לוח ארז החדש שעד

והמזויינים אז חלוץ הנעל כנ"ל אינכם כדאי ללבוש מנעל של עור בהמה. והנה לעשות כל תחבולי מלחמה ובכ"ז להאמין כי לא בכח יגבר איש כ"א ימין ד' רוממה עושה חיל דבר קשה הוא למאד ורק איש הישראל אחרי המולו בשר ערלתו ותש כח יצרו הרע והוא עבד נאמן חתום באות ברית קדש ונרצע לאדוניו הוא יכול לזכות למדרגה נפלאה כזו אבל כל הגוים ערלי לב ובשר טחו עיניהם מראות שבעת התאמצם בכח וגבורה בכ"ז רק לד' התשועה וז"ש יצאו בנ"י ביד רמה חמושים ומזויינים זה לא הי' רק לעיני מצרים בעיניהם הי' נראה כאלו ישראל כגוים בוטחים על רוב חילם וכלי זיינם כי רב אבל לפי האמת אינו כן וע"ז בא הרמז שע"י המילה זכו לעלות למדרגה רמה כזו שרק לעיני בשר נראה שיוצאים ביד רמה אבל לפי האמת יודעים שרק ד' נלחם להם:

שם ויסעו מסכות ויחנו באיתם אשר בקצה המדבר יש לרמז כי חג הסכות תבא אחרי יוכ"פ הוא להורות שלא לבד ביום צום תענותינו בעת אשר אנו פורשים לגמרי מתענוגי עוה"ז יוכל האדם להשלים א"ע כ"א גם בימי שמחתינו חג האסוף אשר נאכל מפרי הארץ ונשבע מטובה גם אז ושמחתם לפני ד' אלקיכם ויעבוד את ד' בשמחה כמש"פ מ"ש "מה יפו פעמיך בנעלים. שלא לבד בעת אשר אנו הולכים יחפים חלוצי הנעל צריכים אנו ליפות דרכינו כ"א גם בימות החול וימי המעשה אשר בנעלים ידרכו רגלינו גם אז פעמינו ודרכינו צריך להיות יפה אף נעים וזהו הרמז ויסעו מסכות שאם ישראל עבר עליהם חג הסכות זמן שמחתינו משם תורה יוצאות שלא לבד בעת אשר אנו כמו הולכי במדבר ארץ לא זרועה שא"א ליהנות שם מפרי הארץ יוכל להיות תמים ושלמים כ"א ויחנו באיתם שאוכל להיות תם ושלם אם גם כבר אנו בקצה המדבר שעברו כבר ימי הסיגוף והעינוי אשר כמדבר היינו גם אז איתם ואשלם:

שם ויסעו מאיתם וישב על פי החירות אשר על פני בעל צפון וכו' ויסעו מפי החירות ויעברו בתוך הים המדברה גם בזה יש לרמז כי יאה עניותא לישראל כאז"ל כי כ"ז שצר להם לישראל מאויביהם מסביב אז יחזיקו בתורת ד' ומעת אשר ניתנה להם חירות מן המלכיות והיתה להם הרווחה אף שאינה חירות האמיתית כ"א רק לפנים ולמראית העין נראית כחירות אבל אשר לפניו נגלו כל תעלומות הוא הקב"ה שיודע צפונות הוא יודע שרק בד' ישראל נושע תשועת עולמים אם יבוא גואל צדק לקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ אז יאמר די לצרותינו אבל כ"ז שאנו גולים בין האומות החסד שעושים לפעמים עם ישראל לתת להם חירות הוא רק כענן בקר משכים הולך אבל האדם אשר יראה רק לעינים סובר שהוא החירות האמיתי ועי"ז עוזבים את קדוש ישראל נזורו אחור עד שהקב"ה מביא עליהם מחדש מלך קשה כהמן אשר יעיק עליהם עול קשה ויחזרו וישובו אל ד' ומ"ש ויסעו מאיתם הוא מלשון תמימות ושלימות שנסעו ונפרדו מהתמימות והשלימות ופנו עורף למדרגה זו אשר אמר כאו"א איתם אהי' תם ושלם והטעם וישב על פי החירות בשביל שאו"ה נתנו להם חירות מעט מעול הגלות ודמו בדעתם שכבר אתא בקר אבל באמת טעו בדמיונם שהוא הוא החירות האמיתי כ"א כל החיריות האלו שניתנו להם בקולות וברקים לא היו רק פי החירות ולבם בל עמם לפנים ולמראית העין לפני בעל צפון הקב"ה שהוא יודע עתידות הוא ידע שרק בפיהם יכזבו לאמר לישראל אחינו אתה ובקרבם ישימו ארבם ואח"כ ויסעו מפי החירות שנסעו מזה שלקחו מאתם את החירות הזה שלא היה אלא לפנים ויעברו עוד הפעם ע"י מלך קשה כהמן בחקים התלאות שיעברו על ראשם במדבר מקום ילל וישימון דרך שלשת ימים עפמ"ש יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו וכחי' לפניו שפי' המע' שרומז על הגאולה המקווה השלישית שתהא תשועת עולמים ועד הגיענו ליום השלישי הזה תמיד נלך במדבר ואין כאן חירות אמיתי:

שם ויעל אהרן הכהן אל הר ההר וימת שם פירש"י מלמד שמת בנשיקה עפמ"ש