לוח ארז החדש שע

לכסף והתאווה למדהבה יעבור חוק וגבול ונדבק בהם טומאת הנפש ותיקונו הוא כמ"ש באלשיך אקרא דונתת בכסף ע"י שישתדל האדם להקדיש הכסף והזהב לדברים טובים ומועילים עי"ז יטהרו מכל שמץ פסול הנדבק בה ע"י השתדלותו אחריהם בהתלהבות יתירה כמ"ש במ"א מ"ש מטבע של אש הראה לו הקב"ה למ"ר והאש הזרה אשר הביא לו את ההון יחליפנו וימירנו רע בטוב באש קדש לד' ותמורתו יהי' קדש וזהו אך את הכסף וכו' אשר יבא לכם ע"י אש זרה אשר בוער בקרבכם להבהב יבא באש קדש לד' ועי"ז וטהר יהי' כסף צרוף ומזוקק מכל חלי:

שם וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבואו אל המחנה במסור' שבבעה"ט וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם כי באמת צריך האדם לטהר א"ע כל ימי חלדו ובכ"ז מי שחטא כל ימיו וטוב אחרית דבר מראשיתו שביום מותו יחזור בתשובה שלימה והוא רחום יכפר ולא ידח ממנו נדח כמ"ש עד יום מותו תחכה לו והטעם לזה כ"א היתה תשובת האדם תלוי' רק באדם עצמו בוודאי לא הי' מתכפר אם לא ישוב רק יום א' לפני מיתתו אבל אחרי שאז"ל אלמלי הקב"ה עוזרו לא הי' יכול והתעוררות לתשובה בא רק מגבהי מרומים ובלי עזרה השם א"א לאדם שנשתקע במצול' העונות להוציא א"ע ממסגר אסיר ורק אם יערה עליו רוח ממרום וקול דודי דופק על פתחי לב אז לאל ידו לשוב אל ד' א"כ יש לו קצת התנצלות באמרו שמה שלא שב מקדם הי' על שלא בא לו התעוררות מלמעלה מימי קדם והנה ימי שנותינו שבעים שנה ובוודאי מה טוב ומה נעים שכלם יהיו שווין לטובה לחזות בנועם ד' וללכת בדרכיו אבל אף מי שטמא בגדיו ומדותיו כל ימי חלדו ובכ"ז וכבסתם את בגדיכם ביום הז' כשהגיע כבר לימי הזקנה והולך אדם לבית עולמו אז יפשוט בגדים הצואים גם זה האיש אשר לא ינחם מרעתו רק ביום הז' לעת ינטו צללי ערב ובא השמש וטהר בכ"ז לא יודח מלבוא אל מחנה השכינה כ"א ואחר יבא אל המחנה וטהר ונתנה המסורה טעם לזה כנ"ל כי וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם שהתשובה תלויה בידי הקב"ה שיבוא התעוררות לה מלמעלה. ועיין מ"ש לעיל פרשת אמור:

שם אנשי הצבא בזזו איש לו עפמ"ש הצדיקים יצרם מסור בידם והרשעים מסורים ביד יצרם ע"כ סיפר הכתוב בשבחן של אנשי הצבא אף שבזזו ובשעת המלחמה ובזוזי האדם כעיר פרא עיר פרוצה אין חומה המה יצאו מן הכלל הזה ולא היו מסורים ביד יצרם הצר הצורר כ"א איש לו כל איש הי' שלו וברשות עצמו ולא תחת ממשלת היצר:

ועד"ז פי' מ"ש פרשת נשא ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהי' עפמ"ש בקרח את כל היקום אשר ברגליהם שהכוונה שהיקום וממונו של אדם צריך להיות תחת רגליו של אדם ולא שיהא הכסף עשוי לבעל ולאדון על האדם ופי' ג"כ מ"ש הסר עדיך מעליך שהרכוש אשר הוא לצפירת תפארת לאדם לא יהיה עליו מלמעלה כאדון ומושל ומי שהכסף מושל עליו הוא מסור בידו ואינו ברשות עצמו כ"א עבד נרצע לכספו כמ"ש לעיל פרשת אמור וכהן כי יקנה נפש אשר הוא קנין כספו כלומר שהוא ברשות וממשלת כספו ע"כ מי שמעכב מתנותיו ואינו נותנם לכהן הוא קנין כספו כ"א הוא מסור ביד יצרו אבל איש אשר יתן לכהן לו יהיה הוא ברשות עצמו ועבד חפשי מאדוניו וכבר פירשתי לעיל בכ"מ שמי שיש לו בנין דלא מעלי אז יגזלו ממנו כל זכיותיו ואחרי שיבא בשלום אל אבותיו בדמיונו שיש לו מצות ומע"ט אשר לו הכין זרע מרעים ישחיתו נחלתו וע"ז פי' וקראת אתכם הרעה באחרית הימים שכל מה שהקדיש עתותיו בעודו בחיים חייתו לתורה ולתעודה יגע לריק אחרי ילד בנים משחיתים לבהלה כמ"ש וחשך ע"פ תהום אלו מעשיהם של רשעים שאף אם גם כבר לקברות הובל אבל מעשיהם של רשעים זרעו אחריו יחשיכו מאורו וע"ז אז"ל כשהבנים לוקים האבות מרגישי' בקבר שיוגרע חלקם והנה אם האשה שטה