לוח ארז החדש שפב

פ' האזינו האזנה היא מקרוב ושמירה מרחוק. והנה מי שצועק ובוכה לפנים ולבו בל עמו ולא נשמע רק קולו אבל הוא עצמו לא נשמע כי רק מן השפה ולחוץ ידבר לא כן מי שדבריו יוצאים מלב נשבר ונדכה אז לא לבד קילו ישמע כ"א הוא בעצמו וקרוב ה' לנשברי לב ע"כ קרוב ה' למי ששב באמת ולב שלם ורחוק ממי שרק שפתיו אתו ולא מלב יבכה על חטאו, וז"ש ותשובו ותבכו לפני ה' אבל ולא שמע ה' לא הי' קרוב לכם דשייך בזה לשון שמיעה מרחוק כנזכר כי לא רצה לשמוע מה שהי' רק קולכם ולא אתם בעצמכם הבוכים ושבים. ומטעם זה נמשך שגם לא האזין אף לקרובים אליו ושבים בכל לב עד שהי' יכול להאזין אליכם בעצמכם ולא רק קול דברים בעלמא בכ"ז הסיר אזנו משמיע בעבור שרבים לא נתנו עליו אלא בקולם והי' צריך לשמוע על הרחוק ממנו בכליותיו ועי"ז לא האזין גם לקרובים:

אוכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם כי ד' אלקיך ברכך בכל מעשה ידיך עיי' רש"י ורמב"ן לפרש הך נתינת טעם. ול"נ עפ"מ דדייק למימר תרי זימני מאתם י"ל דרמז למאי דאיפלגו ר"י ור"ל אי בישראל כסף קונה או משיכה ולא מכרעא הלכתא כמאן ואמרינן בבכורות מדישראל בכסף נכרי במשיכה ולמ"ד ישראל במשיכה נכרי בכסף לפ"ז י"ל דקרא דייק כר"ל דבישראל משיכה קונה ולא כסף והיינו דקאמר אוכל תשברו מאתם שהם נכרים וגם מ"ש מאתם בכסף אבל אם תקנו מישראל אין אתם קונים בכסף רק במשיכה. וי"ל דה"ט דישראל מישראל אינו קונה בכסף אחרי שישראל ידע ועמי התבונן כי לי הכסף ולי הזהב נאום ה' א"ל האיך אפשר לומר ע"י שישראל נותן לישראל אחר כסף דמי החפץ יקנה אותי הלא ידע שלא לו הכסף וכל היכא דאיתי' בי' גזא דרחמנא איתי' א"כ לא נתן ולא לקח מאומה כי ממנו הכל ומידו ית' ניתן לו. אבל כשעושה משיכה ומכניסו לרשותו שפיר קונה כיון שהכניסו לביתו וחצרו ויצא מרשות האחר ובא לרשותי, כמ"ש כי"ב בתשובות זקני ח"ס חיו"ד ליישב ד' הרמב"ן ז"ל שאף קודם מתן תורה טרם שגילתה התורה הקניינים בכ"ז כשבא הדבר לרשותו בודאי קנאו עיי"ש סי' ש"י. אף שאינו דומה ממש להתם מ"מ טפי יקנה משיכה מכסף, אבל מגוי שפיר יקנה בכסף אחרי שלגוי בדעתו כחו ועוצם ידו עשה לו חילו ורכושו א"כ אף שלישראל אין כסף נחשב בעיניו לשלו מ"מ כיון שלגוי נחשב שלו אזלינן בתרי'. כעין שכתב המ"ל ה' אישות לענין קידושין אי שוה פרוטה לאשה אף שלאיש אינו שוה עיי"ש. ולפ"ז היינו דמסיימי קראי מאתם תשברו בכסף אבל לא מישראל, ונתן טעם לשבח בזה כי ה' אלקיך ברכך ואתה ישראל יודע אתה כי רק ברכת ה' היא תעשיר והכסף שלו הוא ע"כ א"א לך לקנות מישראל אחר בכסף רק מאתם תקנו בכסף:

האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים רפאים יחשבו אף הם כענקים והמואבים יקראו להם אמים כבר האריכו רש"י ורמב"ן מדוע לא יירשו את ארצם. וי"ל שהקב"ה לא רצה להורישם רק גוים גדולים ועצומים למען הראות חיבתו לישראל כחו ועזוזוו, אבל אומות יגעי כח אין מכבודו וכבודם להורישם מפני בנ"י, וז"ש הן אמת שלפנים ישבו בה האמים אומה איומה ונוראה עם גדול ורב ורם, אבל לע"ע כבר סר צלם וכחם עד שגם רפאים כמו בעמק רפאים ינוח והם רפי הכח גם הם יחשבו לע"ע בארץ ההיא כענקים והמואבים לרוב חולשת כחם יקראו גם להם אמים שמטילים אימה על הבריות, אבל באמת אינם כבר גבורים ע"כ לא נאה למלך הכבוד להורישם:

היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים– רש"י ציין על תחת כל השמים מלמד שעמדה חמה למשה ביום מלחמת עוג ונודע הדבר תחת כל השמים, והוא דלא כש"ס ע"ז ותענית דיליף לה בגז"ש דתת או אחל, ונראה כי כתיב אשר חלק ה' אותם לכל העמים שאוה"ע יראים מהשמים וכל צבאם כמ"ש מאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה, אבל כשרואים שהצדיק גוזר על השמש וירח אז תחת אשר מתחלה יראו את השמים ראו כל עמי הארץ את הצדיק כי שם ה' נקרא עליו ויראו ממנו, וז"ש היום הזה אחל תת פחדך ויראתך שייראו ממך, תחת במקום אשר יראו ורהו עד עתה מפני כל השמים, ויהי' תחת כמו עין תחת עין וכדומה הרבה: