לוח ארז החדש נב

רמה ונשגבה נעשו כן ע"י אמותיהם שגידלו וחינכו אותם עדי נהיו לאיש כמ"ש חז"ל שמן וחמין שסכתה אמי בילדותי עמדו לי בזקנותי ע"כ רמז הכתוב לאם כל חי קומי והתעוררי ושאי את הנער והחזיקי ידך בו לגדלו ולחנכו כראוי כי רק בך ובעזרתך לגוי גדול אשימני ויפקח אלקים את עיניה ועיני כל האמהות המחוכמות ויודעות את אשר לפניהם לעשות בחינוך צאצאיהם לפקדם לטובה ותרא באר מים ממנו שאבה דעות זכות וצלולות להשקות את הנער דעת ובינה למען יגדל ויהי' לאיש:

אלקים עמך בכל אשר אתה עושה ועתה השבעה לי, כי אחרי שאסור ליתן מתנת חנם לאומות העולם משום לא תחנם ואאע"ה קיים את התורה עד שלא ניתנה ע"כ נתירא אבימלך שלא ירצה אאע"ה לגמול חסד עמו כדי שלא יעבור על לא תחנם ומפני זה הוצרך להשביעו וז"ש אלקים עמך בכל אשר אתה עושה אחרי שאתה שומר פקודיו בכל דרכיך ע"כ לא אוכל לסמוך על דבריך לבד כי אם השבעה לי ובספרים הובא שפעם אחת הכה איש את רעהו על לא דבר וצעק עליו חמס אל השופט וההוא אמר שכגמולו ישיב לו וחשבו השומעי' שכוונת השופט שכמו שהוא הכה את רעהו כן חבירו יכהו אחת על לא דבר עד שגלה השופט שלא כן כוונתו כי אם כפלים לתושיה יכה בו האחת כמו שהוא הכהו חנם אין פשע כן יכהו ג"כ חנם על לא דבר והשנית להשיב לו כגמולו לפי זה כיון שאבימלך גמל חסד חנם עם אאע"ה כן צריך הוא לשלם לו כל תגמולוהו עליו ג"כ חסד חנם נוסף על מה שצריך לשלם לו כחסדו אשר גבר עליו ח"ש לו אף שאני לא גמלת' חסד רק עמד ולא עם נינך ונכדך בכ"ז השבעה לי שלא תשקור רק לא לי כי אם גם לניני ונכדי כי לי אתה מחוייב ועומד לעשות לי כמעשי עמך אבל לניני ונכדי אף שאין אתה מחוייב מ"מ כחסד אשר עשיתי עמך יותר מן החיוב כן תעשה ג"כ יותר מן החיוב לניני ונכדי:

עוד י"ל עפמ"ש בלוח ארז לפ' אין שר בית הסהר רואה את כל מאומה בידו באשר ד' אתו" שבצדיקים גמורים אשר נאמר עליהם ועמדו זרים ורעו צאנכם אינם צריכים לעשות מאומה ובכ"ז הקב"ה שלח להם את ברכתו ממעל והנה אם אבימלך הי' מחזיק את אאע"ה לצדיק גדול כזה שאינו צריך לשום מעשה ידיו להתברך בוודאי לא הי' מבקש ממנו שיחזיק את הבטחתו ע"י שבועה כי אם הי' מסתפק בדיבורו לבר כי צדיק גמור כמוהו בוודאי לא יפל מכל דבריו ארצה ומוצא שפתיו ישמור בלי לשנות אבל הוא אמר שאין אתה אצלי במדרגה גבוהה כ"כ כ"א אלקים עמך אבל רק בכל אשר אתה עושה שרק מעשה ידיך כוננה להתברך אבל בלי מעשה לא יבורך גבר כמוך ע"כ אין אני בטוח בדבריך לבד כ"א השבעה לי:

והאלקים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני אחר שנקרא בשם אברהם על כי יהי לאב המון גוים והקב"ה רצה להגדיל נסיונו שיקשה עליו כפירש"י אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע ובכ"ז יעשה רצון קונו ע"כ הזכירו הקב"ה וידעו בשם ויאמר אליו אברהם שנקראת להיות אב המין גוים ובכ"ז הגדיל נסיונו ולא נכשל הצדיק בלשונו כ"א אמר הנני מוכן ומזומן להטות את שכמי תחת עול מצוותך עלי:

ויבקע עצי עולה במדרש בזכות ויבקע עצי העולה ויבקעו המים לחומר הנושא י"ל עפמ"ש כתיב והיה מספר בני ישראל וכתיב אשר לא ימד ולא יספר כאן בזמן שעושי' רצונו של מקום כאן באין עושי' כי בוודאי אל כביר לא ימאס וזכות הרבים עדיף ואלים טובא אבל אחרי שאחז"ל במקום שאין אנשים השתדל להיות איש ע"כ אם הכלל ישראל אינו ברום המעלה אז החיוב על כל יחיד ויחיד להתאזר ולהתגבר ולומר שבשבילו נברא העולם והדמיון בזה כי עץ גדול ועב יש בו כח החום והאש די בער יותר מעץ קטן ורך אבל רק אם אחזה כבר השלהבת במדורת האש אז כחו יפה וחזק אבל בעת אשר רוצים להבעיר את המדורה והאש לא נופח בה עדיין אז בקטן החל להדליק את הגדול ורק עצים דקים יוכלו להבעיר את המדורה כ"כ אם העם כבר בוער באש התורה והיראה אז בוודאי מה טוב ומה נעים אבל כ"ז שאינו בוער בשלהבתית אז כל אחד ואחד צריך להפיח בלבו אש דת וזהו בזמן שישראל עושים רצונו של מקום אז לא יספר כל אחד ואחד כי במה נחשב יחיד לבדו כ"א לא יספר בפרטות רק הכלל כלו כאיש א' חברים יחשב אבל בזמן שאין עושים רצונו של מקום אז הקטן יהי' לאלף והחלש יאמר גבור אני