לוח ארז החדש שסה

להלהיב את נפשותינו ורוחינו באשיה אבל אם נעשה רק מצות אנשים מלומדה ולא נשיג על ידם התכלית הנרצה אז כל הקרבנות פגול הם לא ירצו כמ"ש שנזור נקרא חוטא על שציער א"ע מן היין וז"ש עולת תמיד העשוי' בהר סיני מה שקבלנו עלינו מהר סיני כשאמרנו נעשה ונשמע שנקריב תמיד על מזבח התוה"ק רק באופן זה יהיו לריח ניחוח ולרצון לפני ד' אם נשיג תכליתם אשר הוא אשה לד' שעל ידיהם נתלהב באש של מעלה ורש"י פי' "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני" י"ל עפמ"ש בשם מעשה ד' לפ' מ"ש בקרבנות ריח ניחוח הכוונה שהקרבן מורה על אתא מרחוק שהמקריב לעתיד ייטיב מעלליו וכמו שהריח נודף למרחוק כן הקב"ה מקבל ברצון קרבן החוטא בהריחו יראת ד' שתהי' לו לעתיד למנה ונאמר וד' פקד את שרה כאשר אמר ופי' שהקב"ה שאינו תחת הזמן אצלו ית"ש העתיד ההוה שווין עיין מ"ש פ' תרומה ויקחו לי לשמי ע"כ בעת אשר אמר כבר פקד ג"כ וז"ש אף שהוא רק ריח ניחוח ואינו מורה רק על הטבת המקריב בימים יוצרו לו אחד בהם כי אצלו הכל חד כי אמרתי ונעשה רצוני כלומר בעת אמרתי כבר נעשה רצוני שאינו נופל תחת הזמן:

שייך לעיל הוא דתן ואבירם וכו' אשר אשר הצו על משה וכו' בהצותם על ד' ותפתח הארץ וכו' באכול האש את החמשים ומאתים איש ויהיו לנס כי קרח אף שתלונתו בפומבי לא היתה אלא נגד משה ואהרן אבל בקרבו שם ארבו גם נגד די ולא רק נגד משיחו כמ"ש בשמואל לא אותך מאסו אבל הר"נ איש כפיהם כן לבם ולא מרדו רק נגד משה אבל ויאמינו בד' אם גם לא במשה עבדו ואפשר שע"כ אז"ל מחלוקת קרח ועדתו ולא אמרו נגד משה כמ"ש מחלוקת שמאי והלל שהזכירו שני הצדדים לרמז שבין קרח ובין עדתו גופי' הי' חילוקי דעות שקרח מרד גם נגד ד' ועדתו לא מרדו רק נגד רבן של ישראל ומשה רבינו אשר רק עיני בשר לו ולא ראה ללבב אמר על כלם אתה וכל עדתך הנועדים על ד' שחשד גם עדתו אחרי שהתחברו עם קרח כמוהו כמוהם אבל השי"ת היודע חקרי לב ומבין כליות ענש את קרח הצבוע אשר הראה לפנים שרק נגד משה תלונתו ואין תוכו כברו בעונש היותר קשה ותבלע הארץ אותו אבל הר"נ איש אשר כפיהם כן לבם הי' ולא לבשו אדרת שער למען כחש לא נידונו אלא באש וז"ש דתן ואבירם אשר הצו על משה אבל באמת כוונתם היתה בהצותם על ד' שכפרו גם בד' ע"כ ותפתח הארץ ותאכל אותם שלא כדרך הטבע בעונש קשה אבל באכול האש את הר"נ איש הוא בשביל ויהיו לנס כמו נס ודגל העומד במקום גבוה והוא גלוי ונראה מכל צד כ"כ חטאתם לא הי' רק מה שנראה בגלוי שמרדו נגד משה רבינו אבל לא טמנו בלבם להצות גם על ד':

לעיל שם ויאמר ד' אל משה לאמר (דקדק באוה"ח בכפל הלשון כן בנות צלפחד דוברות ובמסורה שבבעה"ט ואני אשימם דוברות בים עפמ"ש רש"י כך כתובה פרשה זו לפני במרום אלא שהוא להן לשבח ולתפארת שנאמרה פרשה זו על ידן והנה כל דבר אשר רוצים להסיעו ממקום למקום צריך לזה אמצעי אחר אדם בהמה או ספינה אבל להביא עצים ממקום גידולם אל המקום אשר יעשו לכל מלאכה א"צ לאמצעי וועהיקעל אחר כ"א הם בעצמם נקשרים יחד בחבלים ועבותות ונעשו דוברות פלעססע השטין ע"פ המים וזהו הי' ג"כ בבנות צלפחד אף אם לא היו באים בטענה וקובלנא לפני מ"ר היו ג"כ מגיעים לנחלה שלהם כי מ"ר הי' מגיד להם הפרשה הכתובה במרום ודא לדוברות שאף הן הי' באים למטרת חפצם אף בלי אמצעי אחר ולא הי' הדבר רק לרוממם ולגדלם וזהו ויאמר ד' אל משה לאמר מלשון וד' האמירך היום שהוא לשון גדולה וכן הוא שבח וגדולה שמ"ר אמר להם ורק באמצעית הגיעו למטרת חפצם כי כן בנות צלפחד דוברות שהם דומים לדוברות בים שגם מעצמן בלי אמצעי היו משיגים מטרת חפצן: