לוח ארז החדש תטו

מאנשי גילם אנשים כערכם אשר גם המה נתקו מוסרות התורה והשליכו עבותימו. אבל המחזיקים בתורת ה' בכל לבם ונפשם לא יוכלו לכבדם בכל תוקף. ועוז כי צר להם שפרקו עול תורה מעל צוארם וכל פעלם בצדקה וגמילות חסדים מאפע אחרי שעזבו את תוה"ק מירו אחור, לא כן זה האיש הרם והנשא אשר איש צדיק תמים הי' בדורו לא מש ולא זע מכל פקודי ה' הישרים לא נפל דבר אחד מכל דברי התורה ודברי חז"ל ארצה, את כולם קיים בעצמו ככל הלכותיו וחקותיו עד שהי' למופת ולפלא בעיני העמים שאיש כזה אשר כל תהלוכותיו עם אצילי הארץ יהא זהיר ונזהר כ"כ בדקדוקי מצות קלות וחמורות וגם הי' בעל צדקה וגמילות חסד אין כמוהו אם נחפש כמטמונים בקצוי ארץ וים רחוקים. ואת העמודים יכין ובועז שהעולם עומד עליהם תורה עבידה וגמילות חסדים את כולם החזיק במעוזו, איש כזה הוא איש שהכל בו, כל כתות האנשים כולם יהללוהו וישבחהו בפי ישרים יתהלל עבור ישרו וטובו ונדיבות לבו הנאמן, ובדברי צדיקים יתברך ברוב צדקתו יתקדש ובקרב קדושים יתאמר, ויש לומר עליו דברי המדרש "כשמת משה רבינו אמרו העליונים צדקת ה' עשה והתחתונים אמרו תורה צוה לנו משה" כי אמרו רז"ל צדיקים תחלתן יסורין וסופן שלוה וברשעים להיפך ואמרו עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה, לפ"ז האנשים אשר פרקו מעליהם עול תורה ויראה והמה תחלתן שלוה ובעוה"ז עומדים ברום המעלה כל אשר להם ירבה ויפרוץ לרוב דגן ותירוש המה יכונו בשם עליונים כי הם לע"ע למעלה ראש, והמה פארו ושבחו את משה שהי' עושה צדקות בכל עת פזר נתן לאביונים ולכל נענה ונגש הי' אח לצרה, אבל התחתונים המה הצדיקים אשר הם לע"ע בשפל המדרגה וכדרכה של תורה פת במלח יאכלו ומים במשורה ישתו המה יתאמרו במשה רבינו יפארוהו וישבחוהו אשר תורה צוה לנו משה. ובתנחומא ריש פרשתנו איתא שופטים ושוטרים תתן לך מלמד שנקראו הדינין על שם משה זה אחד משלשה דברים שמסר נפשו עליהם ונקראו על שמו נתן נפשו על התורה שנאמר ויהי שם עם ה' ארבעים יום וגו' ונקראת על שמו שנאמר זכרו תורת משה עבדי. נתן נפשו על ישראל שנאמר ועתה אם תשא חטאתם וגו' ונקראו על שמו שנאמר לך רד כי שחת עמך. נתן נפשו על הדינין שנאמר ויך את המצרי וגו' ויאמר מי שמך לאיש שר ושופט לפיכך נקראו על שמו שנאמר ומשפטיו עם ישראלי. והנה כל אלה חברו יחדיו גם באיש משה נשיא אלקים בתוכנו, גם הוא מסר נפשו על התורה אשר החזיק לומדי אלה מצפון ואלה מים אשר אליו ידרושו להיות לו למשען ולמשענה לכולם פזר נתן כפי מסת ידו הגדולה ובצל כספו חכמת התירה בחוץ תרונה ברחובות תתן קולה שהרחיב לה הדרך ע"י החזקתו מידו הרחבה ומלאה אשר היתה פתוחה לרוחה, ושמסר נפשו על ישראל עם קרובו כבר גלוי וידוע לפני כל באי עולם שעבר ארחות ימים ונהרות ולא חס על בריאות גופו ועמלו ויגיעו להציל עשוקי נדחי ישראל, וגם מסר נפשו על הדינין בכל מקום שראה עמל וחמס והטיות משפט הרהיב בנפשו עוז והתאזר חיל להעמיד הדין על תלו ולהוציא משפט לאורה, ע"כ בצדק נוכל לומר עליו כדוגמת שאמרו על מרע"ה, שמסר נפשו על התורה ועל ישראל ועל וכוונת המדרש שנקראת התורה על שמו, נראה כי יש מתאוננים ומתלוננים על התוה"ק שהיא ח"ו אכזרית לא תדע חוס וחמלה אחרי רואם שגוזרת ואומרת שעובר עבירה אחת דתו להמית או אם בין הכות הרשע מכת מות והלא אין לך אכזריות גדולה מזו בשביל שעשה בשבת מלאכה או אכל נבלות וטריפות יומת או ילקה, אבל באמת אנו יודעים כי טוב וישר ה' והתורה תחלתה ג"ח וסופה גמילות חסדים אך טוב וחסד כל כתיבותי' ושלום ושלוה כל ארחותי' ומה שגזרה עונשים חמורים על העבירה הוא כמ"ש בפרשתנו ע"פ שלשה עדים יומת המת ודרשו חז"ל המת דמעיקרא, כי אחרי שפקר ומרד בה' ועבר בשאט נפש ובזדון לבו על פקודי ה' ישרים אז כבר הוא מת מעיקרו ושרשו ושורש מארץ החיים שאחרי שעיקר חיות ישראל הוא קשור ודבוק בעבותות התורה ומי שקצץ את פתיל סכלת המחברו עם התורה כבר יבש מעיינו ונקצץ אילנו, ע"כ אין כאן אכזריות אם יומת על פי ביד אחרי שכבר מת הוא וגברא קטילא, והמופת עי"ז שהתורה היא עיקר חיותנו הוא ממה שראינו משה רבינו ע"ה הי' שם עם ה' ארבעים יום ולא אכל ולא שתה בשגם הוא בשר והי' צריך למזון הגוף להחזיקו בכ"ז אחרי שהי' דבק כ"כ בתורת ה' ויראתו דיבוק חזק ואמיץ בקשר עליון דאורייתא לא הי' צריך למזון הגוף כי לא על הלחם