לוח ארז החדש תח

אבל הסיבה לזה כי אם הממונה יודע שלא יזוז ממקומו ולא ירד מגדולתו בשום אופן אז יש לירא שינהיג בשררתו שלא ביושר ולא בצדק, ע"כ צריך שלא ילוז מנגד עיניו שהעם בחר בו אם לא ינהג כשורה ככחם הי' להעלותו כן כחם להורידו, ועי"כ ישמר בנפשו שלא לעבור גבול למען לא יאמרו לו צא ורך מגדולתך, וצריך הוא לשמירה זו אחרי שצריכים לבחור אנשים על העדה מכל הכתות ולא ימלט שיהיו בהם פחותי הערך וקטני המעלה, אשר בלי שיעלה מורא זו על ראשם תמיד ופחד לנגד עיניהם שיסירו המשרה מעל שכמם יש לירא שלא יעשו מעשיהם באמונה, רק זה יעצור בם הידיעה שלא לעולם חוסן, לא כן הרב ומורה שאינם בוחרים מכל הכתות כ"א הוא יחיד ומיוחד המובחר שבאנשים מוכתר בכתר תורה יראת ה', בזה אף אם ידע שמשמרתו בידו לנצח לא יסיר שבטו בכ"ז צדקתו יראתו ותים דרכו הם ימנעוהו מלהלך בדרך עקש וכלוז, והנה השער הוא שדרך בו נכנסים אבל גם יוצאים ממני, וזהו הרמז שופטים וגו' תתן לך בכל שעריך כלומר שידעו תמיד שהם עומדים רק בשער בת עמי וממקום שבאו כן ילכו ותמיד חופף עליהם מגור מסביב שאם לא ינהגו כשורה אז לא יעמדו על מעמדם כ"א יוצאים החוצה, ונתן הטעם לזה שאם הי' מנהל העדה רק אחד המיוחד המובחר שבעדה אז הי' כמו רב ומורה שמורא זו לא צריכה לעלות על ראשי שיסור מגדולתו, אבל אחרי אשר ה' אלקיך נותן לך לשבטיך שצריך לבחור מכל השבטים והכתות, ע"כ אי אפשר שלא ימצא בהם אנשים קלי הערך אשר רק עי"ז יסורו מרע אם ידעו ויבינו שרק בשער הם יושבים וכאשר באו כן ילכו, עי"ז אנו בטוחים שישפטו את העם משפט צדק ולא ילוזו מעגלותם:

כי ימצא בקרבך וגו' איש או אשה אשר יעשה הרע וגו' הו"ל למימר אשר יעשו בלשון רבים כמו שאמר להלן והוצאת את האיש או את האשה אשר עשו, אלא דבא לרמז כי עיקר הדבר שצריך האדם לעמוד במצב אחד בשוה הנקרא (קאנוצקוולנט), אבל מי שיתהפך לאומר חותם לרוח היום פעם בכה ופעם בכה ומשתנה לכמה גוונין הוא כרום זלות בני אדם כאלה אין להשען עליהם ולבסוף יעשה הרע, וז"ש כי ימצא בקרבך איש או אשה כלומר שהוא ממין אנדרוגינוס שלפעמים הוא גבר איל כאיש ולפעמים תש כחו כנקבה עד שאין אתה יורע לעמוד על טיבו של איש זה אם הוא איש או אשה, אז תדע נאמנה כי איש כזה אשר תוכל לזכרהו ולנקבהו כדבר שאין בו רוח חיים כמאמר הראב"ע הידוע, בודאי יעשה הרע בעיני ה':

לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. י"ל עפמ"ש בפ' שמיני לפרש הפליאה לא תטה משפט אביונך מכאן ליי"נ שאסור מן התורה. ותוכן הדברים על שהאדם לא יוכל לגבור על היצה"ר בעת הלחמו עמו ע"כ שמו חז"ל גדרים וסייגים למען שלפני התגלע הריב נטוש ולא יבא כלל למלחמה עיי"ש. ובעוללות אפרים מאמר קע"ו פי' שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט, כי מקום הלב שהוא מקום השכל והבינה הוא בשמאל, והכבד שהוא משכן התאוה הוא בימין, מזה נראה שהתאוות גוברת השכל, אלא שיחשוב האדם שהוא עומד מול הקב"ה ועי"ז כי מימיני בל אמוט עיי"ש דפח"ח. וכיון שאמרנו שע"כ גדרו חכמים משמרת למשמרת בשביל שידעו שהיצה"ר תקיף על האדם בעת הלחמו עמו. ז"ש לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך גזירותיהם וסייגיהם, ונתן טעם לזה, ימין ושמאל אם תזכור שמקום השכל הוא בשמאל והתאוה בימין ויש לירא שתגבר על השכל ע"כ תשמע לגדריהם ולא תבא כלל לידי מלחמה. וברש"י "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין" כי אחז"ל הוי זהיר בגחלתן שלא תכוה כי כחם גדול וידם חזקה. והראי' היותר גדולה לזה שהרי נאמר ותגזר אומר ויקם לך ואז"ל גדול כחן של צדיקים שמהפכין מדה"ד למדת הרחמים והה"ד להיפך על שונאיהם, הרי שמושלים כביכול גם על הנהגת הקב"ה ומכ"ש שבן אדם יסור למשמעתם. והנה ימין הוא מדת הרחמים בדברי רז"ל ושמאל הוא מדה"ד, לזה אמר ע"כ לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך שהרי כחם גדול כ"כ שיוכל להיפך מדתו של הקב"ה ואומרים על ימין שתהא שמאל ועל שמאל שתהא ימין ע"כ הזהר בגחלתם:

וכתב לו אחת משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו כבר דקדק ברמב"ן דנקיט מתחלה והיתה לשון נקבה ואח"כ וקרא בו לשון זכר. ונ"ל כי ידוע שכל אדם רוחו ונשמתו