לוח ארז החדש מב

העניו בדעתו שאמר ואנכי עפר ואפר חשב בלבו שאין לו שום שלימות שעבורו תכה לגילוי שכינה רק את אשר יבחר בו ד' אותו יקרב אף שהוא חסר השלימות והנה אם העת חם ואומרים (איין הייסער טאג) אין היום בפני עצמו חם משארי הימים רק שזהרי חמה מחממי' אותו ביתר עז משאר הימים אבל ביום עצמו אין חילוק בין קיץ לחורף כ"כ חשב ע"ע בענותו שמה שנראה אליו ד' אף שהוא לא ישב רק פתח האהל ולא נכנס עוד לפני ולפנים כנ"ל בכ"ז ד' אליו יראה כחום היום אף שמעצמו אין בו חמה עזה רק ניצוצי השמש בוערי' בו כ"כ זיו השכינה עליו יראה אף שאין בו שלימות עצמו:

בדמשק אליעזר פרשתנו הביא מדרש פליאה וחפרה הלבנה ובושה החמה לעתיד לבא יבושו חמה ולבנה להעיד נגד ישראל שחטאו ויאמר הקב"ה להם נשים אתם ואין עדות לנשים עפמ"ש בלוח ארז קדושים מ"ש כחום היום מרמז שאברהם אבינו הי' סבור בדעתו שטוב לצדיק אם לא יתערב עם הבריות והוא מרומים ישכון ולא ימוש מתוך האהל של תורה על כן ישב פתח אהלו ולא רצה להתערב עם הבריות ולמד זאת לעשות כן "כחום היום" כמו השמש בטהרתה אינו באה למטה לארץ כא מגבהי שמי מרומים הופיע נהרה על יושבי תבל עיי"ש באריכות והנה מי שמתבודד ופורש מן הבריות בנקל לו שלא יחטא אחרי שאין לו הסתה מחברת בני אדם משא"כ מי שתמיד מצודה פרושה לרגלו ע"י שהוא חי בצוותא חדא עמהם והנה בנשים נאמר כל כבודה בת מלך פנימה והשמש והלבנה נקראים ע"כ בלשון נקיבה כי גם הם אינם יוצאים החוצה כנ"ל כחום היום ע"כ אינם יכולים ללמד חובה על ישראל אשר בכל רגע היצ"הר אורב להם בצאתם החוצה וזהו מליצת המדרש אחרי שנשים אתם כנ"ל. וכל כבודכם פנימה לא תוכלו להעיד נגד ישראל:

ואקחה פת לחם וכו' כי על כן עברתם על עבדכם, במדרש רבה ארי' מיום שברא הקב"ה עולמו הייתם מזומנים לבוא אצלי כמד"א יהי כן ד' עמכם והוא משולל הבנה ולפום חומר הנושא נ"ל עפמ"ש בלוח ארז ויחי לפ' מאחז"ל מלאך א' עומד באמצע הרקיע בשחרית שהמלאך בשביל שהוא מוכרח ונברא בטבע מזו לעשות רצון קונו ע"כ האדם קודם לו במעלה עיי"ש באריכות ובמדרש איתא על ש מלאכים אין להם יצ"הר נאמר וסעדו לבכם שאין להם אלא לב א' ואחרי שאאע"ה ראה שהמלאכים נצבים "עליו" בדעתם שהם גבוהים במעלה ממנו ע"כ אמר להם עפמ"ד בש"ס עובר לישנא דאקדומי הוא כמו עובר לעשייתן וסעדו לבכם בשביל שאין לכם אלא לב א' ואין אתם חוטאים כי רק על כן עברתם אתם קודם ועובר לעבדכם במעלה שלי שני לבבות ולכם רק א' ואר"י שאין זו מעלה כי מיום שברא הקב"ה עולמו הייתם מזומנים לכך והוא ע"ד מלאך א' עומד באמצע הרקיע בשחרית שפירשתי שם שבשחרית והוא בתחלת בריאתו כבר הוא עומד באמצע שלימותו וא"צ לילך בכחו מעלה מעלה כ"א כבר בעת הבראם נבראו בשלימותם והם כמוכרחים וההכרח הלזה לא ישובח וע"ז מייתי ראי' ממ"ש ידי כן ד' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם, ופירשתי כי פרעה חשב בדעתו שהקב"ה לא בחר לו את ישראל לעם סגלתו מאהבתו אותם וע"ז יבטחו שבכל עת יטיב להם כאוהב נאמן כ"א רק לקיים את הברית ואת השבועה שנשבע לאבותינו שלא יעזוב את זרעם לכלותם ע"כ רק לעת ערב אם כבר יעיק עליהם כובד הצרות עד לא יוכלו לסבול עוד אז בע"כ אף שלא ברצונו הטוב כדי לקיים הבטחתו לאבות יעמוד לימינם להושיעם מכליון נצח אבל כיון שבעם אינו אוהב איתם הרעות יהיו למרבה המשרה עליהם יותר מן הטובות ודומה בזה לפרעה שמוכרח לשלח אותם נגד רצונו ע"כ רבו הרעות שקדמו לטובתו ביתר שאת ויתר עז כ"כ הקב"ה לא יטיב עמכם רק מהכרח חשביה שנשבע לאבות ע"כ ראו כי רעה נגד פניכם וז"ש "יהי כן ד' עמכם" באופן זה יהי' ד' עמכם להטיב לכם כאשר אשלח אתכם כמו שאני לע"ע מטיב עמכם והוא על חפי ועל חמתי כ"כ הקב"ה לא ייטיב עמכם רק בשעת ההכרח – ושפיר מייתי המדרש ממקרא זה לראיי' שההכרח לא נאוה לו תהלה:

ועפי"ז י"ל מ"ש ואקחה פת ולא אמר ואתן פת עפמ"ש שהנתינה לחשוב נקראת לקיחה ע"כ כתיב ויקחו לי תרומה ולא ויתנו כי הנתינה מקרי לקיחה ע"כ באמרו וסעדו לבכם שאין לכם יג"הר ואתם חשובים ע"כ על הנתינה לכם אשר בה אתכבד אומר ואקח כי לקיחה היא: