לוח ארז החדש מ

חבירו להכות באגרוף רשע ולבסוף יד כל בו והי' מהנעלבים ואינם עולבים וישב בדד וידום וכ"פ הר"א שהובא ברמב"ן שבתחלה הוא ינצח עמים ולבסוף הוא ינוצח ואחרי שבמקום שבעלי תשובה עומדים אץ צדיקים גמורים יכולים לעמוד סיים ועל כי כל אחיו ישכון שיהי' קודם להם במעלה כבעל תשובה:

התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני ובינך, ולהלן נאמר והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם ברית עולם, עפמ"ש בלוח ארז בראשית לפ' מ"ש בשבת "אות היא ביני וביניכם" שהקב"ה הי' יכול לבקש מאתנו שנקדש כל עתותינו קדש לד' והיצ"הר מבקש כל רגעי עתותיו למלאות בהם משאלות הגוף והקב"ה עושה פשרה ואומר ששת ימים תעשה מלאכה ויום השביעי קדש וזהו "ביני ובינך" אויסגלייך בין שני צדדים המתנגדים אשר כל אחד ואחד מוותר מעט מתביעתו ופי' מאז"ל שאדה"ר כששמע שקין אמר עשיתי תשובה ונתפשרתי כלומר שהקב"ה מתרצה ומתפייס אף בפשרה כנ"ל פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת שהוא ג"כ פשר בין הצדדים כנ"ל:

והנה מצד"ק גמור הקב"ה אינו מסכים לפשר כ"א לפום גמלא שיחנא שיהי' כלו קדש צד אבל אחרי שלא ניתנה תורה למלאכי השרת והקב"ה יודע שקרוצי חומר רובם נוטים לתהלוכות ארץ ע"כ מתרצה בפשרה בחציו לד' וחציו לכם ע"כ אמר הקב"ה לאברהם אבינו התהלך לפני והיה תמים כפי' רמב"ן שנקרא כן מי שעושה פקודי ד' עוד טרם ציוהו ע"כ אתה בשלימותך ומעלתך הי' תמים ושלם בלי שום שמץ דופי כי ממך אדרוש שתלך בכחך הגדול לפני ולא יראה בך ערות דבר אבל אתנה בריתי לזרעך אחריך שאין בכחם להיות כ"כ במעלת השלימות ע"כ בהם אתרצה אם רק יהי' ביני ובינך פשרה כנ"ל והטעם למען שלא לך לבדך אהי' לאלקים שאתה בשלימותך תוכל לעמוד לפני אם אתבע ממך שתהי' תמים כלו קדש אבל אני רוצה להיות לאלקים גם לזרעך אחריך' שיעמדו במדרגה אחריך ע"כ לא אדרוש רק האמצעי המשובח הנ"ל:

ובמדרש הובא בכתב סיפר התהלך לפני וכו' במצות מילה ונ' עפ"י שאמרו ז"ל בשעה שאמר הקב"ה התהלך לפני וכו' נרתע לאחוריו אמר שמא דבר מגונה יש בי כיון שאמר ואתנה בריתי וכו' נתקררה דעתו ונראה אחרי שאאע"ה קיים כל התורה עד שלא ניתנה כאז"ל והי' משכיל חכם ומבין מדעתו את כל דברי התורה הזאת עוד טרם ציוהו לפי"ז לפמ"ש הר"מ בטעם המילה להתיש כח התאוה ולזכך ולטהר את גופו הי' לו לא"א להמציא בשכלו גם מצות מילה ולא להמתין עד שנצטווה עליה אבל לדברי המפרשים שהמילה אינה אלא אות ברית קדש אשר צאצאיו חתם בו אז אין מקום לשאלה מדוע לא קיים אותה טרם נצטווה אחרי שבעצמותה אין לה שום פעולה להתיש החומר רק שהקב"ה קבע אותה לאות ברית כמו שקבע הקשת בענן לאות בר"ת לבאי עולם ע"כ אין למילה בעצמה שום סגולה רק אחרי שקבעה השם לאות ברית כמובן אבל לא הי' יכול למול מעצמו וזהו בשעה שאמר לו הקב"ה התהלך לפני הי' סביר כד' הר"מ שהמילה יש לה סגולה בעצמותה ע"כ נרתע "לאחוריו" על אשר לא עשה פעולה המטהרת הלזו בימים שעברו וזהו "לאחוריו" וחשב בדעתו אחרי שלא המציא מעצמו משכלו תועלת המילה זהו לאות שלא עלה עוד על רום שעי ההשכלה ופן ואולי עוד הרבה דברים המשליים את נפש אדם נעלמו ממנו והוא לא ידע ואשם בא' מאלה ע"כ אמר אולי דבר מגונה יש בי ע"כ להשקיט המיית רוחו אשר ד' שאין למילה סגולה בפני עצמה רק היא למען ואתנה בריתי ביני ובינך ברית עולם אשר לא יכרת רק אם השם ציוה עליה אבל לא קודם ובזה נתקררה דעתו ומה שאמר לו והיה תמים דמשמע כד' הר"מ שע"י המילה נעשה תמים הכוונה אחרי שציוה ד' עליה בי"ג בריתות והיא מצוה חמורה ונכבדה ע"כ כמו שכל המצוות מצרפי' ומזקקים את עושיהם עאכ"וכ שמצוה הנכבדה הלזו יש לה סגולה הנפלאה לעשות האדם שלם וכ"ז לאחרי שנצטווה עליה אבל לא מקודם כמובן וזהו כוונת המדרש שלא תאמר שהמילה בעצמותה יש בכחה לעשות את האדם תמים כ"א התהלך לפני שבמצות' מילה דייקא אחרי שנצטווית עליה רק אז יש לאל ידה לעשותך תמים:

ומה נמרצו אמרי יושר להעמיס זה בכח מאחז"ל בתנחומא אמקרא שלפנינו זש"ה סוד ד' ליראיו ובריתו להודיעם, הכוונה גלוי' אף