לוח ארז החדש שעג

יקשה ע"ז הלא נאמר הנה אנכי שולח מלאך לפניך וכו' ולא ישא לפשעכם והאיך יוכל המלאך לנהוג בחסד עם ישראל אבל אחרי שאז"ל גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת והצדיקים יכולים לבטל תוקף דינו של המלאך ע"כ משה ואהרן צדיקי ויסודי עולם עשו עם ישראל לטובה אות ששיתפו את הרחמים עם מדה"ד וכ"כ כ"פ בשם האלשיך והמדרשים שצבאות ישראל המה המלאכים משכתי עליון שציוה ד' לשמרם בדרך וז"ש אלה מסעי בני ישראל שהי' ברוגז גם רחמים שיצאו רק כ' מסעות בל"ח שנה אף שהמלאך לא ישא לפשעם מ"מ לצבאותם ביד משה ואהרן בשביל שצבאות המלאכים היו ביד וברשות משה ואהרן והמה בצדקתם כי רבה הפכו מדה"ד שבמלאכים לרחמים אבל משה רבינו בענותנותו אומר שלא בצדקתו פעל כן כ"א ויכתוב משה את מוצאי' למסעיהם עפ"י ד' שהקב"ה במדת רחמיו ציוה כן למשרתיו עושי רצונו:

שם ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים בעוללות אפרים רמזי מילה כ' שסופי תיבות מילה י"ל עפמ"ש רש"י מטות אקרא דואת בלעם הרגו בחרב הוא תפס באמונתם הקול יעקב תפשו הם באמונתם החרב ה"כ י"ל כיון שמצרים הרעו לאבותינו שבקשו לפתותם ולהסירם מאחרי ד' ודברו על לבם בלשון מרמה דברי נרגן כמתלהמים והוא אומנות ישראל שאין כחם אלא בפה ובעיני השכל להאיר לארץ ולדרים ע"כ גם ישראל אף שהם חלושי הכח והמזג וחרבם לא תושיעם כאז"ל למה נקרא' התורה תושיה שמתשת כח גופני של אדם ונוסף לזה גם המילה הלא גם הוא מחלשת את הכח הגופני כידוע בכ"ז יצאו ביד רמה מזויינים בכלי קרב איש חרבו על יריכו אף שחרבם לא תושיעם אבל עשו זאת בשביל שמצרים תפסו אומנתם וזהו לעיני כל מצרים בשביל שמצרים רצו בעיני השכל אשר הוא אומנת ישראל להשחית אותם ע"כ לעיני כמו בשביל עיני מצרים שתפסו אומנתם יצאו הם ביד רמה אומנת מצרים:

עוד י"ל עפמ"ש בפ' מטות ועבר לכם כל חלוץ וכו' עד הורישו את אויביו מפניו ובמסורה שבבעעה"ט חלוץ הנעל עפמ"ש לפ' מו"ש "ברזל ונחשת ומנעלך וכימיך דבאך" כי מה שצריכים גם ישראל להיות חלוצים ומזויינים אף שלד' התשועה הטעם שאם לא ידייכו ובכ"ז יגברו על שונאיהם אז כל עין אף הכהה יראה שרק ימין ד' עושה חיל אבל אם יהיו חגורי חרב וקשת ויש מקום לטעות שזרועם וימינם הושיעם ובכ"ז יאמינו בד' ויאמרו שרק ד' נלחם להם והפיל אויביהם לפניהם אז ירבה מאד שכרם בזכות האמונה שיאמינו בד' אף שהיו יכולים לתלות בכח וגבורת עצמם. והנה מה שהאדם נועל מנעלים מעור בהמה בזה להורות נתן שהוא גבוה ממנה אבל אדם ביקר ולא יבין אשר נמשל כבהמה ואם גם לעת זקנתו בעת בטלו הטוחנות לא ישוב אל ד' וישאר מושרש בחטאת נעוריו אז אחרי שנדמה כבהמה אין לו מעלה עליה אחרי שכמוה כמוהו ועוד גרוע ממנה ואינו מושל רק על הדומם שהוא למטה מהבהמה ולא על עור הבהמה השווה לו וזהו רק ברזל ונחשת מנעלך שהם דומם רק עליהם תדרוך רגלך בעת אשר כימיך דבאך שגם לעת זקנה אתה חי כבימי ילדותך ומה"ט אפשר דאסור ביוהכ"פ בנעילת הסנדל של עור בשביל שאנו מתוודים ביום הקדוש שחטאנו ועוינו ונמשלנו כבהמה ע"כ אסור לאדם לדרוך על עור הבהמה כאלו הוא גבוה ממנה ואיננו כי הוא עוד למטה הימנה במדרגה ולפי"ז י"ל ג"כ דמצות חליצה היא דוקא בנעל של עור בהמה כי באמת אמרו מצות יבום קודמת אלא בשביל שמכוון לשם נוי ולא להקים לאחיו שם ע"כ אז"ל מצות חליצה קודמת כדאיתא ביבמות ע"כ אדם כזה אשר לא יוכל לשלוט ברוחו לעשות המצוה לשם שמים ורק הנאת עצמו הוא דורש אז הוא ג"כ נמשל כבהמה אשר אין מעצור לרוחה ואינו ראוי ללבוש נעל מעור בהמה וזהו ועבר לכם כל חלוץ שצריכים אתם להיות חלוצים ומזויינים אף שהשי"ת יורש את אויביו מפניו מבלעדיכם כדי שתמשלו ביצריכם ולא ישיא אתכם לחשוב שאתם הכוצחים ואם לא תעשו כן כ"א תלכו אחרי מחשבתכם הרעה שלא ד' פעל כל זאת כ"א אתם החלוצים