לוח ארז החדש שצו

כמו כן אהבתו ית' את עמו אינו בשוה לכל נפש כ"א כפי אשר יכינו א"ע במצוות ומעש"ט כן ירבה ויפרוץ עליהם אהבתו ית' וז"ש אם גם ה' ית"ש עובר לפניך והוא ישמידם לפניך ולא אתה בכחך מ"מ והורשתם. אתם ע"י תחבולותיכם והטעם לזה כי אש אוכלה הוא ורוצה שיהי' לך הכנות לכשיעשה בעבורך נפלאות. וז"ש בגמרא ולדבקה בו וכי אפשר לידבק בו והלא אש אוכלה הוא אלא הדבק בת"ח"ל הכוונה כנ"ל האיך יוכל כל אדם ע"ה לדבק בשכינה באהבה רבה הלא צריך לזה הכנות לז"א הדבק בת"ח והבן:

וארא והנה חטאתם וגו' סרתם מהר מן הדרך אשר צוה ה' אתכם ואתפוש וגו' ואתנפל וגו' י"ל עפמ"ש שאם האדם חוטא ממדרגה למדרגה אז קשה תשובתו כי הרגל נעשה בו טבע משא"כ אם בפתאום חטא בפ"א אז קלה תשובתי. ופי' בזה אם תחטאו כאדם תביאו קרבן, וז"ש אחרי שסרתם מהר מן הדרך ולא חטאתם לאט לאנו ע"כ קויתי שתועיל תפלתי ואתנפל:

ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה מקציפים הייתם את ה' י"ל אז"ל ג' פתחי' יש לגיהנם א' במדבר וא' בירושלים וא' בים. הכוונה כי אף שאני במקום קדוש או להיפך במקום בלתי טהור לא המקום גורם וע"ז נאמר לא המקום מכבד וכו' ויש לו פתח לגיהנם בין אם אנו בירושלים מקום הקדושה בין אם אנו בודדים במדבר בין אם אנו הולכים למקום ימים ונהרות ועוברי ארחות. והנה כמו שיוכל להקציף את הש"י אם לא ישים מתג ורסן לתאוותו רק ילך אחרי שרירות לבו הרע כמו כן רע בעיני ה' אם ימית לגמרי את תאוותיו ולא יהי' בו שום יצה"ר כלל כי לא תהי בראה לשבת יצרה, כמ"ש במדרש "אלי זכיתם הייתם קוראים אש תמיד תוקד עכשיו שלא זכיתם אתם קוראים ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה", כי אם אנו מנצחים את יצה"ר שלא יעבור חק וגבול התורה (ויהי' זכיתם מלשון בהא זכינהו ר"א לרבנן לשון נצחון) אז אתם בעצמכם הייתם מודים להש"י על אשר נתן בכם אש התאוה והייתם מבקשים שלא יכבה לנצח כדי שתקבלו שכר על כבישתה, אבל אחרי שלא זכיתם להיות מן המנוצחים ואדרבה אתם המנוצחים ממלך זקן וכסיל ואולת אדם תסלף דרככם ועל ה' יזעף לבכם להיות קובלים אש שלח בעצמיתי וירדנה שהמקום גורם שהבעיר בקרבכם אש התאוה אש לא נופח, וז"ש בין בתבערה שאתם מבעירים אש התשוקה בקרבכם עדי היתה לבער בקרבכם כמסוס נוסס וכהמס דונג מפני אש דהיינו שאתם הולכים לגמרי אחרי שרירות לבכם הרע, לזה בודאי מקציפים הייתם את הי, אלא אף בצד שכנגדו דהיינו בקברות התאוה שאתם פורשים א"ע לגמרי מכל תאוות עוה"ז וקוברים אותה אף בזה מקציפים הייתם, כי גם דרך זה אינו ישר בעיני ה' רק דרך הממוצע:

ועתה ישראל מה ד' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך וכו' אר"ח הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר מה ה' אלקיך שואל מעמך ופריך אטו יראה מלתא זוטרתי היא והכתיב יראת ה' היא אוצרו אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד, ומשני אין לגבי משה מילתא זוטרתי היא. מדקדקין הלא הך קושיא דאטו יראה מילתא זוטרתי הי' יכול להקשות אקרא גופי' דמוכח דמילתא זוטרתי היא ולמה הקשה דוקא אמימרא דר"ח. עיין זרע בירך פ' זו. ונראה עפמ"ש לפרש מאז"ל ויהי מורא שמים עליכם לא שנירא מעונש העבירה כי אם מהעבירה עצמה כי ברע הוא עיי"ש. לפ"ז א"ש דאקרא לא הי' יכול להקשות דאפשר לומר דקרא ועתה ישראל דמוכח דיראה מילתא זוטרתי איירי ביראת העונש וקרא דיראת ה' אוצרו דייק ונקט יראת ה' היינו אותה יראה שירא הקב"ה יראת הרוממות, ובפרט לפי מה ששמעתי ומטו בה משמי' דהגאון הצדיק בעל ישמח משה ז"ל דכתיב והלכת בדרכיו שכל איש ישראל יעשה מה שהקב"ה עושה ואז נכון לבו בטוח שלא יחטא אבל ביראת שמים לא יכול האדם להדמות לבוראו ית"ש דהא הוא כביכול אין לו י"ש, וז"ש ועתה ישראל מה ה' אלקיך כל מה שהוא שואל מעמך שגם אתה תעשה כן כ"א ליראה את ה' את זה לא תוכל לעשות כמוהו ודפח"ח. אבל אם הכתוב איירי ביראת שמים כנ"ל מה שהקב"ה ירא שלא נטמא את נפשותינו ח"ו אי אפשר לפרש קרא הכי, אע"כ דהקרא איירי מיראת העונש, וכ"ז לולא דברי ר"ח אבל כיון שהוא דייק בלשונו והוכיח מן הפסוק הזה דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים דייקא, אלמא דהוא מפרש קרא אף איראת שמים מה שהוא ית' גם זה