לוח ארז החדש שנד

שבעשות הא' הטוב יחשב לכלם לצדקה ע"כ הנני נותן לו את בריתי שלום וכ"כ לעיל פ' ק"ש גבי ואו דעפרן שאות הוי"ו הוא אות החיבור והדיבוק לזה המליצו ז"ל ו' דשלום קטיעא שבעת אשר יעלה על לב השם ח"ו לקצר רגלי ישראל אז זכור יזכור ברחמיו את הוי"ו דשלום שהוא עושה כל בית ישראל לחיבור ואגודה אחת ויחוס ברחמיו עליהם ע"י השלום:

שם תחת אשר קנא לאלקיו ויספר על בנ"י עפמ"ש והלכת בדרכיו מה הוא רחום ופירשו מה ד' אלקיך שואל מעמך שמה שהקב"ה הוא שלם במדותיו כן הוא שואל מעמך שגם האדם ישתלם כפי האפשרי לאחז במדותיו של הקב"ה וכתיב אל יקנא לבך בחטאים כ"א ביראת ד' כל היום ופי' לעיל פ' קדושים לא תקום וכו' ואהבת לרעך כמוך אני ד' אם תעזוב מדת הנקמה ותאחז במדת אהבת רעים אז אני ד' כמוך אני עיי"ש ע"כ טוב לגבר כי יקנא את ד' על מדותיו השלימות וישתדל להיות כמוהו ית"ש ככל אשר לאל יד בשר ודם ובב"ל פי' מי אל כמוך נושא עון שהאדם שהוא כמוך ד' לישא עון אז הקב"ה ג"כ מעביר על פשעיו והנה השבטים בוזו את פנחס שהוא בן שפטם אבי אמו עגלים לע"א והוא הי' מן הנעלבים ואינם עולבים וסלח ומחל לכל חטאת עם ישראל בכדי ביזיון כי למד לעשות כן מהקב"ה שהוא ג"כ נושא עון וזהו תחת אשר קנא לאלקיו שקנא את א' במדות הרמות והנשגבות שנתעלה בו ע"כ ממנו למד ועשה כמעשהו ויכפר על בנ"י גם פנחס כפר על עונם שחטאו כנגדו בבזותם אותו:

שם הנני נותן לו את בריתי שלום ודז"ל כשהוא שלם ולא כשהוא חסר דו' דשלום קטיע' הא דרמז הכתוב את זאת גבי פנחס אף שכבר נאמר פ' אמור דכהן בעל מום עבודתו פסולה נ' דרומז למאי דאיתא במד"ר סוף בחקתי הובא בתוס' תענית פ"ק דפנחס נענש על אשר לא הלך אל יפתח להתיר נדרו מפני גאותו שלא קי' לו לכבוד שהוא ילך אל יפתח ודרשו ע"ז מ"ש בדברי הימים י"א ט' גבי פנחס לפנים הי' ד' עמו אבל לא עכשיו ע"כ רמז לו הכתוב שרק כשהוא שלם ותמים בלי חסרון מדת הענוה רק אז ד' עמו ונותן לו את בריתי:

שם ושם האשה המוכה וכו' ראש בית אב למדין הוא עפמ"ש רש"א ח"א הוריות י' בד"ה תמר זינתה שכזבי בת ציר בודאי לא נאסר עליה הזנות עיי"ש וצ"ל מה דבכ"ז נהרגה הוא כמ"ש רש"י פ' בלק שע"כ נהרג האתון שלא יאמרו הוא שנכשל בו בלעם וכ"כ נאמר ואת הבהמה תהרוגו ג"כ מטעם זה ע"כ גם כזבי נהרגה שלא יאמרו זו היא שנכשלו ישראל על ידה וכ"ז אם היא אשה ניכרת ומפורסמת אבל אם אינה ידועה ומפורסמת לא היתה נהרגת כמובן וז"ש ושם האשה המוכה אף שלא נצטווית על הזנות בכ"ז נהרגה על שהיתה בת צור ראש בית אב למדין והיא מפורסמת וניכרת לכל אחרי היותה בת מלך ע"כ שייך בה שלא יאמרו:

ומה שדקדק באוה"ח למה כפל באיש ישראל המוכה אשר הכה ולא כפל כן במדינית כ' עפמ"ש ז"ל ישראל חוטאים בכפלים ולוקים בכפליים עיין מ"ר איכה והוא שהם חוטאים נגד בורא כל העולם שהוא אבי כל היצורים ועוד שבחר בנו מכל העמים להיות לו לעם סגלה ע"כ כפלים לתושיה להתיש כחם אם יחטא ישראל ואשם וז"ש ושם איש ישראל המכה אשר הוכה בכפלים הא' שהוכה את המדינית שחטא ולקה כמוה אבל המדינית לא חטא' רק פ"א. ובמסורה שבבעה"ט הוכה כעשב וייבש לבי כי לכאורה י"ל מדוע יומת החוטא מיתת בי"ד ומדוע לא ילחמו עליו הלא ישראל רחמנים אבל ע"ז נאמר יומת החמת גבי מיתת בי"ד ואז"ל המת דמעיקרו כי מי שחוטא בנפשו כבר בעוד בחיים חיותו כבר נכרת מעץ החיים כאז"ל רשעים בחייהם קרוים מתים ונפשו יצאה ונפרדה ממנו בעת עשותו הותומתה ע"כ הב"ד רק גברא קטילא קטלו עיין לו"א שופטים וז"ש ושם איש ישראל