לוח ארז החדש שעא

ומזנה מסתמא יהיו לו זרע מרעים וזהו ואיש את קדשיו לו יהי' אם ברצונו שמה שהקדיש בחייו ישאר לו לנצח אז יתן לכהן מתנותיו כי אז"ל שאם מעכבם סופו לבוא לכהן להביא לו אשתו הסוטה אבל אם יתן ולא יעכב לעצמו המתנות כהונה אז יהי' לו זרע חיי' וקיימא וישארו לו קדשיו:

שם ויביאו אותו אל אוה"מ זכרון לבנ"י ולפני ד' דקדק ברמב"ן ואוה"ח דהו"ל למימר באוהל מועד לפני ד' שהוא המקום שהוא זכרון לבנ"י ונ' עפמ"ש בלו"א ח"ש לפ' מ"ש גבי נח שהי' צריך לסעד לתומכו נאמר בו את האלהים ובאברהם התהלך לפני שמי שאינו מושרש כיתד במקום נאמן על אדמת האמונה אינו יכול להלוך במקום שאין מכירי' עדן את ד' ללמד תועים בינה כי יש לחוש שיצא שכרו בהפסדו ותחת אשר יצליח בידו לתקן אותם המה יקלקלו וישחיתו את נחלתו ע"כ באברהם לבד נאמר התהלך לפני במקום אשר איננו עדיין ניכר שם אבל נח שהי' צריך עוד סעד לתמכו ואינו בטוח עדיין שלא ימוט לנצח ע"י חברת מרעים לא הי' יכול להלך רק את ד' במקום אשר כבוד מלכותו כבר נגלה והנה בת"י וירושלמי האריכו לבאר שלקחו את התכשיטין האלו מעל הנשים בכ"ז כבשו את יצרם ולא הרהרו בעבירה וכ"פ רש"י וכיון שעמדו בנסיון גדול כזה ולא נכשלו זהו לאות שאמונתם בד' היתה חזקה עד שכל הרוחות אינם מזיזים אותם ממקומם והיו במדרגת אברהם להתהלך לעני ד' וז"ש זכרון לבנ"י "לפני ד'" שיוכלו להלך במקום אשר אין עוד א' לנגד עיניהם ובכ"ז יעמדו חי וקים:

שם ועבר לכם כל חלוץ עד הורשו את אויביו מפניו כי לע"ע נאמר סוס מוכן למלחמה ולד' התשועה אף שלד' התשועה ביום קרב בכ"ז צריכים אנו להחלץ חושים ואז ד' יעזור לנו אבל לע"ל לא ילמדו עוד חרב וכתתו חרבותם לאתים וינוסו משנאינו מפני ד' אף אם לא נעשה מצידנו כל מאומה הקב"ה יגרש את האויב אם גם לא נעשה מאומה מטכסיסי מלחמה וז"ש לע"ע ועבר לכם כל חלוץ צריכים אתם להזדיין בכלי קרב ויברך ד' אתכם בכל אשר תעשו אבל בלי מעשה שלכם לא תבואו למטרת חפצכם עד שיבוא העת המקווה שיורש ד' את אויביו מפניו אם רק יראו את פני ד' כבר ינוסו כי ד' נלחם לכם ולא יהא עוד ההכרח לעבור חלוצים. ואפשר להעמיס כן בכוונת המסורה נחנו כעבור חלוצים ונחנו פשענו ומרינו כ"א היינו תמימים ושלמים אז וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך ולא נצטרך לכלי קרב ומגן גבורים אבל ע"י שנחנו פשענו ומורינו ואין אנו ראוים להושע מבלי שנעשה מאומה ע"כ נחנו נעבור חלוצים:

נחנו נעבור חלוצים ובמסורה הנ"ל הביא ג"כ כלנו בני איש א' נחנו י"ל עפמ"ש לעיל בדבור ויביאו אותו אל אוהל מועד שרק שמי שתקוע במקום נאמן על יסוד האמונה יוכל להלוך לפני ד' דהיינו במקום שאינם יודעים עוד את ד' ע"כ אף שארץ כנען היתה מלאה גילולים ותועבות לא יראו לנפשם לעבור שמה אולי רעת הכנענים תהי' בעוכרם להשחית את מדותיהם כי הי' להם כלי זיין ושם המפורש חקוק עליו לעמוד חי לפני ד' והוא זכות אבותם הקדושים אשר בארץ המה היא שעמדה להם שלא יראו ולא חתו אבל אם היו ישראל עם הכנענים מגזע ושורש א' אז לא היו מרהיבים בנפשם עוז ללכת לארץ טמאה אשר כל יושביה השחיתו התעיבו עלילה וזהו נחנו נעבור חלוצים "לפני ד''' למקום אשר שם ד' עוד לא נודע להם ולא נירא מפני רעתם כי אנו חלוצים ומזויינים בכלי מלחמה ואתנו מגן וצנה שאנו נצר משרשי אבותינו הקדושים אשר נאמר עליהם בעבר הירדן ישבו אבותיכם וזהו ואתנו לעמוד לנו לעזר מרעה הוא נחלתינו מה שירשנו מהמדות והמעלות המוסריות אשר ישכנו מעבר לירדן וע"ז הוסיפה המסורה אם היינו כלנו בני איש א' ולא היינו מגזע אילים ותרשישים אשר זכותם ולימודיהם עומדים לימינינו כ"א כלנו מאיש א' משורש א' מקור מחצבינו אז נחנו