לוח ארז החדש נה

גר ותושב אנכי עמכם כי שונאי ישראל אומרים שהמה התושבים בארץ ואנו רק הגרים ואין לנו משפט ונחלה כחלק האזרחים וקורי' את עצמם ווירטספאלק וישראל יכונה בשם גאסטפאלק כנודע מדבריהם והנה אם המה היו נולדי' מעולם ומימי קדם בארץ אשר יושבי' בה לע"ע הי' קצת מקום לדבריהם אבל אחרי ידענו שאין שום אומה ולשון אשר ישב שקט ושאנן על שמריו מיום בריאת עולם ע"ע כי כבר כמה פעמים נתבלבל על ידי סנחריב נבוכדנצר וע"י נסיעת האומות מקצה הארץ לקצהו הנודעת בשם פאלקערוואנדערונג ואין החילוק בין האומות לישראל שבאיזו ארצות כבר באו שמה או"ה טרם בוא ישראל שמה עכ"פ גם המה אינם תושבים מעולם כ"א מתחלה גם המה היו גרים בארץ אשר כושבו בה וברבות הימים האחזו בה ונעשו אזרחי' ותישבי' א"כ אין טענה עלינו אם גם אנחנו נבוא לגור ובאחרית הימים כשנעבוד את הארץ ונקיים כל חובותינו התלויים בארץ ההיא כמוהם כמונו נהי' לתושבי' ח"ש אברהם לבני חת אשר לא רצו שיתיישב בתוכם להיות אזרח הארץ באמרם שלהם ניתנה ארץ להיות תושבי אויטאכטאנן כמ"ש בפי' מלבים גר ותושב אנכי עמכם כמו שאתם הייתם מתחלה גרים בארץ לא לכם ואח"כ נעשיתם תושבים כן אנכי כעת גר ולבסוף אהי' תושב ואין בכחכם לדחות אותי:

איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבור מתך במסורה שבבע"הט יחיו מתוך ונבלתי יקומון – עפמ"ש דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא שנאמר במדבר הזה יתמו ושם ימותו ופי' בלוח ארז עפמ"ש ואלו שאין להם חלק לעו"הב האומר אין תחיית המתים מן התורה ע"כ מי שסובר שרק בעו"הז הדומה למדבר הוא עיקר חיותו ושם יתם ויכלה ע"כ הוא חי חיים כזה שאינו ראוי לתח"המ וכן יהי' ששם ימות לנצח ואמרו רז"ל מפני מה עת משה רבינו בחוצה לארץ כדי שיחיו מתי ח"ל בזכותו וכ"כ רש"י מלכים א' י"ג פסוק ל"א ראינו מזה שאף מי שאינו ראוי בעצמו לעמוד בתח"הע מ"מ אם נקבר אצל צדיק בזכותו גם הוא יחיה לפי"ז בני חת שלא האמינו בתח"הט כהמון הגוים וסברו שבמדבר הזה יתמו ורק אאע"ה חדש להם באמרו גר ותושב אנכי עמכם שפי' בלוח ארז שהודיע להם שמתחלה לע"ע הוא רק גר בארץ אבל בעת אשר מתים יחי' אל אז יהי' תושב כי יבולע המית לנצח ע"כ ירויחו הם שאם יקבר הוא ביניהם אז בזכותו גם הם יעמדו לתחיי' וזהו שאמרו לו נשיא אלקים אתה בתוכינו אחרי שאתה מאמין בד' ובעיקרי אמונתו שהאחד המיוחד שבהם היא האמונה בתח"המ ע"כ לא יכלה איש ממך ופירש"י לא ימנע וכ' בשפתי חכמי' דכוונתו לשלול שלא נפרש מלשון כליון כמו בכל מקום שנמצא כלה בה' ולהנ"ל י"ל גם מלשון כליון שעי"ז שנקבר שם אאע"ה בשכנותם טוב לצדיק טוב לשכינו וגם הם לא יכלו באפס תקוה בכליון חרוץ בגוף ונפש את כמו עם קברו אף שכבר יהי' קבור לא יהי' באפס תקוה והוא ממך כלומר על ידך מקבור מתך ע"י שאתה קובר את מתך שמה גם לנו תהי' הרווחה ובאור המסורה כי יחד מתיך אם הם יחיו בשביל שאתה מאמין בתח"המ אז גם נבלתי אשר הם כפגר מובס לדעתינו שאין אנו מאמיני' בתח"המ ודומי' לנבילה גם הם יקומון ויחיו בזכותך ומדוייק מה שאמר מתיך ונבלתי ועיין תשו' ח"ס חלק ו' סי' ל"ז:

ויתפרש בזה דברי המסורה שבבע"הט ושבט עברתו יכלה עפמ"ש כי חלצת נפשי ממות את עיני מן דמעה וכו' אתהלך לפני ד' בארצות החיים, שאם לא היתה תקותינו על תח"הא הי' העצב והיגון על הנעימים בחייהם אם במותם נפרדו לאין קץ ונחם יסתר מעיניהם על אשר לא יראו עוד את אשר נפשם קשורה בנפשו אבל אחרי שאנו מייחלים ומצפים ומאמינים שמתים יחי' אל ברוב חסדו ואין כאן אלא פירוד לשעה וסופינו להדבק באהובינו עוד הפעם כמ"ש כי המות יפריד ביני ובינך כי הנפש היא חיה לנצח נצחים ועי"כ כי חלצת נפשי ממות שהנפש היא בל תמותה וגם אתהלך לפני ד' לא רק פעם אחת בארץ החיים כ"א בארצות החיים ע"כ חלצת עיני מדמעה בזאת אנחם ע"כ אחרי אמרו איש ממנו לא יכלה עפ"ז כוונה הנ"ל שלא יכלה ויאבד לגמרי ע"כ המות שהוא שבט עברתו של הקב"ה ומטה זעמו, המאמינים בתחיהור אשר ישחקו ליום אחרון יכלה להיות מכה שאין לה מזור ותרופה כי האמונה בתח"המ תעלה ארוכה ותעלה:

וי"ל שז"ש להלן בכסף מלא יתננה לי, אחרי שהי' להם לתועלת גדול כ"כ אם יקבר אצלם כנ"ל ע"כ הפליג אאע"ה לומר להם ע"ד שאמר