עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › לוח ארז החדש

לוח ארז החדש שנז

Luah erez hachdash 357 · לוח ארז החדש · free full Hebrew text

Open in the reader →

להם הדין הקריב את משפטן והעלה אותו הדבר שבממון הנבזה ועומד רחוק מד' והוא הקריב אותו עד שהגיע למעלת לפני ד'. והנה בחו"מ סי' י"ז קיי"ל והוא מהש"ס דסנהדרין דצריך הדיין לחזור טענות הבע"ד ולומר זה אומר כן וזה אומר כן וילפי' לה משה"מ שאמר זאת אומרת בני החי וזאת אומרת ע"כ בהיות שב"צ דנו כאן עם השבטים לזה רמז הכתוב ויאמר ד' אל משה לאמר כלומר שהוא הדין יחזור ויאמר כן בנות צלפחד דוברות ויהיה מלת כן כפירושו ברוב המקומות שבטרם יפסוק הדין יחזור ויאמר הוא שכן בנות צלפחד דוברות כן הוא טענתם כמו זאת אומרת בני החי:

ובמסורה שבבעה"ט ואשימם דוברות בים כי הטעם שרק בנים יורשים עפ"י דתוה"ק ולא בנות י"ל עפמ"ש יברכך ד' בממון וישמרך מן המזיקין כי וישמן ישכון ויבעט ורם לבבך ושכחת ע"כ אם יברך ד' את האדם בממון צריך שמירה מן המזיקי' שרכוש אשר רכש לא יהי' לו להיזק מוסרי למכשול ולפוקה ע"כ הבנים שלומדי' תורה שהיא התבלין נגד יצה"ר הם שמורי' ע"י לימודם מן המזיקי' האלו אבל הבנות שאינם לומדי' והמלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות וחסר לה התבלין העיקרי נגד המזיקי' הבאים בגלל הממון ע"כ לא ירשו למען לא ינזקו ע"י הממון וי"ל שז"ש תורה צוה לנו משה מורשה כלומר שהתורה שלומדי' הבנים היא הגורמת ועושה שהבנים ירשו נחלת אביהם ואחרי שכל פיטפוטי בישין בר מפטפוטי דאורייתא וט' קבין שיחה שבאו לעולם רובן נטלו נשים ע"כ הנשים אשר לא ידברו דברי תורה לרוב פעמים לא כן ידברו פטפוטין בישין אבל בנות צלפחד שהיו חכמניות ודרשניות כפירש"י ולמדו תורה אמר ד' עליהם כן בנות צלפחד דוברות לא כרוב הנשים אשר לא כן רק דברי הבל ורוח ידברו הנה יוצאות מן הכלל ודוברות כן ודברים אמתיים ע"כ נתון תתן להם אחוזת נחלה כי אחרי שלמדו תורה גם להם יש התבלין נגד מזיקי' הבאין עם הרכוש ואחרי שהתורה נקראת מים שאין להם סוף ע"כ הוסיפה המסור' לבאר שע"כ ירשו בנות כאלה כי הם לא ידברו דברי שוא כ"א ואשימם דוברות בים התורה להוציא משם פלולים ע"כ בדין הוא שינחלו נחלה כמו הבנים:

שם כי בחטאו מת ובנים לא היו לו עפמ"ש ז"ל כל מי שאין מניח בן ליורשו הקב"ה מתמלא עליו עברם ופירשו שהוא לאות שהקב"ה כועס עליו ע"כ לא יזכהו בבנים וי"ל כפשוטו עפמ"ד בנדה ל"א יכולני לעשות כל בני זכרים ובמס' ב"ב י' מה יעשה ויהיו לו בנים זכרים יפזר וכו' וכיון שיש בידו להוליד זכרים ולא עשה כן והוא הגורם ע"כ הקב"ה כועס עליו וז"ש כי בחטאו מת ומהו חטאו ובנים לא היו לו אף שהי' ביכלתו להוליד זכרים ובמשנה דאבות הזקנה והשיבה והבנים נאה להם ונאה לעולם שנאמר עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא ונאמר עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם עפמ"ש ז"ל נשא אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו שנאמר בבקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך ע"כ אם משבא לימי זקנה מוליד בנים אז נאה לו פאר וכבוד כי קיים וארז"ל וזהו הזקנה והבנים אם מוליד בנים לעת זקנתו נאה לעולם ומייתי ראי' עפמ"ש בהקדמת ח"ס חיו"ד שהזקנה הוא רק לכבוד ולתפארת אם הוא מזכה את הרבים ומדריך את בניו אחריו לעת זקנתו דאל"כ אשרי אדם שחתמה שנתו מהרה כמאמר הרמב"ם ובלו"א ח"ש פירשתי בזה מקרא שלפנינו עטרת תפארת שיבה רק אז השיבה לצבי תפארת אם בדרך צדקה תמצא אם מדריך את בניו בדרך צדקה למען יהלכו באורח מישרים וי"ל בזה מ"ש וישראל אהב את יוסף מכל אחיו כי בן זקונים הוא לו ויהי' פירושו כמו בן חיל, קרן בן שמן כלומר שאהב את יוסף כי ידע בנפשו שרק ע"כ זכה לזקנה כדי שיגדל ויחנך את יוסף וזהו כי "בן זקונים" שזה שנעשה יעקב זקן בשיבה טובה הוא רק "לו" בשביל יוסף כדי לחנכו נעשה ישראל בן זקנה ולא קאי בן זקונים על יוסף כ"א על יעקב ע"כ מייתי המשנה שפיר לראי' שהזקנה והבנים יחדיו נאה להם והנה הזקן אשר כבר לו בנים ובני בנים דור שלישי וגם יזכה להוליד בנים בימי זקנתו אלה מוסיף