לוח ארז החדש לז

ית"ש ובזה י"ל המדרש כשמת משה רבינו אמרו העליונים צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל כי אם יעשיר איש לא נוכל עוד להחליט עליו שבא לו טוב וברכה מן השמים כי יוכל ח"ו להיפך שהעושר שלו יהי' שורש פורה ראש ולענה שיצמח ממנו זרע מרעים הם התאוות רעות שימשלו בו ויהי' עיר פרוצה אין חומה רק אם משתדל ע"י העשירות לצבור בר המעלות וטוהר המדות רק אז תחשב לו העשירות לצדקה וטובה א"כ האשירות הוא כלהו חרב המתהפכת מטובה לרעה וכן להיפך ע"כ קודם שבא מרע"ה להאיר לארץ ולדרים עליה באור תורת ה העליונים הם העשירים לא ידעו ע אם הקב"ה עשה צדקה עמהם במה שהשפיע להם עישר וכבוד אחרי שלא ידעו עדן את הדרך ילכו בו למען תהי' עשרם לטוב להם ורק ע"י התוה"ק נעשה העשירות שלהם צדקת ה' באמת וצדק אחרי שידעו כדת מה לעשות בהעשירות שלא יביאם לעניות הדעת ע"כ שבחו והללו את מרע"ה באמרם צדקת ה' מה שהקב"ה השפיע לנו צדקה ושפע את זה רק מרע"ה ע"י תורתו עשה שתהי' נקראת צדקת ה' באמת וע"י מה ע"י שלמד משפטיו עם ישראל וזה י"ל הפ' בתהלים אל תירא כי יעשיר איש כי ירבה כבוד ביתו כי לא במותו יקח הכל כי נפשו בחייו יברך ויודוך כי תיטיב לך כי גם מצד אחר יש להעשיר לדאוג אולי קיבל בזה שכרו משלם ובעולם הגמול לא יבוא עוד על שכרו אחרי שכבר אכל את עולמו בעודו בחיים חייתו עלי ארץ אבל אחרי שירים ידו אל ה' שע"י הברכה שברכו ה' בהון ועושר יוסיף להרבות מצות ומעשיו כאמרם שכר מצוה מצוה כלומר ע"י שכרו שקיבל בעד המצוה השתדל לעשות עוד מצוה כמ"ש פרי צדיק עץ חיים כלומר ע"י פרי אשר לקט הצדיק עבור מעשה ידיו להתפאר נטע הוא את הפרי והשכר שהוא העשירות ושתלו על שדה התורה והיראה עד כי מתחתיו צמח עוד הפעם עץ חיים למחזיק בו עץ עושה פרי המשמח אלקים ואנשים ע"כ לא יקופח שכרו לעוה"ב כי הן אמת שקיבל שכרו בעוה"ז אבל אחרי שע"י השכר הזה הוסיף עוד כפליים לתושיה לזרוע לצדקה ע"כ ברנה יקצור נושא אלומותיו גם בעוה"ב וז"ש אל תירא כי יעשיר איש כי ירבה כבוד ביתו שאז תירא פן אולי במותו כבר לקח הכל ואין עוד לצפות ולייחל שיקבל שכר בעולם הבא אל תירא ואל תחת והטעם כי נפשו בחייו יברך חייו העדונים לא רק לברך ולהנות גופי הי' חי כ"ת גם את נפשו ונשמתו החי' ע"י חייו בעשירות ושפע ויודוך כי תיטיב לך כל חייו הי' ברכת הודאה על הטוב אשר גמלהו ה' וכיון שכן אף שנהנה בעוה"ז בכ"ז גם בעוה"ב יבא על שכרו ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון – עפמ"ש כל העולם ניזון בשביל חנינא והוא די לו בקב חרובין לזה אמר בשביל שהוא היה מלך השלימות והתמימות הוציא הוא את השפע מלחם ויין לכל העולם אבל הוא בעצמו הסתפק בקב חרובין והוא כהן אשר יכהן פאר בעבודת הקדש:

אחר הדברים האלה היה דבר ד' אל אברם במחזה לאמר וכו', כ' מי שמקיים פקודי אדוניו אינו מוכיח עדיין שאוהב אותו כי אולי רק בשביל ההכרח עושה רצונו אבל אם עושה לא רק מה שציוה עליו אדוניו בפירוש כ"א גם אל זה יביט שמקשיב ומבין שרצון אדונו בזה אף שלא ציוה עליו בפה מלא זהו אות אהבה נאמנה ע"כ אם אנו מקיימי' פקידי הבורא ית"ש אין כאן מיד אות נאמן לאהבתינו עליו אחרי שאנו מוכרחים לעשות כאשר גזר אומר אבל אם מבשרינו נחזה אלוה כלומר אם גם מה שלא נכתב בתו"הק בפירוש נעשה ונשמע אם אנו רק מבינים שרצונו של מקום בזה כבר אנו עושים בטרם יקרא אלינו פקיד ומצווה זהו עד נאמן לאהבתינו ולמדרגה כזו הגיע אאע"ה עד שמה שהוא צריך מתחלה לצוות לו בפירוש אחר הדברים האלה הי' דבר ד' אליו במחזה לאמר שחזה וראה כביכול בפני הקב"ה והבין שרצונו יהיה בכך וטרם אמר כבר ידע מה ברצונו ית"ש לאמר. והנה מי שמגיע למדרגה רמה כזו אין לו עוד הזכות לקבל שכר על עשיית רצון קונו אחרי ששמחה לצדיק כזה משום מצוות בוראו אבל בכ"ז לא יקופח שכרו כמ"ש בלוח ארז פרשתינו לפ' לא ימנע טוב להולך בתמים כלומר אף שהוא תמים ושלם ולא שייך גבי' ולפום צערא אגרא כי במצותיי חפץ מאוד ולא בשכר מצוותיו בכ"ז לא ימנע הטיב ממנו ע"כ אמר הקב"ה לאאע"ה אחרי שכבר הגעה למדרגה נפלאה כזו שגם במחזה כבר הכרת רצוני אל תירא שלא תבוא עוד על שכרך כי אף שאנכי מגן לך ע"ד שמש ומגן ד' צבאות בכ"ז הנ"ל שכרך הרבה מאוד:

ועד"ז י"ל תנחומא ויקרא אל משה וכו' זש"ה אז דברת בחזון לחסידיך, שגם מרע"ה