לוח ארז החדש תמ

אברהם שנאמר וישכם אברהם בבוקר. ועמוד התורה של יעקב אבינו שנאמר ויעקב איש תם יושב אוהלים. ואחרי שהי' בו אמת ליעקב וחסד לאברהם, לא נחסר לו רק מדת פחד יצחק. והטעם כמו שאומרים בשם עוללות אפרים ז"ל שדרש בקהלה קדושה ואמר "כי אמרתי אין יראת אלקים במקום הזה" ופחדו ונתביישו בני הקהלה בדעתם שכוונתו שאין להם יראת שמים ח"ו, עד שביאר להם שאדרבה כוונתו רצוי' לטובה אחרי שהם צדיקים יראים ושלמים א"צ עוד להשיג מדת היראה רק עובדים מאהבה, כמו כן נוכל לומר על הקדוש הנספד ז"ל שגבה כל כך בצדקו וקדושתו שהי' בו מדת אמת וחסד אבל פחד יצחק לא היו צריך נגד עיניו רק עבד את ה' מאהבה. אבל אני המקינן יצחק יש לי פחד כי ירא אנכי לספר תהלתו ושבחו פן ח"ו אגרע ממנו ויהי' לי לעון, כי לו דומי' תהלה ומי אנכי שאוכל לספר במעלותיו ותהלתו מלאה הארץ, וע"כ אז"ל כשמת אברהם אבינו אמרו גדולי הדור אוי לדור שאבד מנהיגי. אמרו גדולי הדור דייקא כי הם ידעו להוקיר ערכו ולהעריך גדלו, אבל מי אנכי להיות נמנה בין גדולי הדור, רק זאת אשים אל לבי מאמרם ז"ל בפ' השוכר את הפועלים "כי קא ניחא נפש" דרבה בר נחמני יצאה ב"ק ואמרה אשריך ב"נ שגופך טהור ויצאה נשמתך בטהרה נפקו אביי ורבא לאעסוקי בי' ולא הוו ידעי דוכתי' חזו ציפרי דהוו קיימו ועבדו לי' טולא אמרי שמע מינה התם הוא". כמו כן לאחר דנח נפשי' דרבינו ז"ל יצאה בת קול מקצה הארץ עד קצהו אשריך טהור, כי לא נהנה מעוה"ז רק ההכרח והצמצום, ואף שכל גדולי הדור היו נכנסים ויוצאים בביתו וביתו הי' פתיח לרווחה להמון בית ישראל אשר נהרו אליו בכ"ז נוכל להמליץ אליו "ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין" כלומר שהוציא לאורחים כל המצטרך להם אבל "והוא" בעצמו לא נהנה מן העוה"ז כ"א הי' רק כהן לאל עליון תורתו ועבודתו הי' מנת חלקו בקודש. ואף שהי' עתיר נכסין בכ"ז לא נהנה מעשרו כרבינו הקדוש שזקף עשר אצבעותיו. ועל דרך זה פירשתי הפסוק בפ' תולדות "ויגדל האיש וילך הלוך וגדול עד כי גדל מאד ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה" עפמ"ש לפרש "המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם" שמי שעושה הכל לשם שמים אף אם כבר קנה שם טוב לעצמו ושמו מפורסם ונודע לרבים כשמן הטוב, לא יסתפק בזה לאמר כבר קניתי שם מצאתי און לי וכבר הגיע עת מנוחה אין לי עוד לעשות לטובת הכלל, אלא אדרבה יוסיף כח ואיל לפעול גדולות ונצורות וכל כמה שיגדל האיש יוסיף לפעול. אבל מ' שעושה הכל רק לקנות כבוד ותפארת מן האדם אחרי שהגיע כבר להיות רם ונשא אז טומן את ידו בחיק העצלות ואומר כבר אני גבור חיל מאז ומקדם ואין מן ההכרח לעבוד עוד כ"א שם ינוח יגיע כח, ע"כ אמר המה הגבורים אשר מעולם. מי שאומר כן שהוא כבר יצא טבעו בעולם מאז ומקדם ונודע לאיש חיל. זהו לאות ולמופת שהוא מאותן האנשים אשר כל כוונתם הוא רק לקנות שם ותהלה והוא מאנשי השם, ע"כ סיפר הכתוב מגדולת יצחק אע"ה, כי לרוב כשיעשיר איש וירבה כבוד ביתו כל מה שיוסיף עושר בנכסי עוה"ז הוא פיחת והולך בנכסי עוה"ב כי ירום לבבו וישכח את ה' אלקיו, ע"כ אם גם הוא יגדל למעלה ראש אבל אישיותו יקטן עי"ז לא כן פה ויגדל האיש אישיות שלו גדל ונשא שלא רצה לנוח כמו אנשי שם הנ"ל כ"א וילך הלוך וגדל, כל יותר שרבה ופרץ הוא הלך למעלה בדרך השלימות. ובאמת לאיש כזה העשירות הוא אצלו כמאודיות ויתרון שהי' מסתפק בלעדו. ח"ש עד כי גדל מאוד שגדולתו ועשירותו הי' נחשב אצלו למאוד ויתרון כי מרבה נכסים מרבה דאגה וגורם לו פיזור הנפש. ע"כ ויהי לו מקנה צאן לא הי' לו ריבוי נכסיו לתענוג וקורת רוח כ"א לעבודה רבה וקשה עליו. וכמו כן רבינו לא פנה אל רהבים ושטי כסף והון יקר הנמצא אתו, וגם הי' נצר נחמד מגזע ושורש קדוש וטהור המה אבותיו הקדושים אשר בארץ המה והורתו ולידתו הי' בקדושה ובטהרה והי' שלשלת היוחסין אשר כל חוליא וטבעת ממנה יקר מפז ומכתם רב כלו קודש לה' רבינו גופו טהור ויצאה נשמתו בטהרה, ע"כ אם אנו רוצים לאעסוקי בהספידו של אדם הגדול בענקים כזה לא ידענו מקומו ומדרגתו כי לא נוכל להגביה את עצמנו למעלה רמה כזו עד שנספר בשבחו לפי ערכו הרם והנשא. אבל זאת תרהיב בנפשנו בכ"ז להספידו אחרי שכל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. כמו כן אף שאני לבדי לא אוכל לדבר א' מני אלף מתואריו ושבחיו בכ"ז אחרי שכל בית ישראל יבכו את השריפה בכל מקום מושב בני ישראל יספדו ויילילו על סילוקו והעדרו של הצדיק עיר וקדיש, ע"כ יצטרפו כל מילי דהספידא אחת לאחת למצוא חשבון וגם אני הצעיר