לוח ארז החדש שפו

וז"ש ע"כ אמרתי ושמרתם ועשיתם בכוונה הנ"ל כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים ורק באופן זה תוכלו להראות חכמתכם אשר יאמרו בגוים רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ואינם עושים רק בחכמה להכין מכל דבר צידה לחייתם וזהו שרק חכמים ונבונים בהשכל ודעת לעשות בכל מלאכת מחשבת אשר בה יקוו להוציא מחשבתם לרכוש רכוש אל הפועל ורק השכר הוא אצלם במעלה רמה ונשגבה ע"כ לא יתעסקו אלא בחכמות המחיות את בעליהן הנקראות "בראטשטודיען" והם נבונים להוציא דבר מתוך דבר רצוני להוציא תועלתם מן לימוד החכמה אבל בדבר שלמעלה מן התועלת אין להם לב. אבל ע"י הלימוד הנ"ל נסתתמה טענתם:

רק השמר לך וגו' – במשנה דאבות פ"ג. "כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך יכול אפילו תקפה עליו משנתו וכו'". הכוונה י"ל ע"פ הפ' בתהלים "נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי". כי האמצעי אשר על ידו לא ישכח את התורה אשר למד הוא שילמוד ע"מ לעשות ואז בכל עת ועת כשיעשה דבר מה וישאל עצת התורה אם נכון לעשות או לא אז לא ישכח פקודי ה' אחרי כי בכל דרכיו עושה ע"פ עצת התוה"ק. וזהו נפשי בכפי תמיד כלומר בכל מעשה ידי אני אזכור גם את נפשי ועי"כ ותורתך לא שכחתי. וזהו כוונת הש"ס עירובין נ"ד. ערוכה בכל ושמורה אם ערוכה היא ברמ"ח אבריו היא שמורה בלבו של אדם. הכוונה כנ"ל אם כל מעשה אשר יעשה באבריו יערוך ע"פ דרכי התורה אם ראוי ונכון ע"פ דרכה אז הוא שמורה בלבו של אדם. וע"ז נאמר קשרם על אצבעותיך שיקשור דברי התורה על מעשה ידיו. וי"ל בזה מד"ר פ' בחקותי "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך אמר דוד בכל יום הייתי מחשב והולך לבית פלוני אני הולך למקום פלוני אני הולך והיו רגלי מוליכות אותי לבית המדרש". הכוונה כנ"ל כי גם דרכיו האנושים עשה כ"כ בהשכל ובתבונה כנאמר ויהי דוד לכל דרכיו משכיל עד שגם דרכיו האנושים הי' מעריך מתחלה אם ראויים ע"פ דרכי התירה לעשותם וממילא גם רגליו היו מוליכות אותו לביהמ"ד ומעתה הכוונה מבוארת. והנה הטעם שהשכחה מצויה במי שלומד ואינו מקיים הוא על שהדברים אשר לא יושגו ויובנו רק בכח השכל והתבונה נקל לשוכחם לא כן אם כבר עשה מהם מעשה אז לא ישכחהו. וז"ש רק השמר לך ושמור נפשך מאד אם תרצה לשמור את נפשך לא די שתשמור דברים הרוחניי' כ"א גם בלכתך בדרכך אף שאתה עוסק בצרכיך הגופניים צריך אתה בעת ההיא לשמור את עצמך וזהו השמר לך, כי מה שרק בעיניך השכליים ראית ועוד לא עשית מעשה על פיהם אותן הדברים תשכח בקל:

השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה' אלקיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל י"ל ע"פ הפסוק כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני ה' אלקיך להכעיסו, כי עינינו רואות כל המספחת שפשתה בקרב עמינו מקיר המשחת הי' כי מתחלה רצו להתדמות לעמים ולהיות כמוהם אז התערבו בגוים ולמדו מעשיהם לעשות כל אשר לא צוה ה', וזהו אחרי שנושנתם בארץ אז מתחלה ועשיתם לכם פסל תמונת כל אף שלא תהי' כוונתם להרע בכ"ז תרצו להתדמות ולשוות במעשיכם בגוים ההם אשר אתם יושבים בקרבם ולבסוף יסתעף מזה ועשיתם הרע בעיני ה' לא בעבור התדמות כ"א להכעיסו ח"ו. אבל באמת אוולת הוא מי שרוצה להתדמות כי לא יוכל אם גם חוטא וכופר בכ"ז העמים עוד ילעגו לו שהוא ישראל אם גם יעשה כל תועבת ה' מ"מ אע"פ שחטא ישראל הוא בעיניהם והוא ע"י ברית מילה החתום בבשרו אשר אי אפשר להעבירו מעליו, א"כ אחרי שלא יועיל לו להפיק רצון מן העמים למה ימיר כבודו בלא יועיל וז"ש השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה' אלקיכם הוא ברית קודש בבשרו עי"ז לא תשכחו שאתם יהודים בכל אופן ועי"כ ועשיתם לכם פסל תמונת כל לא תרצו עוד להתדמות בלא יועיל:

כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך. הכוונה כמו שכל איש יחיד צריך לזכור תמיד את הימים מקדם ימי אבותיו אשר חיו בתורה וביראה ועי"כ יתלהב גם הוא ללכת בדרכיהם, כמ"ש אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא וגו' כמו כן כל אומה צריכה לזכור תמיד את