לוח ארז החדש שעב

פשענו ומרינו לא היינו רשאים לעבור לפני ד' כי הי' הכנענים מטים את לבנו מאחרי ד' אבל בשביל שאתנו נחלתינו מעבר הירדן כנ"ל ע"כ יש לנו כלי מגן ומחסה ונעבור חלוצים בכלי זיין הזה אף לפני ד':

שם לעיל ויקצוף משה על פקודי החיל (הו"ל למימר פוקדי החיל כי המה המצווים ולא המצווים) שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה כי מסתמא הראשים ידעו והבינו שמחוייבים להרוג את הנשים כי הן הנה היו לבנ"י בדבר פעור רק העם עטה אל השלל ורצה בקיומם להחיות אותן להם לצרכם והראשים לא יכלו לעמוד נגד רצון העם ובטלו רצון עצמם מפני רצון העם וע"ז קצף משה כי הראשים צריכי' להתחזק ולעמוד על דעתם הנכונה ולא יחתו מפני קול העם ברעה והנה אם הראשים לא נבחרו בעבור גודל מעלותיהם רק שהעם הגביהו אותם למעלה ראש ע"י פראטעקציאן וכדומה אז יש להם קצת התנצלות אם הראשים יכופו כאגמון ראשם מפני רצון העם אחרי שרק ע"י רצון העם התנשאו לכל לראש ע"כ צריכים להיות כפופים להם כי יראים שהעם אשר הגביה שפלים אשר אין העטרה הולמת הפה שאסר הוא הפה שיתיר יוכל להשפיל גיאים ולהסירם מעל כסאם אבל אם הראשים ע"י כחם וגבורתם ורב חילם הוגבהו על ראשם כאלו אשר יכולים לסמוך על עצמם ותקפם לאלו אין שום התנצלות לחפות עליהם אם ינידו כקנה למלאות רצון העם אף אם בלבבם יבינו שרצון העם הוא ברע ולא טוב וז"ש ויקצוף משה על פקודי החיל על שהיו הראשים לא פוקדים נגידים ומצווים כ"א פקודים ומצווים מהחיל אשר פקד וצווה עליהם לעשות כרצונם ולא היה בהם כח לעמוד כנגדם להיות מצווים והוסיף לפרש שע"כ קצף ביותר כי הם לא היו ראשים רק ע"י רצון העם אשר ברצותו מגביה וברצותו משפיל עד שהוצרכו לסור למשמעתם כ"א הם היו שרי החיל הבאים מצבא המלחמה ע"י שהראו כחם וגבורתם ביום קרב הצטיינו להיות להם לראשים ע"כ הי' להם להיות פוקדי ולא פקודי החיל:

פרשת מסעי אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם ואלה מסעיהם למוצאיהם עפמ"ש בלו"א בא ז' לפ' מ"ש והי' לאות על ידכה וכו' כי בחוזק יד הוציאך ד' ממצרים שעל שבנ"י לא רצו לצאת ממצרים בנפש חפיצה כמ"ש טוב לנו עבוד את מצרים ורק ביד חזקה שלא ברצונם הוציאם ע"כ צריכים לסימנים ואותות לזכור לקיים פקודי ד' ונ' דמה"ט נסו ישראל את ד' זה י' פעמים במדבר עד שגזר עליהם לטלטל טלטלה גבר ארבעים שנה במדבר בשביל שלא יצאו ממצרים באהבה וברצון ורק משה ואהרן הוציאם הכריחום לצאת ואחרי שראשית דרכם לא הי' רק אנוס וכפיי' ע"כ בנקל חזרו לסורם וז"ש אלה מסעי בני ישראל שע"כ הוצרכו לנסיעות רבות האלו במדבר על שלא יצאו ברצונם הטוב ממצרים ולא הי' להם חשק לדבוק בד' ובתוה"ק כ"א יצאו רק ביד משה ואהרן שהם הכריחום לזה אבל משה רבינו אוהב ישראל לטעון ולהמליץ עליהם אמר שרק ע"כ לא יצאו ממצרים בנפש חפצה בשביל שידעו מראשית אחרית שיצטרכו לנוד במדבר ארץ לא זרועה כמ"ש פרעה ראו כי רעה נגד פניכם ע"כ ויכתוב משה בספר שרק ע"כ מוצאיהם הוצרך הוא להוציא אותם ולא יצאו בלי השתדלותו על אשר ידעו למסעיהם שיוצרכו למסעות הרבות האלה והמה היו באוחרם אבל הכתוב מעיד שבאמת לא שמוצאיהם הי' בשביל למסעיהם כ"א ואלה מסעיהם שהוצרכו לנסיעות למוצאיהם בשביל שמתחלתם הוצרכו להוציאם ביד משה ואהרן כנ"ל:

עוד י"ל עפמ"ש רש"י להודיע חסדי המקום אע"ג שנגזר עליהם שיהיו מטולטלים בכ"ז לא נסעו בל"ח שנה רק כ' מסעות ולכאורה