לוח ארז החדש שפה

חיים תדובקו בית ישראל. עוד די"ל עפמ"ש כל מי שיש לו מזונות היום ודואג על מחר הוא מקטני אמנה. ובאמת צריך לבטחון כזה דיבוק גדול אמיץ וחזק בה' שיאמין מאן דיהיב חיי יהיב מזוני ויאמר ברוך ה' יום יום לזה אמר ואתם הדבקים בה' אם תהיו דבוקים בקשר עליון עם עילאה דעילאה ית"ש אז יהא במחשבתכם כאלו אתם חיים רק היום ולא תדאגו ליום מחר:

ואתם הדבקים בד' וגו' י"ל עפמ"ש במק"א לפרש מ"ש כוכב אחד שמו רעה מורה על דם והפכו הקב"ה לדם מילה, א' מטעמי המילה לנטוע האהבה והאחדות בין העם כולו החתומים בחותם אחד ובאים בברית יחד והאחדות הוא מקיים אותנו נגד כל הקמים עלינו ומתנפלים בידים שופכות דם על צאן מרוטה והקב"ה מהפכו לטובה ע"י דם מילה המסבב אחדות בינוני. ופירשתי עוד הפ' ויבואו מדבר סיני ואז"ל שבו ירדה שנאה לאוה"ע ועי"כ ויחן שם ישראל כאיש א' חברים בלב אחד וכ"ז שאחדות בינינו לא יוכלו צוררינו להרע לנו, וז"ש ואתם הדבקים עי"כ שאתם דבקים איש באחיו עי"כ חיים כולכם היום גם היום הזה אף שבכל יום עומדים עלינו לכלותנו בכ"ז ע"י אחדותנו הקב"ה מצילנו מידם:

מסורה ואתם פרו ורבו. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. ואתם הדבקים וגו'. כי באמת אמרו חוש המישוש חרפה הוא לנו אבל קידם החטא נאמר ויהיו שניהם ערומים ולא יתבוששו, כי מי שמכוין במעשה זו לש"ש לקיים מצית פרו ורבו או להעמיד תולדות היא מוציא יקר מזולל וקדוש יאמר לו כמ"ש הראב"ד בס' בעה"נ בשעה"ק ע"כ איש ואשה שזכו שכינה ביניהם והי' הנקלה כנכבד כשארי מצוות שבתורה כמ"ש רז"ל בפסוק ומספר את רובע ישראל שע"ז נסמית עינו של אותו רשע, וז"ש ואתם פרו ורבו אין אתם צריכים לפרוש לגמרי ובכ"ז ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש תקראו אבל בתנאי ואתם הדבקים שהדיבוק והחיבור כמער איש ולויות יהי' בד' אלקיכם לשם שמים:

ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלקי לעשות כן בחרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה ושמרתם ועשיתם ופירש"י ושמרתם זו משנה ועשיתם כמשמעו. וכ' עפמ"ש קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך, כי לימוד התורה איננו לבד רק מצוה כדי שנדע כדת מה לעשות ולשמור מצוות ה', כ"א גם בשכבר נדע למדי כל מצוות ה' בכ"ז הלימוד בעצמו הוא מצוה כשאר מצוה שבתורה, וז"ש קשרם על אצבעותיך אם גם כבר קשרת את כל דברי התורה על אצבעותיך הם כלי המעשה וכבר ידעת דת ודין להבין להורות בכ"ז אתה מוזהר שלא תפסק מלימודך תכתבם על לוח לבך משם לא ימחו לנצח. הראי' לזה שהרי אף המצות שאינן נוהגות לע"ע בכל זה מחוייבים אנחנו ללומדם כמ"ש כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה, אלמא דאין הלימוד רק בכדי לידע לעשות לבד, ואמרו דרוש וקבל שכר, וע"כ ראינו שמ"ר לימד דעת את העם במצות התלויות בארץ אף שידע שהוא לא יקיים אותן בכ"ז הלימוד בעצמו מצוה. ומזה נלמוד כנ"ל שאף שידענו כבר אופן עשיית המצוה בכ"ז לא נחדל לעסוק בתורה יומם ולילה, וז"ש ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים וגו' אף שאין צריך לעשותם רק בקרב הארץ ואין כאן אצלי לימוד בכדי לעשותו, ובע"כ שהלימוד בעצמו מצוה ע"כ גם אתם תעשו כמוני ושמרתם ועשיתם, ושמרתם זו משנה גם אז לא תפסיקו פומייכו מגירסא אף שכבר ועשיתם לעשות בפועל, והוסיף לאמור כי האומות יונו את ישראל ויאמרו שאנחנו כל דעתנו רק התועלת (פראקטיש) אבל לדבר שאין תועלתו נראה לעין והוא הנקרא (אידעאליסמוס) עבור זה אין לב ישראל מרגיש, ואף שיכולים אנו להכות על קדקדם מלימוד התורה שהוא לנו לחוב היותר גדול ומקודש ולא נצמח לנו ממנו הנאה ותועלת גופני רק רוחני ועיוני ואין לך אידלאליסמוס גדול מזה, בכ"ז יאמרו בגוים שגם מזה בל תנח ידינו רק בעבור תועלת המקווה אחרי שאנו מאמינים שבזכות המצוות שאנו עושים אנו חיים וקיימים כמו שהובטחנו פעמים אין מספר בתוה"ק ע"כ לימודינו בתוה"ק הוא ג"כ בשביל שנדע מה לעשות ונזכה ע"י המצוה לחיי עולם, אבל אם נעשה כנ"ל שגם אחר שנדע כבר בטוב מעשה המצות בכ"ז נכתב את דברי התוה"ק על לוח לבנו וגם מצות שאינן נהוגות עתה גם בהם נחקור ונדרוש אז תאלמנה שפתי שקר הדוברות על ישראל בגאוה ובוז