לוח ארז החדש סז

בא לעולם הוא משום דקודם מתן תורה היה יכול להקנות אף דבר שלב"לע והובא באו"הח כאן ע"כ אמר לו שלע"ע כיום שלא ניתנה תורה ולא נתחדשה הלכה דא"א מקנה דשלב"לע עדיין תוכל למכור לא כן בימים הבאים:

הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה, ודז"ל שכפר בתחיית המתים כי עשו חשב בדעתו אחרי שהבכור תעודתו לעבוד עבודת ד' לשרת בקדש א"כ לו ראוי לחיות לנצח ולא יראה המות אחרי שהוא מקדיש כל עתותיו לגבוה ובזה הראה שלא האמין בתח"המ כי עיקר הגמול לצדיק עובד בצדקתו הוא לאחר שמתים יחי' אל אז יבואו על שכרם ובמדרש למה לי בכורה לא כתיב אלא למה זה מלמד שכפר בזה אלי ורמז הכתוב שעשו אמר הנה אם גם אנכי הולך למות ולא אחי' לנצח וגורלי רק כאחד האדם שגם לי יבוא עת קצי ולמה זה? אחרי שלי בכורה והי' לי לחיות לעולם חלף עבודתי עבודת הבכורה ושפיר הוכיחו מזה שלא האמין בשכר אחר המות וי"ל בכוונת המסורה שבבע"הט ולמה זה הבל תהבלו כי הטעם שאין הקב"ה משלם שכר בעילם הזה לעמוד חי כל הימים הוא כי יפה קורת רוח עו"הב מכל חיי הע"הז כי עו"הז הוא הבל וריק ועו"הב הוא נחלת יש ע"כ יקר בעיני ד' המותה לעובדיו למען יקבלו שכרם מושלם בדבר עיקרי וממשי ולא בדבר הבל וריק ע"כ אמר ולמה זה שגם הבכור העובד הולך למות הוא בשביל הבל תהבלו כנ"ל:

והרביתי את זרעך ככוכבי השמים וכו', כי אחרי שלזרע אברהם אוהבו ניתנה המלוכה והממשלה בארצות החיים להיות ממלכת כהנים אשר שפתותיהם ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהם א"כ אין צורך להם לנחלת שדה וכרם כמ"ש בכהנים לא יהי' לו חלק ונחלה ד' הוא נחלתו כ"כ זרע אברהם ממלכת כהנים וגוי קדוש ד' הוא נחלתם שפרה להם אבל אחרי שאמרו ז"ל כל העולם כלו ניזון בשביל חנינא בני כי עיני ד' אל יראיו משביע ומשפיע להם די צרכם כדי שעל ידם יורק מי הברכה העליונה על כל העולם כלו ע"כ הקב"ה נותן לצדיקים גם ברכת הארץ מתחת כדי שעי"ז תבוא שפע ורב ברכות גם לאו"ה וזהו והרביתי והגדלתי את זרעך ככוכבי השמים שהם יאירו ויזהירו בזיוום ולא כל הארץ אור תורתם יזרח ויופיע לכל יושבי תבל ובכ"ז אף שאין צורך להם לריבוי הארצות כי מה לתבן את הבר ובכ"ז ונתתי לזרעך את כל הארצות האל אף שדי להם בקב חרובין והסבה לזה כדי שיתברכו בזרעך על ידם כל גויי הארץ ע"כ אני צריך להשפיעם ברוב טובת הארץ כדי שעי"ז יורק השפע לכל העמים:

והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו ליישב דהאיך שימש יצחק אבינו לאור היום וי"ל עפמ"ד בברכות ל' דהוי קבדח טובא אמר אנא תפלין מנחנא ובפ"ק דיומא דסמך גאולה לתפלה ולא פסק חוכא מפומי' וכ' בעין יעקב שרק בעשותו מצות ד' רשאי למלאות שחוק פיו ולא בדבר הרשות ה"נ י"ל שראה אבימלך שיצחק שמח כתרגומו וחדי יחדיו עם רבקה אשתו ומזה שפט שבוודאי עשו מצוה שא"א להתקיים אלא ע"י שניהם יחדיו תמים כמער איש ולויות ואיזו זו מצות פו"ר והוכיחו במישור כי הנה אשתך היא. ובמסור' שבבעה"ט "אשר ילדה לאברהם מצחק" כי רבקה היתה שרוי' בצער על שהיתה ממשפחה שפילה עובדת גילולים ומי יתן טהור מטמא ובפרט בהעריכה את עצמה מול יצחק מגזע רם ונשא היתה נמאסת בעיניה וע"ז נחם אותה יצחק ודבר על לבה כי האשה עולית עם בעלה ואין לה להיות קטן בעיניה כי כל המחובר לטהור טהור ואשת חבר ה"ה כחבר וזהו ויצחק מצחק ומשמח אותה כת"א באמר לה שרבקה אשתו ועי"כ עלתה למעלה כאש והנה גם ישמעאל הורתו הגר היתה שלא בקדושה שפחה ולא גבירה ולא הי' לו לישמעאל לשמוח בחלקו אבל כמו שגבי רבקה היה לה למשיב נפש שהיתה אשת יצחק כ"כ ישמעאל אשר ילדה לאברהם רם ונשא וגבה מאוד ע"כ מצחק שמח ושחק כי נפל חלקו בנעימים:

ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא מאה שערים ויברכהו ד' כי יצחק בחר לו את עבודת האדמה למחיתו אף שהי' יכול למצוא אופנים אחרים להחיות את נפשו כמסחור ומרכולת ולהורות נתן בזה לזרעו אחריו וזהו ויזרע יצחק ולא שלא הי' לו שער פרנסה אחרת כ"א וימצא מאה שערים פתוחים לרוחה אשר על ידיהם הי' ד' מברך אותו בפרנסת ביתו בכ"ז לא שבע לחם רק ע"י עבודת אדמתו כדי