לוח ארז החדש מא

שאברהם אבינו ברום שכלו וגודל צדקתו ויראתו הקודמת לחכמתו השיג מעצמו סוד ד' וידע את כל הסודות הצפונות בפקודי ד' והי' לו לקיים גם מצות מילה עוד בטרם יקרא אליו ד' והוא יעשה אבל כיון שהמילה אינה אלא אות ברית שכרת הקב"ה עם אברהם וזרעו ע"כ הי' צריך להמתין בריתו להודיעם עד שהודיע לו הקב"ה ששם את המילה לאות ברית:

ויכל לדבר אתו ויעל אלקים מעל אברהם, פירש"י שהצדיקים מרכבתן של מקום עפמ"ש באריכות בלוח את נשא שהקב"ה ממשיל את הצדיק עליו עד שכביכול הוא יושב והקב"ה עומד ע"כ כמו שהמרכבה והעגלה מוליכה ומביאה את האדם היושב או רוכב עליה ממקום למקום כ"כ הצדיקים אשר נאמר עליהם ותגזר אומר ויקם שצדיק מושל ביראת אלקים ורצון יראיו יעשה הם כמו מרכבה אחרי שגם הם ביכלתם להוליך כביכול את כבוד השכינה למקום אשר יחפוצו והם בזה כמרכבה שמניעה את בעליה ממקום למקום והיא מליצה נכבדה ועפמ"ש לפ' מ"ש ואראה על הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה ואמרו רז"ל שמדמין צורה ליוצרה שרומז ג"כ לזה שהאדם הצדיק הוא כביכול עליו מלמעלה גבוה ממנו כביכול ע"ד הנה מקום אתי ונצבת על הצור לזה אמר כאן שבזכות המילה ויעל אלקים מעל אברהם שלא הי' עוד מושל על אברהם עד שנאמר שד' הוא על אברהם עליו מלמעלה כ"א נעשה מרכבה לשכינה כנ"ל ונוכל לומר כמראה אדם עלי' מלמעלה ע"ד ונצבת על הצור הנ"ל:

הרמב"ם ה' מלכים פסק הואיל דבני קטורה נתערבו בבני ישמעאל כולם חייבים במילה והק' בשאגת ארי' סי' מ"ט שסותר א"ע למה דפסק בה' א"ב דהואיל שסנחריב בלבל את האומות אף גר עמוני ומואבי מותרי' לבוא בקהל דכל דפריש מרובא פריש עיין נוב"י מהדורא תניינא אה"ע סי' מ"ב ונ' ע"פ שנתעורר בתוס' חדשים פ"ד דידים דהו"ל לגזור שמא יקח מן הקבוע גבי גר ויש ראי' מזה למ"ש בשעה"מ פט"ו מאיסורי ביאה הובא בפתחי תשובה אה"ע סי' ד' כמו דאמרי' בממזר וודאי הוא דלא יבוא אבל ספק יבוא ה"נ עמוני ספק יבוא בקהל מה"ת ולא איצטריך לטעמא דמרובא קפריש רק להתיר גם מדרבנן עיי"ש ולפי"ז א"ש דלא גזרי' שמא יקח מן הקבוע רק שאם יעשה כן יהי' איסור דאוריית' משא"כ בספק עמוני דמותר מה"ת א"כ אף אם יקח מן הקבוע לא יהי' אלא איסור דרבנן ולא גזרינן גזירה לגזירה ולפ"ז אין התחלה לקו' שאגת ארי' הנ"ל דכ"ז לענין ספק עמוני דמותר מה"ת שפיר ליכא למיגזר שמא יקח מן הקבוע אבל לענין מילה דבוודאי גם ספק בני קטורה חייבי' במילה מה"ת ככל שאר ספיק' דאורייתא דלחומרא תו גזרינן שמא יקח מן הקבוע כקושי' תוס' חדשים הנ"ל ע"כ שפיר פי' הר"מ שכלם חייבים במילה כנ"ל נכון ופשוט:

פרשת וירא וירא אליו ד' במדרש רבה הולך צדקות זה אברהם וכו' הוא מרומים ישכון שהגביה הקב"ה מלך ביפיו תחזינה עיניך שנאמר וירא אליו ד' ע"פ שדקדק באו"הח דהו"ל למימר וירא ד' אליו וכ' כי ד' מסיני בא והיפיע מהר קדשו כל זוהר תוה"ק לישראל עמו אשר בחר בו חבל נחלתו ובעת ההיא חשך כסה ארץ וערפל לאמים רק אברהם אבינו בחיר האבות אשר בן ג' שנים הכיר את בוראו וקיים מצוותיו ותורותיו של הקב"ה אף שעדיין לא בא אל אהל מועד אהלה של תורה לפני ולפנים בכ"ז מחזה שדי חזה בטרם לן בעמקה של תורה ועוד לא נפתחו לו שעריה המצויינים ודמה בזה כמו שהשמש נראית מתחלה על ראשי ההרים בעוד שהעמק והגיא ערפל וחשך חתולתם כ"כ שמש ומגן חביון מזו קרנים מידו מתחלה יתראה רק לבני אדם העומדים ברום המעלה בעת אשר אין עוד חזון נפרץ לדרי מטה עוברי בעמק הבכא וז"ש וירא רק "אליו" לבדו ד' שהוא ראה וצפה אותו מרחוק אף שלא ישב עדיין רק שפתח האהל ולא נפתחו עוד לפניו לרווחה שערי תורה ולא נכנס עדיין תוך אהלה של תורה מ"מ בעיניו הלטושים והבהירים כבר ד' אליו יראה ושפיר חזי בטרם הופיע עוד אור ד' על פני תבל ודמה בזה "לחום היום" כמו שחום השמש באה מתחלה על ההרים הרמים והגבוהים כ"כ מתחלה רק אליו לבדו נראה ד' וזהו כוונת המדרש שבשביל שהוא מרומים ישכון ונשא וגבה מאוד ע"כ מלך ביפיותיו עיניו:

עוד י"ל עפמ"ש בלוח ארז לפ' מאז"ל אברהם קרא אותו יראה ושם קרא אותו שלם שאאע"ה