לוח ארז החדש שסו

פ' מטות וידבר משה אל ראשי המטות לבנ"י לאמר זה הדבר אשר צוה ד' פירש"י מ"ר נתנבא בכה וכל הנביאים נתנבאו בכה מוסיף עליהם מ"ר שנתנבא בזה הדבר ודקדק בישמח משה כיון שלא רצה להשמיעני שרק מוסיף משה על. הנביאים שנתנבא בזה הדבר ל"ל למימר מ"ר נתנבא בכה הו"ל למימר שמ"ר מוסיף על הנביאים אבל מה שגם הוא נתנבא בכה ל"ש לענינו וכ' עפמ"ש בלו"א ויקרא לפ' מדרשם יכול דבר עמו לצורך עצמו שגם מ"ר לא זכה שידבר ד' עמו פה אל פה רק בזכות ישראל שהיו נצרכים לזה כי לית בר נש אשר יזכה למדרגה גדולה כזו אף אם כגובה ארזים גבהו ורש"י פי' בכ"מ לי הוא כמו בעבורי וז"ש מה שמ"ר זכה לזה הדבר שפירושו שהשכינה מדברת מתוך גרונו לא הי' בזכות עצמו כי בזכות עצמו גם הוא התנבא בכה שפי' אונגעפעהר וזהו שגם מ"ר בזכות עצמו התנבא בכה אבל אל ראשי המטות לבנ"י בשבילם ובזכותם זכה לאמר זה הדבר בעצמו אשר ציוה ד' כי השכינה מדברת מתוך גרונו:

עוד י"ל עפמש"פ בלו"א כי תצא מ"ש שרים עצרו במלין שהגדולי' אשר יש לאל ידם להוציא מן הכח אל הפועל את כל אשר ידברו המה צריכים להזהר ביותר בדיבורם כי סומכי' עליהם שיעשו ככל אשר יאמרו כי וכף ישימו לפיהם יש להם הכח לעשות בפיהם מה שגזרו אומר בפיהם עיי"ש והי"מ חילק הדיבורים בין מצוה רשות ואיסור והנה דבור הרשות ומכ"ש דיבור האסור לא יחשב כלל לדיבור כ"א קול הברה בעלמא ופטפטוטי מלין ורק דיבור המצוה לזה יקרא באמת ובעצם דיבור ומזה יקחו המון עם מוסר שלא לדבר דברים בטלים אשר לא בשם דיבור יכינו כ"א רק קול הברה וז"ש וידבר משה אל ראשי המטות הנה הנכבדי' אשר שרים יעצרו במלין דבר אל בנ"י שגם אל העם יאמרו וילמדו דעת שגם הם לא יכשלו בלשונם לדבר דברים שלא לצורך באמרם להם שרק זה הדבר נקרא בשם דיבור אשר ציוה ד' לדבר תורה ותפלה אבל לא קול הברה:

עוד י"ל כי להוודע ולהגלות אם המוכיח כל כוונתו לשמים או רק לכבוד עצמו הוא דורש הוא זה אם כוונתו לשמים לא יחוס פני גדול ולא ישא פניו כ"א ידבר אליו קשות כי על הגדולים קשה החטא ביותר כי שגגות נעשו להם כזדונות ועיין לו"א ר"פ דברים אבל לקטני הערך אשר לא ידעו במה יכשלו ואין להם ידיעת בית רבן וחמורות נעשה להם כקלות אליהם ידבר במענה רך ויחוס על עם עני בדעת וז"ש האזינו השמים המה הגדולי' אשר מרומים שבתם ואדברה בלשון קשה ותשמע הארץ המה הנמוכי' ופחותי הערך רק אמרי פי באמירה נעימה ולשון רכה ל"כ מי שלכבוד עצמו דורש הוא יעשה להיפך מזה כי לנמוכי המעלות אשר לא יירא ולא יחת מפניהם כי אין להם כח ואיל להרע או להטיב להם ידבר קשות ולגדולי הערך אשר בידם להרע או להטיב להם יחניף ויכסה על פשעיהם וידבר אליהם בלשון תחנונים וז"ש וידבר משה בלשון קשה אל ראשי המטות אתם דבר קשות אבל לבני ישראל לאמר בלשון רכה ידבר יוכיח את נגעי בנ"א פחותי המדרגה ואם כזאת יעשה המוכיח אז נודע לבטח ולמדי שזה הדבר אשר ציוה ד' שרק לשמים כוונת המוכיח ואת אשר ישים ד' בפיו אותו ישמור עוד י"ל אחרי שמ"ר הי' בעצמו ביכלתו לאמר לבנ"י יק' למה הוצרך לאמצעי' את ראש' המטות שהם יאמרו לבנ"י והו"ל לאמר להם בעצמו אבל כמו שאז"ל גבי ס"ת המלך נותנו לכה"ג וכה"ג לסגן והוא כדי שכלם יזכו לטול חלק במצוה ע"כ שפיר נאה שרבים ישתתפו בה ה"נ בשביל שזה הדבר אשר ציוה ד' ע"כ זיכה מ"ר את ראשי המטות שגם הם יטלו חלק במצוה:

שם איש כי ידור נדר לד' וכו' ככל היוצא מפיו יעשה ע"ד שנאמר ותגזר אומר ויקם לך כי הצדיק לא יפול דבר מכל דבריו ארצה