לוח ארז החדש שס

אופן לא יוגרע נחלתם ולא יודח מהם נדח וזהו כי כל העדה כלם קדושים ואין לפי"ז צורך לראשים ומורים א"כ מדוע תתנשאו אבל אחרי שאז"ל כנ"ל שאף חסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב ראינו שאין העוה"ב נחלה ומורשה לקהלת יעקב אשר לא תוכל להנטל מהם בשום אופן שהרי גם לאו"ה חלק ונחלה בארצות החיים אם הם ראוי' לו כפי מעשיהם הטובים ע"כ העיקר תלוי לא אם איש ישראל הוא או לא כ"א הכל לפי רוב המעשה העולם נידון וגם איש ישראל אשר רע מעלליו ישחית את נחלתו כי עוה"ב אינו נחלה שאין לה הפסק כ"א איש לפי מעלליו יזכה לזה ע"כ צריכי' למנהיג אשר ינהלם במעגלי צדק למען לא יגרע חלקם בחיים והנה הרועה צאנו נדחים יקבץ ואם תעה א' מן העדר בזרועו יקבצנו כ"כ ישראל צריכי' לרועה נאמן אשר עלות ינהל לבל ידח מהם נדח וז"ש יפקוד ד' אלהי הרוחות לכל בשר שאף או"ה וכל בשר אשר בו כוח חיים רוח דעת ויראת ד' כחסידי או"ה אתה אל להם ותזכם לחיי עוה"ב אשר זהו לראי' שאינו תלוי מאיזו אומה ואף ישראל לא יזכו בחיי עוה"ב רק כפי מעלליהם ע"כ צריך אתה לפקוד איש על העדה ולא תהי' עדת ד' כצאן אשר אין להם רועה לקבץ נדחיו:

עוד י"ל עפמ"ש ויהי האדם לנפש חי' שפירשתי שע"י שהאדם אוכל את הבהמה בקדושה וטהרה הוא נותן לה נשמה ונפש אשר אין להם בטבע ע"כ האדם בעצמו נהי' לנפש ורוח של חיה שהוא נותן לה נפש רוחניות ע"י אכילתו בקדושה והוא ע"ד שפי' במקנה קדושין ומה אלו מתפרנסי' שלא בצער אני שנבראתי לשמש את קוני עאכו"כ אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי כלומר הרי ע"י אוכלי אותם אני מעלה אותם למדרגה רמה אשר לא זכו בה טרם אכלי אותם ע"כ הי' להם לבקש ממני שאוכלם ואעלם מבירא עמיקתא לאיגרא רמה ובכ"ז אם אני צריך לכופם ולצוד אותם שלא ברצונם הוא על שהרועתי את מעשי ויודעים שאין אנו אוכלים בקדושה ואין אכילתי עליה אלא ירידה וז"ש אל אלהי הרוחות לכל בשר שלכל בשר אף בהמה במשמע שאין להם מלידה רוח א' בכ"ז האדם ניתן לו כח אלקי להוציא יקר מזולל ולהיות הוא הנפש של החי' כנ"ל ואחרי שהאדם בכחו להפיח רוח ונשמה אף לבהמות וחיתו ארץ עאכו"כ שיוכל להפיח רוח נשמה יחידה חי' בקרב האדם ע"י שינחהו במעגלי צדק ע"כ יפקוד ד' איש על העדה אשר מתחלה הוא יצא ויבא לפניהם כלומר שהוא ברום המעלה יותר מהם והמונם עד שלבסוף הוא יוציאם ממדרגתם השפילה אשר עמדו עליה מקדם ואשר יביאם ברוחו לעלות למעלה בקדש כמוהו והנה הצאן והבקר אם לא יאכלו בקדושה וטהרה ישארו במעמדם הבהמי כ"כ צאן ישראל אם לא יהי' בראשם איש אשר ברוחו פי שנים לתת רוח ונשמה לעם ישארו במדרגה נמוכה וזהו ולא תהי' וכו' כצאן אשר אין להם רועה כי מצינו רועה לישנא דמזוני כמו רועינו זונינו ואם הצאן אין להם רועה ואוכל בטהרה ישארו לנצח במדרגתם השפילה כפי' המקנה:

עוד י"ל כי אם לא הי' לאדם רק יצה"ר לבד לא הי' מועיל תוכחת ומוסר המורה לצדקה כי האדם לבדו בלי עזרת היצר טוב אשר בקרבו לא הי' יכול להתגבר על יצה"ר ואם לא הי' באדם רק יצר טוב אז לא הי' מן הצורך לרב ומורה להדריך את העם בדרך הישר כמובן אבל אחרי שיש לו ב' רוחות טוב ורע ע"כ צריך ומועלת התוכחה וז"ש א' א' הרוחות שיש לכל אדם ב' רוחות המתנגדים טוב ורע ע"כ צריכים לאיש על העדה שיורם וידריכם והמפ' פי' מ"ש והסר שטן מלפנינו ומאחרינו שאם אדם רוצה לעשות דבר טוב ומועיל היצה"ר עומד לפניו לעכבו מעשות טוב ואם ברצונו לעשות הרע עומד מאחריו שלא יברח מעשותו הוחמתה וזהו אשר יצא לפניהם לזרזם לעשות טוב ולהכניע את השטן העומד לפניהם לעכבם ואשר יבוא לפניהם בעת בואם לביתם וחוזרי' מהעבירה והשטן עומד מאחריהם שלא יברחו מהעבירה הוא יבא להסיר שטן מאחריהם:

עוד י"ל ובצירוף המסורה שבבעה"ט ואשר יבא