לוח ארז החדש עא

שהוא ג"כ אות על העתיד ולזה מייתי המסורה וירח את ריח הניחוח שהכוונה ג"כ כנ"ל:

וי"ל בזה מ"ש פ' פנחס את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו אחרי שכל מזון יקרא לחם יאמר ד' את קרבני הוא לחמי הוא המזון לנפש אשר ממנו יולד לעתיד אש ההתלהבות לעבוד את ה' וע"כ הוא ריח ניחוחי כנ"ל בשם מעשה די ואע"ג שהחוטא בעת יקריב קרבנו עודנו רחוק מדי בכ"ז ד' רואה את הנולד שעוד יבוא מועד שהרחוק יהי' קרוב לד' וזהו תשמרו להקריב אלי במועדו בעתו ובזמנו:

ובמדרש מלמד שהראה לו הקב"ה את ביה"מק בנוי וחרב ובנוי ריח בני הרי בנוי כריח שדה הרי חרב כמד"א ציון שדה תחרש אשר ברכו ד' בנוי ומשוכלל לעתיד לבא שנא' כי שם ציוה ד' את הברכה חיים עד העולם כי מקדש ד' כוננו ידיך וכ"ז שישראל בדעתם שע"י מעשיהם עומד על תלו ולא ד' יבנה ביתם אז שוא עמלו בוניו בו אבל מקדש העתיד ידעו ויבינו כי רק בונה ירושלים ד' והוא יכוננהו עליון ולא יתלו קיומו במעשה עצמם ע"כ יעמד חי וקים כל הימים וזהו כריח שדה אם דומה להם כשדה אשר רק ע"י עבודתה ועמל האדם יתן פרי תנובה קרי חרב אבל אם ידעו ויבינו אשר ברכו ד' שרק ברכת ד' תעמידנו על תלו אז כי שם ציוה ד' את הברכה אז חיים עד העולם ויעמוד נכון מן העולם עד העולם. – ואפשר להעמיס זה בדברי רז"ל שאברהם קרא הר ויצחק שדה ויעקב בית ואמר הקב"ה חייך שאני קורא אותו על שמך בשם בית – כי לעלות אל ההר צריך עמל ויגיעה וגם להוציא לחם מן הארץ שהשדה יתן פריו צריך לעבדה ולשמרה אבל לשבת בית א"צ לעמל כ"א רק ד' איוה למושב לו ע"כ קרא הקב"ה את המקדש על שם זה:

ראה ריח בני כריח השדה וכו' ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ– ולעשו אמר הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל היפך הסדר כי לכל אדם צריך להיות לו עו"הז ועו"הב רק שאצל הצדיקים העו"הב הוא העיקר ועו"הז רק טפל וברשעי' להיפוך והנה השדה מבורך עיקר ברכתו שיהיו בני אדם נתונים הימנו וימלאו אסמיהם בר ולחם ויתר שאת לו שעוד יתן ריחו לענג נפש אבל הריח הוא רק הטפל ותוספת מרובה על עיקר הברכה ע"כ א"ל כזה תראה וכן תעשה כמו שריח השדה אינו רק טפל וכן עיקר ברכתך יהי' אשר ציוה ד' חיים עד העולם חיי עד ע"כ הראש והראשון יהי' לך ויתן לך מטול השמים הוא טל אורות נוליך טל של ברכה לח"י עו"הב ולטפל גם משמני הארץ אבל גבי עשו העיקר והראשון משמני הארץ מושביך לאכול מפריה ולשבוע מטובה רק אח"ז לטפל יהי' גם מטל השמים:

ויתן לך האלקים מטל השמים ובמד"ר הה"ד שרשו פתוח עלי מים וטל ילין קצורו בשביל שיעקב אבינו עסק בתורה שנמשלה למים ע"כ זכה לברכת הטל עפמ"ש בחי' כ"ס בשם הח"ס לפי מאז"ל לא הוי ידעי רבנן מאי השלך על ד' יהבך עד דאתי האי טועי' ואמר שקול יהבך ושדי גמלאי כי הת"ח שאינם עוסקי' במלאכה אשר עליה תחול ברכת ד' לא ידעו האיך יוכלו לבטוח ולהשליך יהבם על ד' אם אין להם מקום אשר תחול עליו הברכה עד דאתי האי טעיי' סוחר ורוכל שהוא בבחינת זבלון והוא מחזיקו באמר לו שקול משאך עלי ואני אשא ואני אסבול וכ"כ בלוח אח ראה שברכת הטל מורה על ברכה מן השמים ואין איש רואה בעת בואה כמו שהטל יורד בלילה בעת אשר בני אדם שוכבים על מטותם ומה שהתורה נמשלה למים אז"ל שיורדת ממקום גבוה למקום נמוך כ"כ התורה לא בעשירי בעלי הון עמדתה כ"א אצל עניים כמ"ש ז"ל אקרא דיזל מים מדליו והזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה וז"ש בשביל שיעקב עסק בתורה שנמשלה למים שהולכת ממקום גבוה למקום נמוך כ"כ היא רק אצל העניים משכן כבודה כמ"ש רז"ל שאמרה התורה סן חלקי בשבט של עוני שנאמר תכין בטובתך לעני אלקים ע"כ לא ידע על מה יחול ברכתו כיון שאינו עושה מאומה ע"כ נתברך בטל שיבוא עליו ברכת שמים מעל אף אם לא יראה החוצה ע"י מה בא לו השפע ועוד זאת כי על הגשם אמרו רז"ל אין לך כל טפה שיורדת מלמעלה שאין עולה כנגדה טפה מלמטה והוא רוח על העוסק במלאכה שיברך ד' אותו בכל אשר יעשה וע"י ההכנה מלמטה תורק עליו ברכה מגבהי מרומים אבל הטל אינו בא רק מן השמים ממעל ולא מן הארץ