לוח ארז החדש תמג

המעלה, אשר מדעתו ורצונו הטוב תבחר בטוב נפשו, כמ"ש בקהלת על אשר לא נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע. וז"ש הכתוב בקהלת ג' ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע וגו' אמרתי אף אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלקים" שראה שהמקום הנכבד אשר בו היו ראויים לישב בשלום ובשלוה כל עושי צדקה ומשפט שמה יושבים אנשי רשע העבדים ליצרם רוכבים על סוסים יצא מחלב עינימו, והישרים והתמימים אשר לפי צדקתם הי' להם לישב על כסא כבוד המה הולכים כפוף ושחוח לפני בני עולה, והחליפו מעמדיהם שבמקום שהי' לו להיות המשפט שוה ישב הרשע. ואמר הטעם לזה לברם האלקים. שעי"כ הם בעצמם יבררו ויבחרו להם את האלקים לעבדו בבחירתם, שאם הי' רק לישרים תהלה וכבוד בעוה"ז ולרשעים ביז וקלון, אז לא הבני אדם היו בוררים להם בבחירתם את האלקים כ"א היו כמוכרחים, אבל למען לברם האלקים שהם עצמם יבחרו ויקרבו להם את האלקים ע"כ עשה ה' ככה שמקום אשר הי' ראוי למשפט וצדק אותו יחמסו אנשי רשע. וזה שאמר "לעשות משפט עבדו וגו' דבר יום ביומו למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד" הכוונה ג"כ כנ"ל שאם לא יצפין הקב"ה לישרים תושי' להנחיל לאוהביו יש רק בעולם האמתי ולשלם לשונאיו רק בעולם הנשמות כ"א יעשה משפט עבדו ועמו דבר יום ביומו שישלם שכר ועונש תיכף ומיד אותו יום אז ידעו כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים איש לא נעדר אף הפחות שבפחותי' אשר לא יירא את ה' והדר גאונו, ע"כ טוב עשה ה' שכל הברכות וקללות לא יחולו בעוה"ז ולא יראה האדם לנגד עיניו שכר ועונש, ועי"ז ברשותו הדבר תלוי ברצונו עומד וברצונו מהלך. ואם בלי הכרח ורק מרצונו הטוב יעשה חיל אז תחשב לו לצדקה, משא"כ אם לא הי' באפשרי לו להיות עומד כ"א מפחד הקללות שלא ישיגוהו הי' מוכרח ללכת מעלה מעלה בדרכי שלימות א"כ ההכרח לא ישובח ולא יגונה ונגרע הרבה מערכי. וז"כ המדרש כיון ששמעו ישראל צ"ח קללות אמרו מי יכול לעמוד באלו כלומר אם העונשים האלו ירדפו את הרשעים ביום רעה אז מפחדם ומחרדתם נהי' מוכרחים ללכת תמיד למעלה בקודש ומי יוכל לעמוד על מקום א' ע"י אלו א"כ מה זכותנו אם נעשה הטוב מיראת העונש, וע"ז השיב להם הרבה הכעסתם לפניו ובכ"ז לא עשו כלי' ובע"כ שאין העונשים נגלים לנו ולבנינו רק בעולם הגמול שם ישיב לרשע רע כרשעתו ואחרי שאין האדם רואה גמול הרשע לעינים איננו מוכרח במעשהו, ע"כ אתם נצבים אם רצונכם לעמוד על מקים א' מבלי להוסיף בשלימות הרשות בידכם באין מחריד הנראה לעין, ע"כ אתם כיום הזה שהוא לפעמים מאפיל ולפעמים מאיר כך אתם אם רצונכם להלוך בדרך חשכה ואפלה אין מוחה בידכם אחרי שאין אתם רואים את העונשים ורק עתיד להאיר לכם בעוה"ב אבל לא בעוה"ז ע"כ יכלת עמוד:

אתם נצבים וכו' – הפרשה הקודמת מסיימת למען תשכילו את כל אשר תעשון ופרשיותינו נצבים וילך כולם מעוררים אותנו על הזמן הזה השבת האחרון בשנה שאנו קרבים ליום הדין ובאים לשנה אחרת, על זה נאמר כי לא בחפזון תלכו כאשר פירשתי לעיל אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה" כי האדם תמיד הולך בלי מרגוע ואין לו זמן ועידן לחשוב מחשבות לבוא בחשבון עם יוצרו ויצרו, ע"כ יאמרו המושלים בואו חשבון לחשוב מחשבות והקב"ה ברחמיו נתן לנו חודש האחרון בשנה בו לחשוב על כל חדשי השנה, כמאז"ל בחודש אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה לקבל לוחות שניות, פי הלוחות הראשונים שברנו כל השנה ועכשיו אנו מקבלים עלינו פעם שנית לקיים את התורה. וע"ז נאמר וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו ויאמר אראה מה אחריתם, כלומר אם יעשו תשובה באחרית השנה. ועל זה נאמר והיה עקב תשמעון כמ"ש רמב"ן לשון סוף, אם עכ"פ בסוף השנה תשמעון יהי' נחשב כאלו ושמרתם ועשיתם אותם לשעבר. ע"כ בשעת תפלה שאדם מאסף מחשבותיו לה' אמרו אין עמידה אלא תפלה, שהאדם אינו עומד רק בשעת תפלה אבל כל היום כולו נפשו ורוחו מתהלכת תמיד לרוח היום ומשתנה לכמה גוונין. וע"ז נאמר ויהי היום ויבואו בני האלקים "להתיצב" על ה' ודרשו בזוה"ק זה ראש השנה כי רק היום הזה ר"ה יכונו לנו העמידה והיציבה. ע"כ למען תשכילו את כל אשר תעשון שתעשון לעתיד הכל בהשכל ודעת ולא תהיו חוטאים אשר נכנס בם רוח שטות ע"כ אתם נצבים היום דייקא על מעמד א' לא תיעפו ולא תיגעו עצמכם ברדיפה אחר ההבל כמו