לוח ארז החדש סד

ואין מחריד וזהו הרמז כי כל ימי הגלות אנו אחוזים בחבלי לידה צרים כמבכירה ואין כח ללדת ע"כ לאום מלאים יאמץ חרב איש ברעהו וכ"א יתאמץ לכבוש את רעהו אבל בעת ימלאו ימיה ללדת והוא בעת הגאולה והנה תומים בבטנה כתואוי צבי' יחדיו ישכונו בשלום ושלום ואין בין אחים מפריא:

וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה פירש"י שהוא חסר שרק הא' הי' צדיק וכו' ויקראו שמו עשו פי' בעה"ט שהי' עשוי ונגמר כי רבקה הצדיקת אחרי שנולדה מזרע מרעים מעת שנישאת ליצחק בכל יום היתה מוספת קדושה וטהרה ובפרט בעת שקרבו ימיה ללדת והסכנה רחפה עליה ע"י שהלכה לדרוש את ד' שיתפללו בעדה באותה שעה כבר היתה צדיקת גמורה וא"כ יקשה למה ילדה את עשו אדמוני שופך דמים כפירש"י הלא לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים? והטעם לזה שכבר נגמרה יצירת עשו זה כמה שהרי יצא כלו כאדרת שער שמורה שכבר נגמר כאחד האדם הגדול ובעת שנגמר יצירתו לא היתה רבקה עדיין בתכלית השלימות ועוד היה רוח גילולי בית אביה חופף עליה ע"כ אף שבעת לדתה היתה כבר בתכלית השלימות בכ"ז הלא בעת יצירת עשו שכבר היתה מו קדמת דנא לא הגיעה עדיין לרום המעלות והנה בצדיקי' נאמר את מספר ימיך אמלא כלומר לא שהימים ריחים ודלים כ"א מלאים וגדושי' במצות ומעש"ט כמ"ש חז"ל כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים ח"ש "וימלאו ימיה" שהיו ימיה שלימים ומלאים במצוות ומעש"ט ובפרט בעת שהגיעה ללדת' בוודאי בשעת הסכנה שבה בתשובה שלימה ושכחה עמה ובית אביה ובכ"ז והנה תומים בבטנה חסר שהא' הילודים הי' חסר ממעלות ומדות והטעם ויקראו את שמו עשו שכבר נגמר ונעשה יצירתו זה כמה כפי' בעה"ט ע"כ לא פעלה עליו תשובת אמו אות לטובה:

וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא את שמו יעקב כי אנשי בלי שם שונאים את ישראל בהחפיאם עליו דברים אשר לא כן ועלילות שוא באמרם דישראל תוכם מלא מרמה וכל מחשבותיו כל היום רק לרמות ולהונות את הבריות ע"כ צריך יעקב תמיד להלחם בעד נפשו ולהשתדל בכל מאמצי כחו שלא ידוש וירמוס אותו עשו באפו וחמתו כי קשו וזהו וידו אוחזת בעקב עשו שידו של יעקב צריך לאחוז תמיד את עקבו של עשו שלא ידרכנו ברגליו המועדות להזיק והטעם שצריך לזה הוא כי ויקרא את שמו יעקב עשו הנזכר בסמוך קרא את אחיו יעקב שעתיד לבוא בעקיבות וברמאות ועל אשר בשם זה יכנהו ע"כ צריך הוא לאחת ברגליו ועקביו שלא ירמסהו לשחת:

עוד י"ל בצירוף המסורה שבבע"הט וידו הנטויה, וידו חלקתה להם, כי עוד באים בטענה על ישראל שהם אוהבי ממון לעשות עושר ומשתדלים בכל תוקף ועוז להרבות חיל אבל אין זה טענה לפי האמת כי רק שונאי ישראל הם הגורמים לזה שישראל חשוקתו כסף כי הם מעוותים ומעוקלים משפט ישראל וטומנים להם צנים ופחים בכל הדרך אשר ילכו ורק ע"ז שישחדו לתם ישראל מהונם וחילם יוכל להם ישראל לעשות את העקוב למישור ע"כ אין להפליא אם האיש הישראלי יכסף לכסף שהוא המפתח היחידי אשר על ידו יוכל לפתוח שערי הצדק אצל נוגשיו ושונאיו ובלעדו הי' השער ההוא סגור ומסוגר וז"ש אם תראה וידו אוחזת, אם תראה שידו של יעקב תתאמץ ברב כח לאחוז אחוזה רכוש וקנין אל תתמה על החפץ והתשוקה הלזו שכל סבתה הוא בעקב עשו בשביל שעשו דורך ברגל גאוה על ישראל ע"כ ההכרח לא יגונה ליעקב לאחוז בזהב ובכסף שעל ידם יש בכחו להסיר מעליו חמת אחיו אשר תמיד כעלוקה ימוץ דמים תרתי משמע והוסיפה המסורה "וידו הנטויה" בשביל שידו של עשו נטויה תמיד להכות את ישראל ע"כ "ידו חלקתה להם" לחלק להם מנה אחת אפים להעביר זעם:

ועד"ז י"ל מ"ש פ' וישלח "ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי" שעשו שאל את יעקב מה לך לקבוץ הון ועושר אשר ראיתי במחנה אשר פגשתי ויאמר שלא לצורך עצמי אני בהול על ממון כ"א למצא חן בעיני אדוני כי רק זה האמצעי המשובח להסיר ממני מזמותיך הרעות עלי ואחרי שהשיב עשו יש לי רב ואין לי צורך בשלך א"ל יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך אם גם עתה תרצני ותאהבני מבלי התרפס ברצי כסף מ"מ הלא ידעתי שלעתיד לא תתקיים ברית אהבתך אלי בלי תשורה ומנחה לעשו וזהו אם שנא' לע"ע מצאתי חן בעיניך בכ"ז אחת שאלתי ולקחת מנחתי מידי כי ראיתי פניך כראות פני אלקים כפי המדרש דין ושתבוא אלי