לוח ארז החדש נז

עליהם כ"א רק מהסכמת וגזירת המלכות שיתקבלו בכל מדינות המלך בשיווי זה וע"כ נקראים בשם "קאנווענטיאנסמינצע" כי רק הקאנווענטיאן והסכמת המדינות נתנה להם ערך ושיווי מה שבעצם אין להם ורק אותן מטבעות חוזרי' חלילה מיד ליד עדי יבלו וישחתו אבל אותן המטבעות שיש בתוכם כסף או זהב צרוף רק בעת צאתם לאור עולם יבואו לידי סוחרים אבל כשיבואו לידי בעלי הון יאספו באוצרותיהם בידעם שוויין לעולם יהי. ומה שנטבעו מטבעות אשר אין להם השיווי שנטבע עליהם הוא רק מאז התחיל המסחור והמו"מ לפרוץ בארץ ע"כ להקל המסחור קבלו ע"ע לקבל גם את המטבעות יותר משווין העצמי אבל המטבעות ששווין בעצם היו יוצאין גם בטרם הגיע גלגל המסחור בעולם ואמרו רז"ל עובר לישנא דאקדומי הוא כמו עובר לעשייתן ע"כ לרמז שנתן לו שקלים גדולים השווי' בעצמן אמר עליהם שהיו עובר לסוחר שרק דרך העברה בעלמא באו ליד הסוחרים אבל לא בקביעות כי נגנזו לטוב ערכן באוצרות בעלי הון וגם עובר וקודם שהי' סוחר בעולם גם בעת אשר לא ידעו עוד ממסחור גם אז כבר היו שקלים כי לא היו רק קאנוועננויאנס מינצע אשר רק מעת בא המסחור לעולם קיימוהו וקבלוהו עליהם כ"א גם מן קדמת דנא היו מקבלים אותם:

ויקם שדה עפרון וכו' לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו ויקם השדה וכו' לאחוזת קבר מאת בני חת, כפל ושינוי הלשון נ"ל עפמ"ש גר ותושב אנכי עמכם ופירש"י אם תרצו הריני גר ואם לאו אטלנהו מן הדין שהרי הקב"ה א"ל ונתתי לזרעך את הארץ הזאת ע"כ אמר אאע"ה אע"ג דבאמת שלי היתה הארץ בירושה מ"מ מפני דרכי שלום רצה להתרפס ברצי כסף ולקנות דבר שהוא שלי מקדם אף בלא נתינת דמים ע"כ ויקם השדה וכו' למקנה "לעיני בני חת" שרק לעיניהם שלא ירדפוהו וישנומוהו אם יטעון, והארץ שלו ע"כ לעיניהם קנה אותו "בכל באי שער עירו" אף שלפי האמת העיר וכל גבולה שלו היתה עד שנוכל לכנות את בני חת בשם באי שער אעירו' כלומר של אברהם כי שלו היתה בירושה אבל אחרי שאמרו חז"ל ב"ב קי"ב על שדה מקנה החוזרת ביובל נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו ע"כ סיפר הכתוב שאף שלעיני בני חת הי' רק שדה מקנה בכ"ז לפי האמת הי' "לאחוזת קבר" נחלה וירושה ושדה אחוזה ולא שדה מקנה. וכפל הלשון ויקם ויקם הוא ע"פ פירש"י תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך וזהו היתה תקומה ראשונה בעת אשר קנה ועדיין לא קבר בה את הצדיקת אבל ואח"כ קבר וזכתה המערה לשכון כבוד הצדיקת בתוכה היתה למערה תקומה שנייה ביתר שאת:

ואברהם זקן בא בימים וד' ברך את אברהם בכל במדרש רבה אלו הימים שנאמר בהן עד שלא יגיעו ימי הרעה כי אמרו רז"ל בעלי תשובה אומרי' אשרי זקנתינו שכיפרה על ילדותינו ובאלו האנשים אשר לא זכרו את בוראם בימי כערותם כ"א הלכו אחרי שרירות לבם לא היו ימי נעוריהם לברכה אבל מי שירא את ד' מנעוריו ועליו כאמר אשרי איש ירא את ד' כשהוא איש בכח עלומיו אז כל ימי חייו לטובה ולברכה כמ"ש וכימיך דבאיך וז"ש ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל שגם בעודו נער וצעיר לימים בכ"ז לא מש מאהלה של תורה וע"ז כאמר נער הייתי וגם זקנתי שגם בעודני נער יהיה לי טעם זקנים ע"כ אמר ואברהם זקן שנהג כבר מדת זקן שקנה חכמה בעת אשר לא מנה עוד למספר שנים כ"א בא רק בימים ולזה אמרו רז"ל מטבע של אאע"ה נער ונערה מצד אחד וזקן וזקנה מצ"א שגם בעת נעוריו נהג את עצמו כזקן כמ"ש בלוח ארז פ' תולדות זקן חדש מלא ישן ע"כ לא לבד שימי זקנותו היו לו לברכה כ"א וד' בירך את אברהם בכל ימי חייו לרבות ימי נעוריו וע"ז בא המדרש רבה לפרש שלא תאמר שפי' בא בימים הוא לעת זקנה כפי' המפ' ז"ל כ"א ימי נעוריו אלו הימים שנאמר עליהם עד שלא יגיעו ימי הרעה:

עוד י"ל בצירוף המסורה שבבע"הט אקרא דהמושל בכל אשר לו, אם רוח המושל יעלה עליך מקומך אל תנח כי אמרו רז"ל הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם ע"כ מי שמקנא אם תבוא ברכה על רעהו, לקללה תחשב לו כי רקב עצמות קנאה וימות בלא עתו כי קנאת אש אכלתהו בלא זמנו אבל מ' שירחיק מעליו מדה גרועה זו ולא לבד שלא ירע לבבו אם רואה בנ"א מצליחים כ"א אדרבה יתערב בשמחתם ומברך את השם הטוב ומטיב לאחרים אז מברכתם גם הוא יבורך ועי"כ יאריך ימים לזה אמר הכתוב ואברהם זקן ובא בימים