לוח ארז החדש לו

וחנינה אבל אצל רמי המעלה עיקר הגבורה היא לחוס ולרחם על אויביו בנפש כמ"ש חז"ל איזהו גבור הכובש את יצרו ומושל ברוחו מלוכד עיר ואחרי שאאע"ה הראה עפ"י הנ"ל את גבורתו משני הצדדים שהפיל אויביו לפניו ועי"ז קנה לו את אנשים פחותי המעלה אשר לזה גבור יקרא ואחרי כבשו אותם הראה רוח גבורת נפשו למשול ביצרו ורחם עליהם ועי"ז קנה לו שם הגבור אצל רמי המעלה ע"כ אמר ברוך אברם אשר קנה ע"י גבורות הנ"ל הן "השמים" הן הגבוהים במעלה הן "הארץ" הפחותים במעלה והוסיף לאמר ברוך אל עליון אשר "מגן" והוא מלשון מגן ומחסה את "צריך בידיך" האויבים אשר כבר היו בידיך לעשות בהם נקמה כרצונך ובכ"ז מיגן וחסה אותם בתתם בידיך האסורות לעשות נקמה בגוים כ"א כבשו רחמיך את כעסך:

ועפי"ז י"ל מדרשם ז"ל פ' תולדות הגמון א' שאל מי יתפוס המלכות אחרינו נטל גייר חלק וכתב עליו וידו אוחזת בעקב עשו, שההגמון הי' בדעתו שאם ישראל יעשה חיל ויגבור על צריו אז יקום ויטור מהם ויכו בהם מכת אבדן והרג בלי חמול עד שלא ישאר מהם פרסה אבל באמת לא כן הוא כ"א רק פעמיו ירחץ בדם הרשע כלומר שיסתפק בזה שע"י שנשפך דם הרשע אשר היה לו לפח ולמוקש עלי דרכו בקדש ומנעו להסתפח בנחלת ד' כרצון לבו הטהור ומכאן ולהלן פעמיו וצעדיו יוכלו להיות רחוצים מצואת הגלות ויהיו נקיים וטהורים, והנה נייר מחוק ניכר עוד בו רושם הכתב הראשון אף שנמחק אבל נייר חלק אין בו שום רושם מקדם כ"כ ישראל לא יזכור ראשונות מה שהרעו לו עריו ושונאיו ע"כ נטל נייר חלק לרמז שרק מכאן ולהבא חושבנא אבל העבר עבר ורק ידו אוחזת כעת אחרי שגבר על עשו בעקבו שלא יוכל לדרוך עליו כמקדם ע"ד פעמיו ירחץ הנ"ל:

ועד"ז י"ל מ"ש פ' כי תצא למלחמה על אויביך ולא אמר "נגד אויביך" לרמוז שבעת שיצא ישראל למלחמה אתה על אויביך כלומר במעלה רמה ונשגבה מהם כי אף שנתנו ד' אלקיך בידיך ותוכל לעשות נקמה בגוים בכ"ז אתה לא תקום מהם כ"א רק "ושבית שביו" מה שהוא שבה ממך בעת משלו עליך והוא שע"י שיעבוד מלכיות לא יכולת לעשות רצון אביך שבשמים את זה תשבה מהם ולא יותר:

ויאמר מלך סדום אל אברם תן לי הנפש והרכוש קח לך ויאמר אברם אל מלך סדום הרימותי ידי אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ – יש להמליץ זה על דורנו אשר הרבה מפני אהבתם לרכוש וממון עוברים על מצות הי. והנה המלך שמלך בסדום הי' ממון שמו כי היו גוזלי וחומסים למלאות בתיהם הון וזהו שאמר מלך סדום היינו הרכוש תן לי הנפש כלומר נשמתך ותקח לך רכוש אבל אברם אמר לו שהנפש והרכוש אינם צרות זו לזו כי אם יצבור כסף גם בזה יוכל לזכות אחרי שמאמין שהכל מה' יעשה ברכושו צדקה וכדומה דבר טוב וז"ש הרימותי ידי אל ה' כלומר גם קנין ידי והוא פעולת הגוף גם זה אל ה' אחרי שידעתי שהש"י אל עליון קונה שמים וארץ וממנו הכל וי"ל בזה מ"ש ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה כי יש עושר שמור לבעליו לרעתו אם תעביר את האדם ח"ו ע"ד קונו וישמן ישורון ויבעט וישכח אלוה עשהו ועשירות כזו אינה מביאה שמחה לבעלי' כ"א יגון ועצב רב משא"כ אם מרים ידו לה' כנז' שיודע שלא בכחו ועוצם ידו עשה חיל כ"א ברכת ה' היא סמכתהו וממקור העליון בא עליו השפע מגבהי מרומים אזי באשר ידע כי רק ברכת ה' היא תעשיר אז לא יהי' עצב ומחסור עם הברכה הזו רק טוב וחסד ירדפוהו וזהו כוונת רז"ל על ברכת כהנים יברכך ה' וישמרך יברכך בממון וישמרך מן המזיקין. כלומר אם תדע שכל הממון שאצרת ואספת רק מברכת ה' משמים ממעל בא לך אז אתה שמור מן המזקין הרגילים לבוא יחדיו עם העשירות והמה הגאוה ושרירות לב והנטיי' אחרי התאוות וכדומה מנזקי המדות וזה נכלל ג"כ בכח אז"ל על הפ' ושמחת בכל הטוב אשר נתן ה' אלקיך לך ולביתך אין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו כי הכסף והזהב לא יקרא טוב אלא אצלנו ב"א משא"כ אצל הש"י אשר לו הכסף והזהב לא יקרא טוב בעצם רק אם נדע לעשות טוב ברכושנו להנות בהם ב"א ולרכוש ע"י מצות ומעש"ט אז לא לבד אצלנו הלוקחים הוא טוב כ"א גם אצל הש"י וז"ש אין טוב לא יוכל להקרא טוב בעצם אלא רק ע"י תורה קונה הרכוש את שם הנכבד טוב שנאמר כי לקח טוב כלומר הן אמת שאצליכם הלוקחים נקרא הכסף טוב אבל לא אצלי ע"כ תורתי אל תעזובו ואז יקרא טוב גם אצל הנותן