לוח ארז החדש תמא

בתוכם למטינא שיבא מכשורא. והנה צפור א' לא יוכל לעשות צל כמ"ש כצל עיבר והיא כצל עיף הפורח שאין צלו מאומה. אבל בהאסף עופות רבים אל מקום אחד יעשו צל גדול. וז"ש אחרי דלא ידעו דוכתי' ולא ידעו מדרגתו ויראו מפני כן להספידו ע"כ אחרי ראו לפרי דקיימו ועברו טולא, הבינו שאף שאחד לא יוכל לעשות צל בכ"ז אם רבים הם גם יכולי. כמו כן בענין ההספד אף שאחד לא יוכל בכ"ז הן אל כביר לא ימאס. ועוד טעם א' הוא כמ"ש קדשי קדשים שחיטתן בצפון". איש כזה שהי' קדשי קדשים בודאי לא בחטאו מת כ"א צפון טמון ונעלם מאתנו בע"כ שרק עוונינו ענו בנו והמה היו בע כרנו. ע"כ החיב עלינו להספיד ולעורר בתשובה למען לא יתקיים בכו ח"ו "ותם לריק כחכם" אם לא נספידו יהי' ח"ו פטירתו ללא יועיל לנו וידמה למשל הידוע למלך שהי' לו כמה בנים מסוכנים עד שהרופאים גזרו שרק בהמית אחד מבניו החי והבריא אולם והחולים ישתו מדמו אז באפשר להם לחזור לאיתנם. והאב כחס על בניו הרבים הקריב את הא' למען ינצלו הרבים. והנה אם באמת יהי' כן שיחזרו לאיתנם ע"י רפואה זו זאת נחמתו בעניו שהקריב הא' בעבור הרבים אבל אם לא תועיל רפואה זו אז אין קץ ליגון האב. כמו כן הקב"ה הקריב את הצדיק וסילקו למען אנחנו חולי נפש ונגיעי עון נתרפא בחבורתו ופטירתו תהיה לנו להתעוררות למען נשוב אל ה' להרפא מנגעי נפשנו. אבל אם ח"ו לא יועיל מיתתו אז שכינה מצטערת אשר ללא יועיל לוקח אדוננו מעל ראשנו. ע"כ נאמר הצדיק אבד ואין איש שם על לב רק אז נאבד באמת אם אין אנו שמים על לב להתעורר עי"ז בתשובה שלימה ע"כ נתעשת נא להתעורר בתשובה שלימה. **(וחוץ לדרכנו אמרתי בביאור הפסוק הנ"ל עפמ"ש בפ' וירא "ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום ואברהם הולך עמם לשלחם. כי צדיק יסוד עולם ואף אם השחיתו התעיבו אנשי סדום מ"מ זכותו של אאע"ה כדאי להגן על העולם כולו לבלתי עשות בו כלה, ע"כ המלאכים שרצו לשחת את סדום אם יזכרו בעת ההוא צדקת אברהם אבינו לא יוכלו לעשות את אשר יזמו להשחית. ע"כ בעת אשר השקיפו על פני סדום לרעה הסיחו דעתם לגמרי מא"א כדי שלא יעלה צדקתו על לבם להשיב את ידם מבלע. וז"ש ויקומו משם האנשים שהרחיקו לגמרי ממחשבתם את מקום מושב אברהם כדי שיוכלו להשקיף על פני סדום לרעה ולא יזכר צדקת הצדיק. אבל הוא בצדקתו לא הניח אותם לשכוח אותו כ"א הלך עמם כדי לשלחם משם שלא ישלטו לרעה בסדום כ"א לשלח אותם משם. ויש להוסיף נופך עפמ"ש הפסוק "הצדיק אבד ואין איש שם על לב וגו' כי מפני הרעה נאסף הצדיק". כי מה שהצדיק מגין על הדור הוא משום דיש תקוה אף אם ירשיעו בכ"ז אולי ברוב הימים תהי' פעולת צדיק לחיים ויפעול ע"י תוכחתו להחזירם למוטב, ע"כ כל זמן שיש צדיק בעילם יש תקוה אולי יצלח בידו להשיב רבים מעון, וכ"ז אם הרשעים במחשך מעשיהם ויש בהם עכ"פ עוד מדה הבושת שלא לחלל ש"ש בפרהסיא. אז אם גם בסתר באין רואים עוברים על מצוות ה' יש לצפות שאם גם מתחלה רק מפני הבושת לא יחליפו לחטוא לעיני הצדיק אבל בקרבם ובמגורם רע, אולי מתוך שלא לשמה יבואו לשמה ולא יחטאו גם בסתר אחרי שהורגלו עכ"פ שלא לחטוא בפרהסיא. אך אם הרשעים הם עזי פנים שבדור שלא ידעו בישת ומאני הכלם וגם לעיני הצדיק יעיזו לחטוא, אז יודע הקב"ה בטח שכל פעולת ויגיעת הצדיק לריק ולהבל כחו יכלה אם ירהבו נער בזקן ונקלה בנכבד ע"כ אחרי שכל פעולת צדיק ללא יועיל אז ח"ו הקב"ה מסלקי. וז"ש הצדיק אבד ואין הקב"ה מקיימו בעולם אולי יוכל לתקן עולם במלכות שדי לפי שלא יכסו את לבם תרע לבל יתראה עכ"פ רוע לבם החוצה כ"א אין איש "שם על לב" לא ישימו מכסה על לבם הזוכה כ"א בפומבי ובנגלה יחטא, ע"כ "מפני הרעה" על שהרעה לא תשתדל עכ"פ לכסות את פני' כ"א היא מגלה ערוות פני' לעין כל ע"כ אין כאן לקוות שהצדיק יוכל לפעול עליהם לטובה ע"כ מפני הרעה דייקא נאסף הצדיק. וכמו כן הי' בסדום אם רק במסתרים היו חוטאים ובפרהסיא עוד יבושו ויחפרו ולא יעיזו פניהם לחטוא אז אול' הי' עוד פתח תקוה שאברהם ברוב צדקתו יוכיח אותם למישור ושבו ורפא להם. אבל וישקיפו על פני סדום שגם פנים שלהם לא כסו ולא שמו על לב כ"א העיזו לחטוא בפני כל ע"כ נחתם גזר)** ואמרו רז"ל משה רבינו לא מת שנאמר וימת שם משה עבד ה' ונאמר ויהי שם עם ה' מה להלן עומד