לוח ארז החדש שנח

על הראשונים נתקיים בו מקרא שכתוב לפנינו עטרת תפארת בני בנים שיש לו תפארת מדור השלישי בנים לבניך ובעת ההוא גם עוד זאת לו תפארת שיש לו ג"כ בנים שהוליד בזקנתו וזהו תפארת בנים אבותם אם יש לו בזמן ועדון א' בנים וגם בני בנים והוא לעת זקנתו אז שלום על ישראל:

שם ונתתם את נחלתו לשארו וכו' וירש אותה והיתה לבנ"י לחקת משפט כי מכאן דז"ל שהבעל יורש את אשתו וכ"ה בבעה"ט אבל האשה אינה יורשת את בעלה והנה מה שהבעל יורש את אשתו גם השכל יסכים לזה כי אחרי ששניהם יחדיו רכשו רכושם ע"כ מן הראוי שבמותה הבעל יירש אותה אבל לפי"ז הי' מן הראוי שגם היא תירש אותו במותו כמו שהיא באמת בנימוסי וחקי העמים שכל א' יורש את האחר אבל אצלינו בנ"י חקה חקקה התוה"ק שרק הוא יורש אותה והיא אינה יורשת אותו וז"ש וירש אותה אבל להיפך היא לא תירש אותו והיתה זאת לחקת משפט שבדין הזה יש כאן משפט שהשכל גוזר כן והוא שהבעל יורש את אשתו אבל יש ג"כ חק בלי טעם שהיא אינה יורשת אותו:

עוד י"ל בצירוף סוף הדיבור כאשר צוה ד' את משה כי י"ל הטעם שהבעל יורש את אשתו כמו הבן את אביו כי בראתי יצה"ר בראתי תבלין זו התורה ואחרי שבית והון נחלת אבות והם השני שלוחי יצה"ר להחטיא את האדם ע"כ כיון שהאב מחויב ללמד את בנו תורה ונותן לו התבלין ע"כ יכול להנחילו ג"כ אף שהממון יוכל להזיק לו מ"מ הלא נותן לו שכרו עמו משא"כ הבת שאינו רשאי ללמדה תורה כאלו מלמדה תפלות ע"כ כיון שאין לה התבלין גם הנחלה וההון ירחק ממנה כדי שלא יהא לה יצה"ר בלי תבלין הממתיק אותו ועיין מ"ש לעיל בפ' כן בנות צלפחד דוברות והנה אז"ל בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים ואלו לא נגאלו בידוע שהיו ח"ו משוקעים במ"ט שערי טומאה וממילא לא היו ראוי' לקבל את התורה ע"כ הני נשי זכיין שהמה הגורמים לקבלת התורה ע"י ישראל ע"כ כמו שהאשה נתנה לבעלה התורה והוא התבלין ליצה"ר להחלישו כן נותנת לו הנחלה אף שהוא פתח פתוח לחטוא ע"י המזיקי' שבאים עם הרכוש עיין לעיל בדיבור הנ"ל וכמו שהאב מוריש את בנו בשביל שנותן לו התורה לתבלין כן האשה נותנת לו תבלין לתורה שע"י זכותה זכה לה וי"ל ע"ז מ"ש הנביא הככר והסייף ירדו כרוכי' מן השמים כלומר שהם תואמי' לא יפרדו ומי שנותן את האחד צריך לתן גם את השני וזהו וירש אותה והטעם והיתה לחקת משפט כלומר היא האשה היא הגורמת שחק נתן לעמו בעת אשר צוה ד' את משה הגד לבית יעקב אלו הנשים שבזכותה ניתנה התורה ע"כ יורש אותה:

שם וראית אותה ונאספת אל עמך כאשר נאסף אהרן אחיך כאשר מריתם פי עפמ"ש פירש"י על אשר לא קדשתם אותי הא אם קדשתם אותי לא הגיע עדיין זמנם ליפטר מן העולם וצריך להבין למה באמת לא נענש מ"ר כמו אהרן אחרי שחטאם הי' בכונה וכי משוא פנים יש בדבר ונ' שהקב"ה העניש את מ"ר באופן אחר אחרי שהראהו את הארץ ובכ"ז לא בא שמה והוא עונש גדול כמו מיתה קודם זמנו ע"ד שורך טבוח לעיניך וממנו לא תאכל שיראה בעיניו חשיבות אה"ק ובכ"ז השער סגור לפניו לבא שמה ע"כ לא מצינו זה באהרן ולא, הראהו את הארץ אבל למ"ר אשר הוצרך עוד לחיות לצורך ישראל להדריכם בדרך ילכו בה הענישו באופן א' והראהו את הארץ ויכאב לבו שלא יזכה ליהנות מטובה ומצינו ואכלתי חטאת היום ופירושו אם הייתי אוכל האטטע איך געגעססען וז"ש ע"כ וראיתה אותה והוא לעונש בראי' זו כי באמת ונאספת אל עמך הי' מן הצורך להעניש אותך שתאסף בקיצור ימים כמו אהרן על אשר מריתם פי בשווה:

ובילקוט הובא בדמש"א אותה אתה רואה וא"א רואה מקצתה כלה אתה רואה וא"א רואה חציה כל הלשונות שהיו מארץ לחו"ל