לוח ארז החדש שפא

נחלת אבות, אלא שהקב"ה צוה להם בכ"ז שיעברו חלוצים ומזויינים כדי שבימים הבאים כשיבואו ללחום מלחמת הרשות ארץ לא להם יהיו מלומדים בתכסיס מלחמה ע"כ צוה אותם גם עתה להלחם כדרך אנשי מלחמה אף שלא הי' מן הצורך, וז"ש ראה נתן ה' לפניך את הארץ והיא כבר שלך מאז ומקדם ובכ"ז צויתיך עלה רש תירש במלחמה את העמים היושבים בה והטעם היא שתהא מורגל ללחום ביום קרב ולעתיד לא תירא ולא תחת:

אנה אנחנו עולים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדולות ובצורות בשמים, וכתב רש"י ז"ל דברו הכתובים בלשון הבאי ונראה עפמ"ש לעיל לפרש הפ' ארץ אוכלת יושביה כי א"י הקדושה לא תקבל אנשים בלח בעלי מעלות רמות ונשגבות כמ"ש ולא תקיא הארץ אתכם וגו' והעם היושב בה צריך לילך תמיד מעלה במדרגת השלימות ע"כ אמרו ארץ אוכלת ומכלה היא את יושביה הרוצים לישב בשלוה ולא להוסיף בכל יום במעלה בקודש. ופירשתי ג"כ מאז"ל אתם בכיתם בכיי' של חנם היינו חנם בלי מצות כי לא רצו לקבל עליהם קדושת א"י ורוב המצות התלויות בה עיי"ש. ולראי' שא"י מקודשת יותר משאר ארצות שמצינו שארז"ל על פ' בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר שאמר הקב"ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלים של מטה ומסתמא יש ג"כ א"י של מעלה מכוון נגד א"י של מטה, וכמדומני שנמצא כן בספרים, מה שלא נמצא כן לכל הארצות שיהא כנגדם ארצות בשמי מעלה רק קדושת א"י גרמה שא"י שלמעלה מכוון נגד שלמטה, וז"ש אנה אנחנו עולים א"א לנו לעשות כ"כ במעלה עליונה כי אחינו המסו את לבבנו באמרם עם גדול ורם ממנו, שממנו ומעצמינו צריך להיות עם גדול ורם ונשא במדרגה העליונת האפשרית אם אנו באים לארץ הקדושה ואין בחפצנו ויכלתנו להגבוה עוף כ"כ כמלאכי עליון שיהי' אנחנו בצדקותינו הנפלאה עם גדול ורם. וראי' לזה שא"י היא מקודשת כ"כ שהרי ערים גדולות ובצורות שישנם שמה לא לבד על הארץ מתחת הנה הנם כ"א גם בשמים ממעל מכוונות כנגדן מכון לשבתו ית' ע"כ א"א לנו לעלות:

גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבוא שם יהושע בן נון העומד לפניך הוא יבוא שמה כי רמב"ן ז"ל אף שמרע"ה לא מת בחטא מרגלים כוונתו לרמז על חטא מי מריבה כי חושב כל הסבות שמנעו ביאת הארץ עיי"ש. ואכתי לא ידענא רמז בקרא על חטא מי מריבה, ונראה אחרי שלרוב המפרשים חטאו של משה במי מריבה הי' על שאמר שמעו נא המורים ודבר אתם קשות, ואחרי ידענו כי דיבור בכ"מ לשון קשה ואמירה לשון רכה, ז"ש גם בי התאנף ה' בגללכם "לאמר" על שהי' לי לומר לכם בלשון רכה אימרי יאה ולא עשיתי כן זה חטאי ופשעי, אלא דיש ע"ז התנצלות ע"ד אז"ל ת"ח דרתח אורייתא מרתחא לי', רק כ"ז באיש בינוני אבל במרע"ה אשר ירום ונשא וגבה מאד מכל האדם ע"כ סביביו נשערה דקדק עמו הקב"ה. ועוד אחרי שהוא הי' עניו ומעביר על מדותיו לא הי' לו לקצוף ולהתעבר על ישראל ע"כ גדול עונו מנשוא לפי ערכו הרם. ולזה אחרי שהקדים התאנף ה' בי לאמר הוסיף לפרש |גם אתה" אחרי שאתה קטן בעיניך עד שאתה רק גם וטפל ע"כ לא הי' לך לקצוף. ועוד לפמ"ש לפרש פ' וישח אדם וישפל איש, בשביל שמרע"ה הי' עניו ביותר ע"כ כבד עליו לרעות את עם ה' כי צריך לנהוג נשיאותו ברמה לזרוק מרה בתלמידים ע"כ אמר הש"י גם אתה אחרי שאתה עניו ביותר לא תבוא שם כ"א יהושע העומד לפניך אשר לא יסיג לאחור מפני עניוות כמוך כ"א הוא עומד לפניך הוא יבא שמה. ועוד לפמ"ש בביאור המאמר אם הרב דומה למלאך ה' צבאות שהוא עומד ואינו מבקש להלוך קדימה אז יבקשו תורה מפיהו כמש"ש על מעשה דהלל שהי' הולך לגמול חסד עם נפשו עיי"ש. ע"כ מרע"ה שמגמתו היתה להלוך מעלה למעלה בקודש לא יוכל להיות ראש ומורה אבל יהושע עומד לפניך שהוא עומד ואינו רוצה להלוך הוא יבא שם:

ותשובו ותבכו לפני ה' ולא שמע ה' בקולכם ולא האזין אליכם. יכתב הרמב"ן ז"ל שע"כ לא הועילה תשובתם מפני שהי' גז"ד שיש עמו שבועה ואינו נקרע. ול"נ אחרי שלא שבו רק מיראת העונש ע"כ לא נתקבלה תשובתם וכ"כ בספורנו ואף שהיו הרבה מהם שבודאי שבו בלב ונפש בכ"ז מאחר שהיו בתוכם גם השבים רק מחמת יראה וגם הי' גז"ד שיש עמו שבועה ע"כ בהדי הוצא לקי כרבא ולא שמע לקולם. וידועים דברי מדרש