לוח ארז החדש שסח

שיש לאל ידינו לעמוד נגד הצר הצורר הוא היצה"ר כשל כח טענותינו אשר ענינו בעת שלוותינו שאין היכולת בידינו וזהו ונדר אלמנה וגרושה היא כנסת ישראל ואנו נודרי' לד' שנאסור את נפשותינו בחבלי האהבה לד' ולתוה"ק אשר לא ינתקו לנצח הנדר הזה המורה שיש ביכולת האדם לכבוש את יצרו הוא יקום כמו באשר יקום איש על רעהו נגד כנס"י לבטל טענותיהם שאין ביכלתם להרוס את היצר סוכן ולבטלו:

שם כל נדר וכו' לענות נפש אישה יקימנו וכו' ובמסורה שבבעה"ט על מחלת לענות כי כל הנודר כאלו בנה במה כי המוסיף לידור הוא מחלה נפשית שהנפש לא מטוהר' שלא די במה שאסרה תורה וכמו שהבעל חייב ברפואת הגוף חייב ג"כ ברפואת נפש אשתו וזהו שנתנה התורה כח לבעל שיפר נדרי עינוי נפש אשתו כי על מחלת לענות כי עינוי נפשה היא מחלה ומחוייב הבעל לרפאותה ולהסיר מחלה זו מקרבה ע"י שיפר את נדרה:

שם ושמע אישה ביום שמעו לא ראיתי מי שהעיר ע"ז מאי ביום שמעו כיון דשמע הוא ביום שמעו ואפשר דרומז לאז"ל בנדרים פ"י שאם לא ידע שביכלתו להפר אם נודע לו אח"כ שיכול להפר ואחרי ששמיעה הוא כ"פ לשון הבנה לז"א ושמע אישה באזניו אבל לא הבין שיש יכולת בידו להפר אז ביום שמעו והבינו שיכול להפר ה"ה כיום שמעו באזניו:

שם אלה החקים אשר צווה ד' בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעוריה בית אביה י"ל שלא תאמר כדברי האומר מצות בטילות לעתיד כ"א לעולם ד' דברך נצב פקודי ד' יעמדו לנצח והנה בעוה"ז נקראו ישראל רק בבחינת בן ובת למקום ולע"ל יהיו בבחינת איש ואשה כמ"ש ביום ההוא תקראו אישי והיא המדרגה היותר רמה ונשאה ע"כ אמר אלה החקים לא יבטלו מתוך זרע היהודים בין בעת אשר נהי' בבחינת איש ואשתו בין בבחינת רק אב לבתו כי רק בנעוריה בית אביה כ"ז שנער ישראל אוהבם הקב"ה כמו אב לבת אבל לע"ל נהי' איש ואשתו:

ויש להוסיף נופך עפמ"ש על אור יקרות וקפאון הדברים שנתכסו בעוה"ז יהיו גלויי' לעוה"ב ופי' פרשת בשלח מ"ש שם ערב וידעתם בקר וראיתם את כבוד ד' שבעוה"ז הנקרא ערב אין לנו רק ידיעה מכבוד ד' אבל לעת בקר ויזרח שמשו של עוה"ב אז תראו עין בעין את כבוד ד' ע"כ אף שבעוה"ז ישנם בתוה"ק חקים אשר אין אנו מבינים טעמם ונימוקם כ"א חקה חקקתי אבל לע"ל לא יהיו כלם רק משפטים אחרי שיסיר המסכה המכסה עליהם וע"ז רומז ג"כ מ"ש ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם שלע"ל שמשה ינחנו רק משפטים הגלויים בטעמם ישים לפנינו ואחרי שאמרנו וכ"ה במדרשים שבעוה"ז אנו בבחינת בת לאבינו שבשמים אבל לע"ל נהי' בבחינת איש ואשתו ע"כ אין לנו חקים לא נודע טעמם רק בזמן האמצעי אשר הוא בין העת אשר אנו כבת לאב ובין העת המקווה אשר נהי' איש ואשתו וז"ש אלה החקים לא יקרא בשם חקים לא נודע סיבתן רק בעת האמצעי הלזו שאנו בין אב לבתו ובין איש לאשתו כי רק בנעוריה כ"ז שנער ישראל אנו בבחינת בית אביה הנ"ל אבל אחרי שיעבור זמן האמצעי הזה אז כלו משפטים נחי' בהם. וז"ש ג"כ והי' עקב כלומר בסוף ואחרית הימים לא תשמעו רק המשפטים ולא חקים:

שם נקום נקמת בנ"י מאת המדינים אחר תאסף אל עמך וידבר משה החלצו מאתכם אנשים עפמ"ש בלו"א פרשתינו שעיקר הנקמה שישתדלו להיות צדיקים ואז יענשו מן השמים כל הנוגע בהם לרעה והמפרשים עי' מ"ש פרשת שלח היש בה עץ אם אין שעץ הוא הצדיק וגדולים צדיקים במיתתן שמגיני' על הדור אף שכבר הם הלכו לעולמם וזהו היש בה עץ חיים אשר יגין עליהם באברתו אף אם הוא כבר