לוח ארז החדש לט

וזכה את הרבים להביאם לידי אמונה טהורה חכה ויחשבה ד' זכות הרבים לו לצדקה כי זכות הרבים תלוי בו:

ויאמר במה אדע כי אירשנה וכו', פירש"י באיזו זכות ורמב"ן וספורנו פי' אולי יחטא זרעי ולא יהי' ראוי לירושה ויאמר קחה לי עגלה משלשת וכו' ותור וגוזל עפמ"ש רש"י דמרמז על או"ה ותור וגוזל על ישראל י"ל במה שבכלם נאמר משולש חוץ מבתור וגוזל כי אלה ברכב וכו' ואנחנו בשם ד' אלקינו נזכיר כי אנו עם עני ואביון אין לגו כח ללחום בחרב וחנית נגד צוררינו ואין לנו להשען רק על אבינו שבשמים לפי"ז י"ל משולש הוא מלשון שלישים על כלו שהוא מזויין בכלי קרב חרב וחנית ע"כ כל אלו הרומזי' על או"ה בוטחים על חילם הם משולשים ומזויינים אבל התור והגוזל שרומז על ישראל אינם משולשים כי אין להם שום זיון רק בוטחים בד' המושיעם בעת צרה ליעקב ואחרי שגדולה האמונה והבטחון בזכות זה יירשו את הארץ ועוד אמרו חז"ל אקרא דחבור עצבים אפרים שכל זמן שים שלום אהבה ואחווה בישראל אף שחוטאים בכ"ז ד' נצב לימינם להושיעם מיד אויב וזהו שהוסיף השם להבטיח לאברהם אבינו כי ויקח לו את כל אלה הנזכרי' הרומזי' לאו"ה ויבתר אותם בתווך" שהקנאה והשנאה השוררת ביניהם להפריד ולהפריא בין אחים ולעורר מדנים ביניהם ויתן איש בתרו לקראת רעהו כי איש לבצעו מקצהו כל אחד ואחד מנגד לחבירו עי"ז המה כרעו ונפלו אבל את הצפור אלו ישראל לא בתר כ"א תמיד יהיו יחדיו תמים ודבקים איש באחיו וזכות השלום תעמוד להם אף שיחטאו ע"כ וירד העיט על הפגרים אחרי שהם נפרדים אלו מאלו וסר מהם נשמת חיים הוא השלום ודומים לפגרים מתים ועי"כ וישב אותם אברם הפיחם והבריחם ברוח קדשו:

ויהי השמש לבוא וכו', י"ל כי דעת שתשקע שמש ההצלחה משמי ישראל כי רצון האומות להכביד עול הגלות על צווארינו כי ברדפנו אז החיב מצדינו לעשות את אשר לאל ידינו למען כעמוד חי כל הימים ולא ישטפונו גלי הצרות אבל אם אנו שוכבים ח"ו בתרדמת העצלות ולא נקום ונתעודד להסיר הסכנה והצרה אשר נגד פנינו אז אנו בעצמנו מתחייבים בנפשותינו על אשר לא התאזרנו לעשות חיל וזהו הרמז ויהי השמש לבוא אם אנו רואים ששמש חירותינו קרובה לשקוע ותרדמה נפלה על אברם שהוא יושב בטל כישן ואינו עושה מאומה להקדים רפואה למכה אז אימה מהחשיכה הגדולה נופלת עליו אבל אם נתעורר מתרדמתינו ונתקומם להסיר מחמתם הרעה אז אין מגור ופחד מהחשיכה הגדולה כ"א לכל בנ"י יהי' אור במושבותם ולא יחרץ כלב לשונו אם נקום ונתעודד לעשות חיל ד' יעזור לנו שכל כלי יוצר עליך לא יצלח:

הנה עצרני ד' מלדת בוא אל שפחתי אולי אבנה ממנה. שע"כ אין הת"ח מצויי' שיהיו בניהם כמותם בשביל שהם דבקים באשת בריתם ולא יתנו לאשה זרה חילם ח"ו ע"כ בשעת החיבור והזיווג כמער איש ולויות אחרי שגם להם תאוה ויצר סוכן כאחד האדם ע"כ אף שמכוונים לקיים מצית פרו ורבו מ"מ גם הנאת עצמם ובשרם מעורב בו ע"כ הפרי אשר יולד להם אינו כ"כ זך ונקי כי בחטא התאווה יחמתנה אבל האנשים אשר למלאות תאותם ולרוות תשוקת בשרם ילכו אל הזונה ובעת יביאו האנשים על הנשים כבר מלא תשוקתו ואין כוונתו לעת מצוא זו אשתו רק להעמיד תולדות ע"כ אחרי שהמחשבה ההיא היא זכה וברורה גם תולדותיה זכים וברורים ואחרי שאברהם ושרה היו עקרים בטבע ולא יכלו להוליד אלא ע"י נס ופלא אבל הקב"ה לא עביד ניסא לשיקרא ולא יעשה עמם לטובה אות אלא אם בשעת זיווגם אין כוונתם אלא להוליד ולא יתערב זר התאוה אבל אם בעת חיבורם יתאוו תאוה ומחשבתם גם למלאות תשוקת יצרם אז כבר נתחלל יצועם מן הקדש ואינם ראויים לעשות להם נס ולשנות טבעם עבורם ע"כ אמרה שרה בצדקתה בוא אל שפחתי למלאות עתה תשוקת יצרך ואח"כ כשתבוא אלי לקיים עונתך לא יהא במחשבתך רק להוליד ולא למלאות ספקך ואז אולי כזכה לנס ואבנה אנכי ממנה בהיות מחשבתך נקי מסיג התאוה:

והוא יהיה פרא אדם ידו בכל וכו', עפמ"ש בספורנו פרא מצד אמו אשר בשר חמורים בשרם ואדם מצד אביו שיעשה תשובה ועפ"ד בקדש י"ל שמתחלה יהי' פרא והוא בעת רשעתו אשר נמשל כבהמה נדמה ולבסוף יהי' בעל תשובה ויקרא אדם ובתחלה בזמן רשעתו ידו בכל תהי' להרים יד על