לוח ארז החדש סח

להורות לדוכות ולהקהות שיני שונאינו באמרם על ישראל שאין רצונם לעבוד את האדמה ביגיע כפם:

וי"ל בזה מ"ש להלן ויהי לו מקנה צאן וכו' ויקנאו אותו פלשתים (הול"ל ויקנאו בו כמו ויקנאו בו אחיו ביוסף) וכל הבארות וכו' סתמום פלשתים וימלאום עפר יש לרמז ג"כ כנ"ל לבטל עלילות אויבינו עלינו כי אנו רק אוהבי המסחר ומשא ומתן ושונאי העבודה הקשה בשדה בזיעת אפינו להוציא לחם מן הארץ ומצינו לשון קנאה על התעוררות והתלהבות לדבר מה (אנאייפערן) לזה אמר ויהי לו מקנה צאן וכו' כל אלו הנצרכים לעבודת הארץ לאכרים לפולחים ולבוקעים ויקנאו אותו פלשתים המה ע"י תלונתם שישראל אינו רוצה בעבודת האדמה הלהיבוהו לזה להיות איש שדה למען הסר ממנו עקשות פיהם ולזות שפתותיהם והוסיף לאמר וכל הבארות המה מעיינות הפרנסה שהיו לו מן קדמת דנא סתמום פלשתים עד לאחת שלא נשארה לו רק עבודת האדמה וזהו וימלאום עפר שרק העפר לחמו נשאר ורק האדמה תתן לו את פריה בעבדו אותה ביד חרוצים:

ויריבו רועי גרר וכו' כי אם אנו שואלים מהו המקור החכזב אשר יקיר מימיו המרים המאררים בשנאת או"ה לישראל המה יתנכלו לאמר כי לנו בושת הפנים על אשר אנו אוהבים המותרות והלוקסוס וגם דרכינו כלוזיי ותרמית ורמיי' מנת חלקינו ע"כ הם רודפי' אותנו בלי מחשך אבל השקר שבימינם נראה מזה שהרי גם הצדיקים והתמימים שבינינו אשר גם המה המלאכים הרעים בע"כ יענו ויאמרו עליהם שאין בהם נפתל ועקש וגם חיים בחיי צער בפת במלח ומים במשורה ולא יוכלו לבוא עליהם בטענה הנ"ל בכ"ז כשיגיע ר"ל עת לרדוף גם עליהם הצדיקים והישרים תעבור חרב השנאה וגם הם לא יצאו מן הכלל ישראל ובע"כ שאין שום סבה אמתית לשנאתם רק תכלית שנאה ישנאנו שהשנאה בעצמה היא תכלית ולא אמצעי למען הטיב מעללינו ורק שנאה חנם על לא חמס בכפינו הוא בעוכרינו וזהו ויריבו רועי גרר המה שונאינו הרוצים לרוע בשבט ברזל אותנו הגרים בארץ לא לנו לא רק בשביל מותרות ולוקסיס אשר לא ירצה בעיניהם כ"א גם לנו המים שהוא הדבר היותר הכרחי גם את זה רוצים לגזול מאתנו ומזה מוכח שמקור שנאתם לא בשביל רוע מדתינו כ"א ויקרא שם הבאר עשק שהבאר אשר היא מקור שנאתם רק עסק וערעור שאו כפירש"י שרוצים לריב אתנו על לא דבר ולמרר את חיינו ועוד ראיי' כי התעסקו עמו הצדיק ולא הרע לא מהם מעודו ובכ"ז רבו עמו ובע"כ שרק רצונם במריבה ועסק היא סבת שנאתם:

עוד יש לרמז עפמ"ש חז"ל לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על תורה שבע"פ שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי עמך ברית כי התורה שבכתב הפקר היא לכל באי עולם ונכתבה בשבעים לשון לעם ועם כלשונו ורק תורה שבע"פ לנו לישראל מורשה כמ"ש אכתוב לו רבי תורתי אם הי' הקב"ה כותב גם תורה שבע"פ שהיא מרובה מתורה שבכתב אז כמו זר נחשבו ולא היה יתרון לישראל על או"הע כי גם הם ידעו ויבינו פשוטו של מקרא אבל לירד לעומק העיון והפלפול ע"י המדות שהתורה נדרשת בהם וללון בעומקה של הלכה לשדד עמקים ולפרק הרים רק לישראל ניתנה ולא לב"נ כמ"ש ומשפטים בל ידעום לשפוט במאזני השכל והתבונה להבין עמקי אמרי בינה רק לנו שהתורה נחלת יעקב לנו מורשה הכח והחיל וע"ז נאמר טובה חכמה עם נחלה שרק לבנ"י שהתוה"ק להם נחלת אבות המה יחכמו לשדד אדמתו ולהוציא ממנה פרחים וציצים כאחז"ל שהפלפול ניתן מתחלה רק למשה רבינו וטוב עין הוא יבורך שנהג טובת עין ונתנה לישראל וזהו הרמז ויחפרו עבדי יצחק בנחל היא תוה"ק אשר היא ליצחק נחלה שפרה לו וימצאו שם מים חיים הם למוצאיהם כי טובה חכמה עם נחלה ויריבו רועי גרר לאמר לנו המים כי גם להם התורה אשר ניתנה במדבר שהוא מקום הפקר ולדעתם גם הם חלקם בה וידועים ד' הט"ז שע"כ אנו מברכים לעסוק בדברי תורה כי עסק נקרא העיון והפלפול והוא עיקר לימוד התורה שנצטווינו ע"כ ויקרא שם הבאר עשק שרק לזה יקרא באר ומקור לא אכזב כי התעשקו עמו בפלפול ועיון ואחרי שלאו"ה משפט הפלפול בל ידעו ולא יבינו אין להם הצדקה לומר לנו המים כ"א רק לישראל ניתנה ולא לבני נח:

וי"ל בזה מ"ש פ' ואתחנן ושמרתם ועשיתם פירש"י זו משנה כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון וכו' ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה