לוח ארז החדש סו

אחי כי הברכות שנתברך יעקב מיצחק לא היו אלא בפה כי לבו לא הי' עמו אחרי שכוונתו ומחשבתו היתה לברך את עשו והשנאה שהיתה ליעקב מעשו היתה להיפך בלב ולא בפה כמ"ש המפר' הנה עשו אחיך מתנחם עליך שהוא מראה פנים כאלו הי' כבר מנוחם על הרעה אשר נעשית לו כהוראת בנין התפעל ובאמת בלבו אורב הוא להרגך עיין רמב"ן ואחרי שאחר כוונת הלב הן הן הדברים נמצא ששנאת עשו שהיתה בלב ולבא לפומא לא גלי' היתה גדולה בערכה מברכת יצחק ליעקב שלא היתה רק בפה מן השפה ולחוץ וז"ש וישטום עשו את יעקב על הברכה כלומר יותר מן הברכה שברכו אביו כי היא לא היתה אלא בפה והשנאה היתה כבושה בלב כי ויאמר עשו בלבו השונא שאם אהרוג את יעקב אחי יקרבו ימי אבל אבי שהוא יתאבל ויצטער על מות לבן האהוב ע"כ אשאיר עוד בחיים חייתו אבל בלבי היה להשחיתהו – ולזה טען עשו שיעקב עשה תרתי דסתרי אהדדי שהרי מדלקח את בכורתי ורצה להיות ראשון תחלה לבריאה מוכח דאזיל בתר מחשבה ע"כ טובה היא שנברא כנ"ל ועתה לקח את ברכתי שהיתה בפה ולא בלב דמוכח דלא אזיל בתר מחשבה:

ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו את שמו עשו, בבעה"ט כ' עשו בגמטרי' שלום ובמסורה והוא אדמוני עם יפה עינים עפ"י מ"ש רש"י יודע ציד שהי' יודע לרמות האיך מעשרין מלח ותבן וכ"כ אף שהי' אדמוני שמורה על רתיחות דמו המועד להיות שופך דמים מ"מ רק בקרבי שם ארבי אבל לחוץ נראה כאיש שלום אשר רוח הבריות נוחה הימנו והנה באדרת שער השערות הם מבפנים סמוך לגוף האדם כדי לחממו אבל מבחוץ האדרת הוא חלק וכ"כ הי' עשו אף שהי' אדמוני ושופך דמים בכ"ז לא הראה את טבעו זאת לעיני בני אדם כ"א הי' כאדרת שער שאין תוכו כברו כ"א תוכו מלא מרמית ותוך וחיצינו חלק ע"כ ויקראו הבריות אשר רק עיני בשר להם ולא יראו ללבב אותו עשו בגימטרי' שלום כי לעיני הבריות הי' מראה את עצמו כאיש שלום וע"ז נאמר ביואל ולא ילבשו אדרת שער למען כחש כי אדרת שער מורה על זה כנ"ל – וזהו כוונת המסירה אף שהי' אדמוני ושופך דמים בכ"ז יפה עינם הראה את עצמו למען כחש ליפה עינים וטוב המזג וזהו שאחז"ל אתון קראתון לחזירתכון שם אף אני ויקרא את שמו יעקב, וצ"ל למה כינה לעשו כאן בשם חזיר ומאי שייטי' להכא ולהנ"ל כיון שהחזיר מראה בטלפיו סימן טהרה וגם הוא בגמטרי' שלום הראה סימן טהרה שפיר נאה לו השם הזה:

ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים מדלא קאמר גם גבי יעקב ויהי איש תם נ"ל ע"ד צחות כי באמת לא הי' עשו ערום כ"כ לצוד ולרמות את איש תבונות אשר הליכות עולם לו ובקי בטוב העולם רק אותן בני אדם יושבי כפרים אשר לא ראו אורות מימיהם אשר גם בימינו ישנם בעיירות גדולות אנשי מרמה הנקראים בשם בויערנשאנגער הצידים בתרמיתם אכרים ואנשי השדה ההולכים לתמם ולא נפקחו עיניהם לידע תהלוכות בני אדם וגם תלמידי חכמים היושבים בד"א של הלכה אף שיש להם שכל חד וחריף לעסוק בחכמה לעלות הרים ולשדד עמקים בכ"ז בעניני העולם הם כתינוק בן יומו ולא ידעו להזהר מהלכד בפח יוקשים האלו אשר שתו להם בני אדם פקחים וערומים אשר רמיותם אומנתם וז"ש ויהי עשו יודע ציד כפירש"י לצוד ולרמות אבל לא את כל אדם הי' יכול לרמות כ"א או את איש שדה והוא בן כפר שנוח להתפתות וגם את יעקב שהי' איש תם יושב אהלים ולא מש מימיו מכותלי ביהמ"ד וגם הוא לא ידע בטוב תהלוכות העולם גם אותו ידע לצוד ולרמות ולפי"ז עשו הוא נושא המאמר ואיש שדה ויעקב איש תם נשואיו ויהי' כמו את איש שדה ואת יעקב:

ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב כי עשו הגיד תמיד לאביו שרבקה אוהבת רק את יעקב ואת עשו שנאה ורגיל להיות שאם א' מן ההורים ידחה את א' מילדיהם אז למען נחמהו מעצבונו ויגינו ימינו של השני תקרבהו ותוסיף לו אהבה כדי למלאות חסרונו ע"כ אמר שיצחק אהב את עשו כי ציד בפיו כפירש"י שהי' צד את אביו באמרי פיהו באמרו תמיד אליו שרבקה אוהבת רק את יעקב ולא אותו ע"כ הוסיף הוא מן דילי' אהבה:

מכרה כיום את בכורתך, י"ל עפ"י מ"ש הריב"ש בשם הר"י בן הרא"ש דהא דמהני מכירת הבכורה אף דאין אדם מקנה דבר שלא