לוח ארז החדש סט

כי י"ל הסבה להנ"ל שאף המלומדים שבחכמי או"ה מ"מ אין להם ידיעת הפלפול ומו"מ של הלכה להבין דבר מתוך דבר הוא משום שנאמר וכל העם רואים את הקולות שהיו רואים את הנשמע כי הדבר הנראה לעינים הוא חרות וחקוק יותר על לוח הלב מדבר אשר רק לשמע אוזן ישמע כמ"ש גדולה ראייה משמיעה ע"כ לישראל היתה התוה"ק כ"כ חרותה על לוח לבם כאלו לא לבד ששמעו את הקולות כ"א גם ראו בעיניהם אבל באו"ה היה להיפך שאף מה שרואים בעיניהם בחכמת התורה אינו אלא רק כשמיעה ולא כראייה ע"כ אין לאל ידם להבין דבר מתוך דבר וז"ש ושמרתם זו משנה רק אתם ישראל תוכלו לשנות ולשנן בד"ת כי היא חכמתכם ובינתכם רק אתם תוכלו להבין דבר מתוך דבר על אשר אתם ראיתם את אשר דברתי עמכם אבל "לעיני העמים אשר ישמעון" תחת אשר אתם ראיתם את הנשמע בהם להיפוך אף מה שראו בעיניהם אינו דומה אלא לשמיעה בעלמא ע"כ רק אתם עם חכם ונבון להבין דבר מתוך דבר:

וירא אליו ד' בלילה ההוא, עפמ"ש בלוח ארז שמות כי הצדיק נקרא שם הקב"ה עליו אבל כשיקרא רק בשם אלקי אבותיו אות הוא שהוא בעצמו אינו כדאי והוא לו לפגם ולפחיתות שלא יקרא עליו שם ד' כ"א אלקי אבותיו עיי"ש ע"כ כשא"ל הקב"ה ליצחק אנכי ד' אלקי אביך דמשמע מיניה שרק זכות אבותיו עומד לימינו לסמכו ולא זכות עצמו נתיירא שהוא בשפל המדרגה לפני די אלקיו ע"כ כדי להפיס דעתו א"ל הקב"ה אל תירא כי אתך אנכי באמת אתה ראוי בעצמך שאקרא בשם אלקיך ומה שאמרתי אנכי אלקי אביך הוא להרבות זכות זרעך כמ"ש ואף את בריתי יצחק וכו' שפירשו המפר' לומר שכל א' מהאבות הקדושים כדאי שזכותו יגן עלינו ע"כ אמרתי אנכי אלקי אברהם אביך כדי והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי שגם זכות א"א יעמוד להם:

ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי וכו', כי קשה מאוד לאדם ששונא לאיש אחד והוא מוכרח אח"כ לבוא אליו להתחנן לפניו שיטיב עמו ע"כ אמר להם יצחק מה פשעכם וחטאתכם עד שנגזר עליכם בעוון פשעיכם שבכל שנאתכם אלי אתם מוכרחים להתרפס והשיבו לו כי באמת ישראל הם לברכה בכל מקומות מושבותיהם נברכו בו כל גויי הארץ והברכה מצויי' לרגלם ובכ"ז משנאתם עלינו המה בוטים כמדקרות חרב שישראל תם לאלה ולקללם להם כי ימוצו לשד הארץ אף שיודעים היטב שאין הדבר כן בכ"ז יכחשו לנו אויבינו וע"ז ראויים הם לעונש גדול כזה על אשר נגד ידיעתם האמת השנאה כובשת את השורה וישורו עלינו בעין רעה וזהו ראה ראינו כי ד' עמך ובכל אשר תפנה לא רק את עצמך תצליח כ"א גם את העם אשר אתה בקרבו תחליץ דשן עצמותיו ואם בכ"ז אמרנו תתי נא אלה בינותינו שאתה לאלה ולקללה בינינו ע"כ לגודל פשעינו נגזר עלינו שעל אפינו וחמתינו מוכרחי' אנו לבקש ולהתחנן אליך:

עוד י"ל עפמ"ש לעיל לפ' אלקים עמך בכל אשר אתה עושה ועתה השבעה ליה שמי שהוא במעלה רמה כ"כ עד שאין צריך לעשות מאומה בפועל ידיו ובכ"ז ד' יברכהו בלי שום השתדלותו אדם כזה נאמן בדברו וא"צ לשבועה כי דיבורו לבד אלים כשבועה חמורה אבל הוא חשב שא"א אינו כ"כ במעלה נשגבה שלא יצטרך לעשות מאומה ובכ"ז יברכהו ד' כ"א אלקים רק עמך בכל אשר אתה עושה אבל בלא מעשה לא ע"כ אין אני סומך על דיבורך אם לא שתשבע וה"נ קאמר ראינו כי ד' עמך רק אם אתה עושה דבר מה אז אלקים עמך אבל אם אתה יושב ובטל אין אתה מבורך א"כ צריך אתה לשבועה שיאמנו דבריך ע"כ תהי נא אלה וכו':

אם תעשה עמנו רעה וכו' וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך ד' – עפ"י מה שפ' בפ' ויצא ויברך אתהם וילך וישב לבן למקומו ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים כי כל זמן שהרשע בצוותא חדא עם הצדיק גם הצדיק לא יכול לאחוז דרכו בקדש כמ"ש בהתחברך לרשע פרץ ד' את מעשיך ונא' פעמיו ירחץ בדם הרשע שע"י דם הרשע אם נשפך אז פעמיו של הצדיק ג"כ יטהרו ויזכו כי חברת המרעי' תמנענו שלא יכול לבוא לתכלית השלימות ע"כ אם הרשע עוזב את הצדיק ויפרד מעליו יציאה זו עושה רושם ואות לטובה שיאחז צדיק דרכו בקדש אין שטן ואין פגע רע וכמו שאז"ל שכל זמן שהי' ישראל נזופים לא שרתה עליהם