לוח ארז החדש שצד

וזהו "דע מה למעלה ממך" הכוונה ממך תוכל לדעת מה למעלה שאם רוחך ונשמתך מסכים לעשותו בודאי גם למעלה בקודש רוח המקום נוחה הימנו, כי הרוח אשר בלב האדם מתרגש בקרבו וקול דודי דופק, ומה גם אם יסורין באים על האדם אז ישוב ונחם ומרגיש בלבבו כי באו עליו הנגעים על אשר סר מדרכי ה', וז"ש וידעת עם לבבך אתה מרגיש ומבין את זאת בלבבך שה' אלקיך מייסרך ומלמדך להועיל:

ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך י"ל עפמ"ש בילקוט פ' בראשית "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד והנה טוב זו מלכות שמים מאד זו מלכות הארץ שהיא תובעת עלבונן של בריות שנאמר אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי" והוא פלאי. ונ"ל פירושו כי רבים אומרים שהעולם היא רע והם כת פעססימיסטען אחרי שמצודה פריסה לרגלו ובכל עת ועונה יוכל להכשל בחטא ופגע רע ע"כ טוב לו שלא נברא, אבל באמת נמנו וגמרו טוב שנברא כי ע"י שהקב"ה נטע בלבות האנשים יראת שמים וגם הוא משגיח בעינא פקיחא על עלילות מצעדי גבר כבר אבד מהעולם שם רט, וזהו וירא אלקים את כל אשר עשה, שאם הי' העולם נעזב ח"ו למקרי ופגעי הזמן ולא הי' שכר ועונש ויעשו אדם כדגי הים גדול בולע את הקטון אז בודאי הי' העולם רע אבל וירא אלקים את כל אשר עשה שרואה ואיני מסיר השגחתו מבריותיו, עי"כ והנה טוב. אמנם לשון טוב אינו מוחלט שהוא טוב בעצם רק ברצותינו לומר על דבר שהוא בלתי רע בע"ע מוכרחים אנו לומר שהוא טוב כי אין בלשון שם מונח על לא רע כ"א טוב, אבל אם נרצה לומר שהוא טוב בעצם ולא רק שאינו רע אז אנו אומרים טוב מאוד וכוונתנו בזה שלא לבד שאיננו רע כ"א הוא הך טוב בעצם, אבזאלוט גוט. והנה אחרי שרבים פורקים מעליהם עול מלכות שמים א"כ עדיין לא היתה הארץ טוב בעצם אחרי שמי שאיננו ירא שמים יוכל לגזול ולחמוס, אבל הקב"ה שם בארץ מלכים ושופטים אשר לצדק ימלוכו ויענישו את החוטא נגד חוקי החברה ועי"כ נוכל להחליט שהארץ לא לבד שאינו רע כ"א גם טוב בעצם, וז"ש טוב מאד זו מלכות הארץ שהיא תובעת עלבונן של בנ"א כנ"ל. והנה מאתו ית' לא תצא הרעות וגם מזה מוכח שהארץ טוב אחרי שהש"י אומר על עצמו אנכי עשיתי ארץ ומוכח שהוא טוב כי מהטוב האמיתי יבוא אך טוב וחסד, ומסיים הקרא ואדם עליה בראתי, עי"כ נעשית הארץ טוב מאד, ע"י שבראתי אדם גדול שמושל עליה, והנה אכילה ושביעה מביא את האדם לחטוא ולעבור חק גדר ועי"כ אפשר לטעות ולומר שהארץ לא טובה, אבל אם אנו מברכים להש"י על כל הנאה שנותן לנו בזה ניתן גדר לפורצים ונוכל להחליש שהארץ טובה, וז"ש ואכלת ושבעת ואם אח"כ וברכת את ה' אלקיך אז תראה כי טובה הארץ אשר נתן לך:

ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך– י"ל עפמ"ש במד"ר פרשתנו בפסוק שמע ישראל אתה עובר היום. הלכה אדם מישראל השותה מים לצמאו ר"ט אומר מברך שהכל נהיה בדברו רבנן אמרי בורא נפשות רבות וחסרונן". ממה שלא אמר תחלת הברכה ברוך אתה י"ל שרומז עפמ"ש בתיו"ט בברכות הובא לעיל פ' ואתחנן שע"כ מברכין בבהמ"ז נברך אלקינו שם מדה"ד ובברכת התורה ברכו את ה' שם הרחמים משום דמזונות צריך הש"י כביכול ליתן לנו עפ"י הדין כיון דיהיב לן חיי מההכרח ליתן לנו מזונות, אבל התורה נתן לנו רק בתורת נדבה חסד ורחמים עיי"ש. והנה אם האדם שותה מים לצמאו שהוא דבר היותר הכרחי לאדם להחיות את נפשו ואינו מבקש מטעמים ומזרקי יין לעדן את בשרו רק מסתפק במועט האפשרי שא"א להתקיים בלעדו. לכאורה עבור זה אין צורך לברך להודות ולהלל את הנותן ית"ש אחרי שמגיע לאדם כן מצד הדין וכנ"ל, אלא בשביל שכל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל כמאז"ל בפ' בראשית ברא בשביל ישראל שנקרא ראשית ונאמר עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו, נמצא שע"י שישראל מברכים ומהללים להש"י כרצונו ית' שיספרו תהלתו ועי"ז נתקיים העולם כולו כמ"ש לעיל לפרש כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע עיי"ש. ולהיפך כשישראל ח"ו חוטאים בלשונם גורם חורבן והריסת העולם כי על פיהם ישקו כל העמים כידוע, ע"כ אף על הדבר ההכרחי ביותר צריך לברך וז"פ אדם מישראל אף ששותה מים לצמאו בכ"ז מברך בשביל