לוח ארז החדש שעז

ספר דברים אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל במד"ר הה"ד מוכיח אדם אחרי חן ימצא מזוחליק לשון. י"ל עפמ"ש לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה. ופי' ב"ל דרוש מ"ט שאף שהוכיחו את דלת העם בכ"ז את הראשים וגדולים היו שרי' כאילים ראשו של זה בצד זנבו של זה הם בעצמם לא הוכיחו זא"ז עייש"ה. והנה מוכיח שמוכיח רק לרשע מומו אבל אם רואה באדם גדול מחסיר ומגרעת יעצור במלין וכף ישים לפיו ויהי כמחריש, אז ישנאו בשער מוכיח, כי יאמרו לו מה לך לשלוח פיך ולשונך כחרב חדה רק בנו ותעלים עיניך מן הגדולים ממנו אשר גם הם יחטאו ועינים לך ולא תראה בראתם, אבל אם לא יכיר פנים במשפט התוכחה וכקטן כגדול ישמע ממנו דברי תוכחה ומוסר ולא ניכר שוע לפני דל אז דבריו יעשו רושם וימצא חן וכבוד בעיני שומעיו אחרי רואם כי ברוח שפתיו ימית רשע ולא יחת מפני כל והנה מרע"ה דברי תוכחתו נאמרים אל כל ישראל שוה ומשוה קטן וגדול, כמ"ש בכל"י ומלאכת מחשבת שז"ש אלה הדברים אשר דבר אל כל ישראל אף החשובים הנקראים בשם ישראל אשר בו יתפזרו בכ"ז הוכיח אותם, והצדיק נקרא הולך אחרי ה' כי הוא מקיים ומ"ש אחרי ה' אלקיכם תלכי, וז"ש מוכיח אדם אחרי, אם לא לבד שמוכיח אותן שאין אלקים לנגד עיניהם כ"א גם אדם כזה הנקרא אדם אחרי שהולך אחרי ה' ית' ומחזיק בדרכו, זה ימצא יותר חן וחסד ממחליק לשון שלפחות' הערך ידבר בלשון אחרת ובשפה אחרת ולגדולי הערך שלהם יחניף אף אם ירשיעו ובזה י"ל דברי הנביא בהפטרתנו "איכה היתה לזונה קריה נאמנה וגו' כספך היה לסיגים סבאך מהול במים שריך סוררים", כי דרשי חז"ל אקרא צרור הכסף לקח בידו אלו הצדיקים שנקראו כסף. ונאמר שתו ביין מסכתי שדברי תורה ומוסר נקראו יין משמחי לב. ומי שמוכיח בשוה לרם ונשא כפחות ושפל הוא נותן יינו המשמח אלקים ואנשים בלי שום תערובת המחליש כחו, אבל המחליק לשונו לדבר בשפה אחרת אל הגדולים מאשר ידבר אל הקטנים זהו מחליש כח יינו ומשבר כחו ע"י שמערב בתוכו מי החנופ' מים הרעים עד שגם יינו יפיג ריחו וטעמו לא יעמוד בו, וז"ש כספך אלו הצדיקים המה היו לסיגים כי זהבם הטוב מעורב בפסולת ע"י שסבאך הוא משקה הטוב יינו של מוסר ותורה הוא מהול ומעורב במים ועי"כ שריך סוררים. ומ"ש עוד "צדק ילין בה ועתה מרצחים" פי' בכלי יקר דבר נחמד עפמ"ש דקיי"ל בדיני נפשות גומרין לזכות בו ביום ולחובם מלינין עד למחר, והמה עושים להיפך שצדק והוא לזכות המה מלינים את הדין אבל ועתה תיכף ומיד גומרים את הדין מרצחים אם הוא לחובה עיי"ש דבריו כי נעמו. ועפ"י דרכו בקודש נ"ל עפמ"ש בפ' נח כי "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" כי נאמר "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר בנפשו יביא לחמו" ירמוז על הדור הזה אשר כל יגיעתו ומטרת חפצי הוא להשיג כל מחמדי תבל ושבתם ומנגינתם כל היום לאסוף סגולת מלכים ורק אל הארץ יתנו עיניהם לאכול מפריה ולשבוע מטובה, אבל בשביל הדברים השמימים אין כאן תשוקה ונוסף, ע"כ אחרי שרק עפר לחמם ויסודם אשר ממנו יצאו וסופם ותכליתם אשר אליו ידרושו הוא רק העפר הגשמי, ע"כ אם גם שהתוה"ק תעמוד לנגדם ותאמר כי בנפשם הוא פרנסתם באיסור ע"י חילול ש"ק וכדומה, בכ"ז אחרי שרק על העפר והגשמיית יתלו עיניהם, ע"כ גם במחיר לתת נפשם לשחת יביאו לחמם, ע"כ גם הם מסננים את נפשם וחייתם למען יוכלו הרבות לאכול בשר לשבעה בשביל שעיקר מגמתם הוא העפרי, אבל באמת לא יעשה כן בישראל שנאמר ונשמרתם לנפשותיכם שאסור לאדם להביא א"ע לידי סכנה למען יגיע על ידו לתענוגי הבשר, אבל רק בעת אשר הנשמה היא בסכנה שתביא לידי חטא וזוהמא אז צריך להשליך חייתו מנגד עבור קדושת נשמתו כמו בג' עבירות שהחיוב בהם יהרג ואל יעבור, וז"ש "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו" אין אתם רשאים