לוח ארז החדש סה

במדת הדין הקשה ע"כ צריך אני לכסף למתק על ידיהם את הדינין:

עוד י"ל עפ"י מ"ש רז"ל שיעקב ועשו חלקו ביניהם את העולמות עשו נטל עו"הז ויעקב את עו"הב ע"כ אין להרהר ע"י שישראל שרויי' תמיד בעיני ולחץ זו הדבר כי זהו חלקם מיעקב אבינו שרק עו"הב הוא נחלת יעקב וכ"פ מ"ש אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים שהימין שבו עיקר כחו של אדם תעסוק בדברים שמימים שהם עומדים ברומו של עולם אבל ידי השמאלית שהיא יד כהה רק היא הטפילה תעסוק בדברים הארציים הטפלים וא"כ אין להפליא אם רק מעט מזעיר מאוצרות עו"הז בדלקו של יעקב ורק בסיף יעקב באחרית הימים אשר הוא סוף חיי עשו כי יבלעהו המות לנצח רק אז יבא יעקב על שכרו כי רק ידו השמאלית נטויי' לאסוף גנזי עו"הז וזה וידו היא השמאלית כאז"ל שסתם יד היא השמאלית רק היא נטוי' לברכת הארץ מתחת אבל ימינו העיקרית טפחה שמים וגם ידו חלקתה להם שהיא עשתה חלוקה זו בין יעקב לעשו שהא' יטול עו"הז והאחר עו"הב ע"כ רק ידו אוחזת בעקבו וסופו של עשו:

עוד י"ל כי יעקב ראה הכיר בטבעו של עשו שהוא אדמוני ושופך דמים ומיצר לישראל ע"כ טיב לו שלא יברא ע"כ רצה לעכבו שלא יוולד כלל האח לצרת ישראל ואם הי' יצחק עוד בימי עלומיו וכח בחירים כחו אז הי' לצפות שע"י חינוך וגידול ולימוד אב חכם כמוהו ישונה טבע עשו מרע לטוב אבל כיון שכבר הי' יצחק בן ששים שנה בלדת אותם ואין לצפות שע"י חינוכו ולימודו להועיל ישנהו מרע לטוב ע"כ טוב לו שלא יברא וז"ש שע"כ ידו אחזה בעקב עשו בהשתדלותו למנעו שלא יצא לאויר העולם על שיצחק הי' כבר בן ששים שנה בלדת אותם ונכזבה התוחלת ע"י גידול וחינוך:

ובספורנו פי' מ"ש ויקרא שמו יעקב כי הוא ישאר בסוף יעקב כי בכל הגוים אעשה כלה וישראל עם עולם אשר לא יכרת כמו שעינינו רואות שאומות גדולות ונצורות מושלי עולם בגבורתו כבר ספו תמו מן בלהות וישראל עם המעט עומד ב"ה חי וקים כה יהי' כל הימים ואפשר שע"ז אמר עשו מכרה כיום את בכורתך לי, שהרי בימות הקיץ שהשמש מאחרת לשקוע בערב היא ממהרת ג"כ לזרוח בבוקר ובימות החורף שממהרת לשקוע כן תאחר לזרוח ע"כ אחרי שיעקב תאחר שמשו לשקוע עד סוף כל הימים כי הוא ישאר בעקב וסוף ע"כ מן הראוי לו שתזרח שמש לידתו ג"כ קודם כמו שתאחר לצאת כן תמהר לצאת וזהו מכרה "כיום" כמו היום שמאחר לשקוע ממהר לבוא כן אני שאחר לשקוע אמהר לבוא ולי נאה הבכורה לצאת תחלה לאויר העולם:

עוד י"ל דלכאורה יק' כיון דנמנו וגמרו דטוב לאדם שלא נברא א"כ למה מיהר יעקב לצאת ראשונה הלא אקדומי פורענות לא מקדמינן ובאלו אמרו מאחרין ולא מקדמי וי"ל עפמ"ש בלוח ארז כי תבא ליישב מדז"ל ברוך אתה בבואך וכו' וכן דוד המלך אמר ד ישמור צאתך ובואך וכו' עפמ"ש רש"א בח"א דהא דנמנו וגמרו כנ"ל הוא שספר ונמנו שהל"ת שס"ה מרובי' מרמ"ח מ"ע ע"כ בנקל יותר לחטוא ולעבור על ל"ת מלקיים מ"ע ע"כ טוב שלא נברא אבל כיון שאחז"ל שבישראל הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה א"כ יוכל לחשוב לקיים מ"ע א"כ יצא הפסידו בשכרו דאף שבעצמותן הל"ת מרובי' מהעשיות הלא בידו לחשוב מחשבות טובות והמה מרובים והטעם שבישראל מחשבת כמעשה ולא באו"ה י"ל שישראל מושגחים מהקב"ה בעצמו והוא היודע מחשבות משא"כ או"ה שנתונים תחת ממשלת המלאכים והם אינם יודעים מחשבות שהרי אין מכירי' אפי' בלשון ארמי כאחז"ל ע"כ בהם אין מחשבה טובה מצטרפת למעשה וע"כ בהם טוב שלא נבראו וז"ש ברוך אתה בבואך ודז"ל בבואך לעולם וק' מאי ברכה היא זו הלא טוב שלא נברא ע"ז בא כמשיב ד' ישמור צאתך ובואך הוא בעצמו ובכבודו היודע מחשבות ישמור וישגיח על ישראל הדרתו א"כ הבריאה לעולם ע"י מחשבות הטובות לברכה תחשב עי"ש וז"ש וידו אוחזת בעקב עשו כפירש"י שהוא רצה להיות ראשון ללידה וק' מאי מעליותא בזה הלא אקדומי פורענות הוא לז"א ויקרא את שמו יעקב ויעקב הלא בחר לו יה להיות משגיח עליו בעצמו ובכבודו וטוב לו שנברא:

וי"ל בזה מ"ש להלן ויעקבני זה פעמים את בכורתי לקח ועתה לקח את ברכתי, ע"פ מ"ש להלן וישטום עשו את יעקב על הברכה אשר בירכי אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרג' את