לוח ארז החדש תיז

ואם ככה נעשה באומות הגדולות מושלי תבל ומלואה אשר מלכו מהודו ועד כוש כמתפסח ועד עזה א"כ ק"ו בן בנו של ק"ו שיעשה כן לאומה קטנה כעם ישראל נאמר עליו כי אתם המעט מכל העמים ומה כחו כי ייחל לעמוד חי כל הימים ולא יראה שחת כהמון לאומים עמים רבים גדולים ועצומים ממנו אשר נאבדו ברבות הימים. ע"כ ינחמנו בזה א"ע שלא להתאבל על אבדו מחמדינו אשר הי' לנו בימי קדם ובעינם יראה חורבן ביהמ"ק כמו מיתת איש זקן ושבע ימים אשר מלאו ימיו ושנותיו וכוס החיים שתה לרוי' מלא על כל גדותיו שאין מקוננים עליו כל כך כי זה דרך כל האדם אבל אם נקטף באבו איש נער ורך בשנים כי יעלה המות הכורת לקצור מארץ חיים איש צעיר לימים בעודו בימי עלומיו יבלענו השחת אז הכל צועקים שמת בלא עתו וזמנו בטרם בא עוד עת קצו, האלקים העביר את המועד לכה חי ובדמי ימיו קצר שנות חייו, וז"ש קשה סילוקן של בחורי ישראל שנסתלקו מן העולם עוד בימי בחרותם זהו קשה לאדם יותר ויותר מחורבן ביהמ"ק כי בחורבן ביהמ"ק אומרים כבר בא מועד אתא קצו ובדרך הטבע היתה לחורבן ולשממה, אבל כאשר ימהר המות שללו, חיש בז צעיר לימים, אז הכל מודים ואומרים שלא בא עדיין מועדו כ"א ה' קרא עלי מועד הוא קרא ושרק על המועד שיבוא קודם זמנו לשבור בחורי. אמנם רק מי שיראה הדברים בלא התבוננות ינחם את עצמו בתנחומין של הבל כזה לומר שמדרך הטבע הי' שמלכות ישראל תנטל מהם, לא כן מי שמתבונן כל הדבר ורואה בעין חודרת הדברים לאשורם יראה ויבין אחרי שמדרך הטבע לא הי' באפשרי לאומה הישראלית להתקיים אפילו שעה אחת נגד המון גוים רבים הסובבים עליו תמיד והיו לה כאויבים וכל מחשבותם ומזימותם לרעה היתה להכחיד ישראל מגוי ולא יזכר שמו עוד וישראל לא בכח ולא בחיל גברו ועתקו על קמיהם שונאיהם ומנדיהם רק יד ה' עשתה זאת להעמידם חיים וקיימים למעלה מדרך הטבע, וע"כ היד ה' תקצר להעמידם על תלם ומכונם עוד כל ימי הארץ, וכיון שכן שכל קיומם לא הי' בדרך הטבע ורק למעלה מן הטבע א"כ כמו שמקיימים מאז ומקדם בכחו הגדול הי' יכול לקיימם גם אח"כ ולא לפזר אותם בין הגוים. אלא ודאי שמפני חטאינו גלינו מארצנו ופני ה' חלקם על אשר הלכו עמו בקרי עזבם למקרה הזמן ויתנהגו ע"פ דרך הטבע, וע"פ הטבע הלא טבעו ואבדו מן הארץ, וז"ש התבוננו ושלחו למקוננות אם גם לפום רהיטא אין לכם לקונן על חורבן בית תפארתינו, אבל אם תבינו ותדעו להשכיל אז תקראו לקונן אל החכמות המבינות שע"כ נמסרתם בידי הטבע אשר שלטו בכם לרעה על אשר עזבתם את ה' ע"כ עזב אתכם להילוך הטבע. והנה כמו כן אני אומר על הנספד אף שלפי מראית העין נראה שאין לנו להתאבל עליו אחרי שחי ימים רבים והגיע כבר לקץ האחרון אשר הושם לחק חיי האדם, בכ"ז אחרי שהש"י הניחו בחיים חיותו לאורך ימים כל כך מה שרוב בני אדם לא יגיעו אליהם והגביהו למעלה מן הטבע ע"כ עלינו לבכות על אשר הש"י הסיר צלו מעלינו ולא השאירו עוד לברכה ימים ושנים רבות:

ועוד מטעם אחר יש לנו להצטער על העדרו אף שחי ימים ושנים הרבה עפמ"ד בגמרא ר' יוחנן שמע דאיכא סבי בבבל תמה ואמר למען ירבו ימיכם וגו' על האדמה כתיב כיון דשמע דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר האי דאהני להו". ופי' הרש"א בברכות דף יו"ד לפי שעתידין כל בתי כנסיות שבחוץ לארץ להיות נקבעין בארץ ישראל א"כ הוה להו כמו שהיו בארץ ישראל המקדימים והמעריבים לבתי כנסיות עיי"ש. וכמו כן יש לנו לומר על הנעדר שעל כן זכה לזקנה ושיבה טובה אחרי שידוע עוצם אהבתו ותשוקתו אל ארצינו הקדושה עיניו ולבו שם כל הימים כל מעיינו בה להרים ולהחזיק יד יושבי' ע"י שעשה להם בתי מחסה ואסתר מזרם וממטר ושלח לחמו על פני חוצות ירושלים הי' להם למשען ולמשענה מטה עוזם, ע"כ אחרי שרוחו ונפשו שם הי' ושבע פעמים כתת את רגליו לשום לדרך פעמיו לשאוף אוירא דא"י חיי נשמות ע"כ נחשב לו כאלו שם על האדמה משכן כבודו ונתקיים בו למען ירבו ימיכם על האדמה. והנה הזקן אשר כבר בטולו כחותיו והגיעו ימיו אשר אין לו בהם עוד חפץ לעשות דבר מה לטובת הכלל וכבר הוא כלוא בחדר המטות אין יוצא ואין בא ונסתמו ממנו מסורת מעיינות החכמה והוא גבר אשר לא יצלח עוד לכל מלאכה וימי חייו עליו למשא עיפה נלאה נשוא, ע"כ הקב"ה מסלקו מעולם המעשה אחרי שלא יוכל עוד לפעול מאומה ונבחר לו מות מחיים. לא כן האיש משה אשר לא כהתה עינו ולא נס ליחה ככחו אז כן הי' כחו עתה אף בימי האחרונים אשר רק כפסע הי' בינו