לוח ארז החדש שצה

שהכל נהיה בדברו, שדברו של אדם מישראל האמור למעלה הוא המהוה ומקיים את הכל לטוב ולהיפך ח"ו בהתקלקל דבורו, כמו שהוא בורא נפשות רבות ע"ד את הנפש אשר עשו הנאמר באאע"ה. כמו כן הוא בורא ג"כ חסרונם והפסדם. ע"כ כדי לקיים את העולם ולא להפסידו צריך לברך על כל דבר ודבר כמ"ש כל הנהנה בלא ברכה גוזל לכנסת ישראל, ח"ש ואכלת ושבעת אף אם לא תאכל אלא כדי שביעה די סיפוקך ההכרחי והי' מקום לומר שע"ז א"צ לברך כי מזונות בדין הוא נותן לך כנ"ל ובכ"ז אתה מחוייב לברך, והטעם על הארץ הטובה אשר נתן לך בשביל שכל הארץ שלך הוא ועל ידך מתקיימת ומאחר שנבראת לספר תהלתי ית' ע"כ ע"י ברכתך אתה מקיים את התכלית אשר בעבורו נוצרת ועי"ז אתה מקיים את כל הארץ אשר נתן לך ברשותך וברצותך מהרס וברצותך בונה:

ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך – מכאן אמרו כל המתגאה כאלו כופר בעיקר הכוונה כי איך יתגאה האדם אם יודע כי לא לו הגבורה והחכמה והעושר כ"א הכל מתנת חנם מאת ה' הוא ית' נתן והוא יכול ליקח בכל שעה ואיך יתגאה בדבר שאינו יודע אם יתמיד בקיומו אע"כ שהוא כופר ח"ו בהשגחת הבורא ית"ש:

והיה אם שכח תשכח וגו' העדותי בכם היום כי אבד תאבדון כגוים אשר אני מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול ה' אלקיכם מ"ש מתחלה אבד תאבדון ואח"כ עוד הפעם תאבדון נ"ל עפ"י מדרשם ז"ל חטאו בכפלים ולקו בכפלים עפמ"ש באוה"ח בפרשתנו לפרש פ' וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בני כן ה' אלקיך מיסרך כי כשאדם רואה בן אחרים הולך בדרך עקלקלות לא יכאב לבבו ולא יחיש לו אבל אם בנו עצמו ובשרו ילך בדרך לא טוב לבו הימה עליו כן ה' אלקינו לכל האומות אינו חש כ"כ קלקולם אבל עלינו בניו יהמה לבו כביכול אם כחטא, וז"ש וידעת עם לבבך כמו שאתה יודע ומרגיש אם בנך יסור מדרך הישר כן ה' אלקיך מיסרך להועיל, א"ד ז"ל. ולפ"ז כשישראל חוטאים חטאם בשפלים הא' שחטאם כחטא שאר האומות והכביד עוונם עוד על שהם בנים למקום ע"כ כפלים לתושי' להתיש כחם שהם מכאובים לב אביהם שבשמים, ע"כ ג"כ לקו בכפלים, וז"ש אם שכח תשכח העידותי בכם כי אבוד תאבדון שתי אבדות לוקין בכפלים, ומפרש והילך החטא הא' כגוים אשר אני מאביד מפניכם כן חטאתכם עכ"פ כבדה חטאתם ועוד יתר שאת לפתח חטאתכם אשר תרבצו תחת משאו עקב אשר לא תשמעו לקול ה' אלקיכם אשר הוא אלקיכם ואביכם ביחוד ואתם ממרים בו ע"כ שתים רעות עשו עמי. או יאמר עפמ"ש שישראל הם בטבע המעט מכל העמים ולא יוכלו להתקיים רק בהשגחת ה' עליהם בעינא פקיחא אשר לא ינום ולא יישן, ועיי' רש"א ח"א כתובות הביאונוהו בפ' פנחס ע"כ שאר הגוים שיוכלו להתקיים בדרך הטבע אם רוצה הש"י להענישם צריך לפעול חדשות להומם ולאבדם אבל בישראל נאמר והסתרתי פני מהם וממילא והיו לאכול. ואחרי שהש"י לא לבד שמסיר השגחתו מהם בחטאם אלא אף מעניש אותם בידים ככל הגוים א"כ לקותם בכפלים, כי מדרך הטבע בלי השגחת ה' עליהם כבר ילכו ח"ו לאיבוד עוד זאת ידו כוו' להענישם ככל הגוים בידים. וז"ש אם שכח תשכח אז אבוד תאבדון בכפלים אתם לוקין, ופי' הדבר כגוים אשר הם קיימים ע"פ דרך הטבע ואני צריך לאבד אותם בידים כי הטבע בעזרם ותומכם כן אתם תאבדון מעצמכם מבלי שום מעשה בפועל מצדי וא"כ אם ידי תגע בכם לרעה אז איבוד כפול ומכופל יש אצלכם ח"ו:

וידעת היום כי ד' אלקיך הוא העובר לפניך אש אוכלה הוא ושמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר ה' לך – הכוונה כי ישראל לבדם בכחם לא יוכלו לכבוש עמים גדולים ועצומים מהם אשר נפל פחדם ואימתם על כל העמים אשר סביבותיהם כ"א יד ה' עשתה זאת והוא הנלחם להם ועכ"ז עליהם ללמד ידם לקרב ולעשות מלחמה, והטעם כדאיתא במדרש גבי גאולת מצרים ואעבור עליך וגו' ואת ערום ועריה מן המצוות ונתן להם דם פסח ודם מילה שע"י מצות הללו יזכו שהש"י יעשה להם נפלאות ונסים כן הי' בבואם לארץ ישראל ממרים היו במדבר ע"כ נתן להם מצות התלויות בכיבוש כדי שעי"ז יזכו לחזות בנועם ה'. והנה מה שנמשל הקב"ה לאש כתבו המפרשים כמו שהאש אינו מכלה עצם ועצם בשוה כ"א כפי שיש הכנה חום הטבעי כמו כן יכלה האש מהרה מעט מעט או חיש קל כעופרת וגפרית יבער מהרה יותר מדבר אחר