לוח ארז החדש תנ

מוסיף בשלימות עצמו רק עוסק להשלים את אחרים. ונראה שלאחר שהשתדל האדם כבר בכל מאמצי כחו בהשלמת אחרים המצויים אצלו וכבושים תחת רשותו והם משפחתו ואנשי עירו ומדינתו אז כבר יצא בזה ידי חיבת השלמת אחרים ותו צריך להשתדל להשלים א"ע ביתר שאת. ולפ"ז י"ל דאחר שעיקר הכנסת אורחים של אאע"ה לא היתה אלא להכניסן תחת כנפי השכינה כמו שפי' הקדמונים ז"ל שהי' מכניס עוברים ושבים, הכוונה שהיו עוברים על מצות ה' ושבים מדרכם הרעה, ע"כ י"ל שרצו המלאכים שהיו בדמות אורחים לעבור מלפניו עד שהוצרך לבקש מהם אל נא תעבור מעל עבדך ורצו בזה לרמז לו שכבר עשה את שלו בהשלמת אחרים וכבר הגיע העת שיתעסק בהשלמת עצמו וזה יהי' עיקר השתדלותו ולא רק תמיד להכניס עוברים ושבים ע"כ לא רצו לכנוס אצלו ואאע"ה הבין כוונתם בזה ע"כ אמר יוקח נא ע"י שליח ואף שעי"ז הוא בעצמו אינו עושה המצוה כ"כ בשלימות כי מצוה בו, בכ"ז מתחלה היתה כוונתו ומגמת ורק לזכות ולקשט את אחרים כדי שהשליח יהי' לו ג"כ זכות וחלק במצוה, ופרע לו הקב"ה בדרך זה שזיכה ג"כ את מרע"ה בזה שיהא שליח מצוה, ועי"ז וירם משה את ידו, ידו היתה לה הרמה ונשיאות עי"ז שזכתה להיות שליח מצוה להכות את הסלע אף שהקב"ה הי' יכול בעצמו להוציא נוזלים מסלע בלי סיועת מ"ר, מ"מ כדי להרים ולנשא יד משה עשאו הקב"ה שליח מצוה, אבל אחרי שכבר עשה כן להשלים את אחרים כפי יכלתו אמר שאח"כ ואקחה פת לחם אשתדל בהשלמת עצמי. "כי על כן עברתם על עבדכם אחרי שאני יודע שרק להורות לי בזה שאחר השלמת אחרים כבר הגיע זמן ועידן להשלמת עצמי ע"כ רציתם לעבור על עבדכם ולא ליכנס לביתי, להורני שלא אתעסק עוד בהשלמת אחרים לבד כנ"ל, ויאמרו לו כן תעשה כאשר דברת שתשתדל בהשלמת עצמך אחרי שכבר עשית את שלך בהשלמת אחרים. והנה מרע"ה שכבר עשה את כל מה שביכלתו להשלים את ישראל. וי"ל שזהו שאמר וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת "עד תמם" כלומר עד שנעשה כל ישראל תמים ושלם בעבודת הבורא ית"ש. ולע"ע כבר הגיע זמנו שישתדל רק בהשלמת עצמו, ע"כ אמר לא אוכל עוד לצאת אליכם ולהתעסק בטובתכם ואח"כ לבוא אל אהלי כאשר תרגלתי עד עתה כי לעת כזאת כבר נסתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה שלא יכול עוד למסור לאחרים מה ששואב ממעייני החכמה:

חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי ה' אלקיך דוא ההולך עמך לא ירפך ולא יעזבך כי דרך אנשי המלחמה אם לא ייראו מפני אויביהם הקמים עליהם אז יתחזקו ויאמצו וינצחו את שונאיהם, אבל אם ייראו ויחתו מהם אז גם לא יחזקו כ"א ינוסו לפניהם, ולבל יאמר ישראל במלחמותיהם עם אויביהם שהם בכח גבורתם גברו והצליחו ועשו חיל, רק ידעו ויכירו כי רק לה' המלחמה ולו התשועה, ע"כ עשה ה' שקודם המלחמה ייראו ויפחדו מהם ומהמונם ובכ"ז יגברו על אויביהם, ואחרי שייראו בעת צאתם למלחמה ביום קרב בע"כ אין הנצחון שלהם בדרך הטבע כי עפ"י דרך הטבע המתיירא לא ינצח כ"א ינוצח. וז"ש מתחלה רק תהיו חזקים ואמיצים נגד שונאיכם אף שתיראו עוד מהם בכ"ז תגברו עליהם ורק אח"כ אל תירצו ואל תערצו מפניהם והוא שלא כמנהג הטבע, ועי"ז תדעו כי רק ה' אלקיך ההולך עמך הוא הכניע קמיך תחתיך ע"כ מתחלה רק לא ירפך ולא הניחך להיות רפה וחלש נגד אויביך כ"א חזק ואמיץ ורק אח"כ שכבר כבשת אותם בעזרת ה' בגבורים רק אז לא יעזבך שגם לא תירא מהם:

וה' הוא ההולך לפניך דוא יהיה עמך לא ירפך ולא עזבך לא תירא ולא תחת כי התשובה לא לבד שהיא קשה בעצמותה אף זה קשה מאוד אם ה' עזב את הרשע האיך ע"י מעשה התשובה יוכל לפעול שיחזור הש"י אליו, אבל באמת אחרי ידענו כי ה' לא יעזוב את הרשע כי מלא כל הארץ כבודו ית' רק הרשע הוא עוזב את ה' כמ"ש עזבו את ה' קדוש ישראל, ע"כ בנקל הוא לחזור אליו כי אינו תלוי ביד אחרים רק בו בעצמו כמ"ש שובו אלי ואשיבה אליכם. והנה כבר כתבנו לעיל ר"פ ויקרא לפרש מדרשם ז"ל אחרי ה' אלקיכם תלכו וכי אפשר להלך אחרי הקב"ה היינו אם הקב"ה עזב את האדם וכבר הלך לו הש"י מעליו והאדם רק מהלך אחריו אחרי שכבר סר ופנה ממנו ואז נקרא ג"כ ה' הולך לפניך והוא אחריו וז"ש אם גם ע"י חטאיך כבר פנה אליך עורף עד שאתה מהלך אחריו והוא לפניך והוא מדרגת החוטא אני מבטיחך שאם תשוב בכל לבבך הוא יהיה עמך והוא מדרגת הצדיק