לוח ארז החדש סב

אעלך גם עלה רנב"י אמר מהכא גם ד' העביר חטאתך לא תמות והוא תמוה עיין רש"י ורש"א ח"א ולחומר הנושא י"ל עפ"י הידוע שלהולכי מדברות צורך גדול והכרחי לגמלים עד שנקראו הגמלים בשם "ספינות המדבר" כמו שבים לא יוכלו לעבור בלי ספינה ואניה ובלעדם נטבע העובר במים רבים כ"כ במדבר א"א לעבור אם לא הי' הגמל המוליך והמביא שם יפם האדם ושם ימות ע"כ הרואה גמל בחלום זה פתרונו שבא במדבר הנורא מקום שאיי' וצלמות וחייתו הי' תלויי' לו מנגד אלא שבא הגמל והוציאו ממדבר מאפילה לאורה ולרווי' אלא שאז"ל כל האומר הקב"ה וותרן הוא וכו' א"כ יק' אם האדם יודע שנגזרה עליו מיתה אז כשהוא חוזר בתשובה יקרע גזר דינו כי תשובה מעברת את רוע הגזירה אבל אם אינו יודע שנגזרה מיתה ממילא אינו שב דהא אינו יודע שהקולר תלוי על ראשו א"כ האיך וע"י מה ניצול ממיתה הנגזרת כיון שלא עשה שום אות לטובה להעביר את רוע הגזירה? וצ"ל דאף שלא חזר בתשובה מחוסר ידיעת הגזירה בכ"ז הקב"ה יודע שיזכה לעצמו לעתיד ע"י מצוות ומעשים טובים אשר בזכותם יחי' ולא ימות ועבור כן הקב"ה ברחמיו צופה עתידות ומבטל את הגזירה וזוכה לו שלא מדעתו עבור העתיד. – ובבני יששכר מאמר אור תורה אות כ"ו פי' כזה דברי' נתרבים ומזה הטעם אף שהקב"ה הגלה את ישראל למצרים למען יזדככו ויתלבנו בכור הברזל ולבסוף אף שלא הסירו סיגם כמ"ש הללו והללו עע"ז בכ"ז הוציאם משם כי חש עתידות למו וידע שלעתיד יטהרו ויקדשו א"ע כמ"ש בהוציאך וכו' תעבדון את האלקים וז"ש אנכי ארד עמך כדי לזכותך שתהא ראוי לעלות משם בזכות עצמך אבל ידעתי מקדם ואנכי אעלך שרק רחמי המרובים יעלוך מטיט היון אבל גם זה ידעתי שאם אמנם בעת היציאה לא יהי' בכם כח ואיל לצאת בזכות עצמכם כי אין בכם מעשים בכ"ז בעתיד ע"י קבלת התו"הק "גם עלה" גם עצמיכם תעלו במעלת הקדש והיינו דמייתי ראיי' שאף שלא ידע שמיתה נקנסה עליו ולא הטיב מעלליו בכ"ז ניצול ע"ש העתיד כמ"ש כה אמר ד' אל יעקב אשר פדה את אברהם כמ"ש גם עלה כנ"ל:

והנה רשעים בחייהם קרואים מתים לזה מביא רנב"י ראי' ממה שנאמר גם ד' העביר חטאתך כלומר אף שברוב פעמים רק ע"י תפלה ותשובה מעביר חטא פשע אבל לפעמים גם עבור זה מעביר על חטא וזדון אם גם לע"ע מת אתה ולא חי כמדת הרשעים בכ"ז אם יודע "שלא תמות" עכ"פ בעתיד שתחיי' חיי מוסר צדק ומישרים ותהי' איש חי רב פעלים ושפיר מוכח שהקב"ה דן על העתיד ונוכל לומר שמיתה נקנסה על הרואה גמל וניצול הימנה וזהו וירא והנה גמלים באים ובזה התנצלו א"ע ששהה כ"כ לזווג זיווגו כי מיתה וכו' וניצול הימנו ולא נחשבו לו שנותיו רק מאחר הצלה ואילך:

וי"ל בזה מ"ש בפ' תולדות אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק ויהי יצחק כן ארבעים שנה כפל הלשון מרמז על זה ששני פעמים הולידו אותו הפעם הראשון בעת צאתו מרחם אמו וזהו יצחק בן אברהם והפעם השנית הוליד אברהם את יצחק בעת אשר חשך את ידו לשחוט את בנו וכבר הי' מעותד למות החייהו וע"כ המתין עד ארבעים שנה כנ"ל. – וי"ל בזה בכוונת מדרש ז"ל גיל יגיל אבי צדיק גילה אחר גילה, כי הי' לו שמחה כפולה הפעם הראשון בעת שנולד והפעם השנית כשהחייהו אחרי העקידה, וזהו ויצא יצחק לשוח ולהתפלל על הזיווג והמתין עד עת ערב בשביל וירא והנה גמלים באים שמיתה נקנסה עליו בשעת העקידה וניצול הימנה ע"כ לא יחשבו שנותיו רק מעקידה ואילך:

פרשת תולדות ויעתר יצחק לד' לנוכח אשתו, ע"ד שא"ל המתפלל בעד חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה ואחרי שלדעת קצת רז"ל גם יצחק אבינו עקר הי' ובכ"ז לא התפלל על עצמו כ"א ויעתר לנוכח אשתו ועבירה ע"כ הוא נענה תחלה ויעתר לו ד' לו דייקא:

ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרוש את ד' וכו' כי היא הצדיקת עזבה את עמה ואת בית אביה אף שבלי ספק הי' קשה לה פרידתה מאהוביה בכ"ז החליפה עולם עובר בעולם עומד בצפייתה שבבית יצחק הצדיק תמצא מבוקשה כלו קדש לד' אבל אם גם שם יהי' פסיחה על שתי