את עצמו למעלה עוף עד שגם גופו קדש לד' ואין על עפר מזלו נתפרדה החבילה שבינו לבין זרעו אחרי שהם רק עפר יסודם:

והאב כלו רוח ואחרי שרש"י פי' שע"כ יחד הקב"ה את שמו על יצחק בחייו לפי שהי' סומא ולא הי' בו וב"הר ע"כ בכיוון השמיט אביך כי יצחק לא יקרא עוד בשם אביו כי מלאך אלקים הוא אין על עפר מזלו:

והיה זרעך כעפר הארץ וכו' – עפ"י מ"ש הוויכוח שהי' לחכמי אתונא עם ריב"ח בבכורות ח' דא"ל בני לן ביתא באוירא אמר שם קם ותלא בין ארעא לשמיא כי התלו